close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

מים אחרונים

הרב יניב חניא

הרב יניב חניא
כזכסליותשעד30/11/2013

שאלה:

שלום לרב, רציתי לשאול כמה שאלות בנושא: 1.מה המקור שצריך לעשות מים אחרונים? 2. האם נשים חייבות במים אחרונים? 3. מדוע הרבה אנשים לא נוטלים מים אחרונים(אנשים דתיים) זאת אומרת לפי דעתי אנשים יותר מודעים לחשיבות של נטילת ידיים מאשר למים אחרונים.. תודה רבה!

תשובה:

1. המקור הוא הגמרא שקובעת שמים אחרונים הם חובה כדי לנקות את היידים לםפני הברכה ומעוד סיבות כמו מלח סדומית שיש באוכל.
2. נשים לא נהגו כל כך לעשות מים אחרונים, למרות שמבחינת הדין הן חייבות לעשות.
3. זוהי שאלה טובה, הסיבה לכך היא בעיקר פסקים של פוסקים אשכנזים שאומרים שמכיוון שהימינו אין מלח סדומית, הרי שמים אחרונים אינם חובה. כך שרבים נהגו ללכת על פי הפסק הזה ולא לעשות מים אחרונים. הפוסקים הספרדים מתדגישים שצריך לעשות מים אחרונים ונדמה שהיום הרוב נוהגים לחשוב שצריך ליטול מים אחרונים, למרות שכפי שאמרת יש כאלה שאינם נוטלים.
תשובות נוספות בנושא-
ברכה באמצע סעודה
חכמים לומדים מפסוקים שצריך להתרגל לברך ברכות הנהנין לפני האכילה או ההנאה, וזהו כלל חשוב ומרכזי שנוגע גם למצוות ולדברים נוספים, מברכים ואז עוברים לעשיה. ישנן גם ברכות אחרי ההנאה, אולם מהותן שונה קצת. מכיוון שהברכה היא על ההנאה שבאוכל ועל התועלת שבו, הרי שגם אם אדם שוכח לברך לפני האכילה, הרי שהוא צריך לברך כל עוד הוא אוכל או נהנה. מכאן שאם שכחת לברך, צריך לברך בזמן שנזכרת, כל עוד לא סיימת לאכול. אמנם ישנו דיון בהלכה מה קורה אם אדם נזכר בשעה שיש לו אוכל בפה... וכאן המסקנה שאם ניתן להוציא את האוכל (כמו מי שמוצץ סוכריה, לדוגמא), צריך להוציא אותו ולברך, אם לא ניתן להוציא את האוכל, צריך לפנות את האוכל בפה לצד אחד, לברך ואז להמשיך לאכול.
ברכה

למרות שמבחינה הלכתית זה לא ממש אסור ובמקרה הדחק מותר לשפשף את הידיים לשם ניקיון ואז לברך, נהגו כולם ליטול ידיים ואז לברך.

ברכת המזון
אם התחלת לאכול בשבת והסעודה נמשכה למוצאי שבת, אז צריך לומר רצה והחליצנו בברכה גם במוצאי שבת? צריך להיזהר בזמן של ראש חודש שבו יש סתירה בין רצה והחליצנו לבין יעלה ויבא, ואז צריך להקפיד לברך לפני צאת השבת.
הלכה
אם לא עשית עדיין מים אחרונים, אני סבור שמותר לדבר, שיר המעלות הוא הקדמה לברכה אבל לא חלק ממנה ולכן זה יהיה מותר. אחרי מים אחרונים לא נהגו לדבר.