מתוך אתר "שורש, גולשים לתוכן": www.shoresh.org.il
כיבוד הורים
שאלה:
שלום!
יש לי שאלה קשה ואני אשמח מאוד(!!) אם תוכלו לעזור לי ...
אני גרה ברמת הגולן ואין שם אולפנא ברמה גבוהה לכן הרוב המוחלט של הבנות לומד בטבריה, כבר שנה שעברה (שהייתי בכיתה ח') ידעתי ששנה הבאה אני אלך לשם כי אין לי מקום אחר למרות שממש לא רציתי, בהתחלה שאלתי את ההורים שלי אם הם מרשים לי ללכת לאולפנא (פנימיה) בהתחלה הם אמרו לא עם המון סיבות (שאני מבינה אןתם...) עכשיו שעברה לה חצי שנה שאני ממש ממש לא נהנהת איפה שאני לומדת אני רוצה לעבור אולפנא אבל הברירה היחידה שלי היא ללכת לפנימיה כי אין לי משו אחר.. אחרי שיכנועים רבים ההורים שלי הסכימו לח-ש-ו-ב על זה אבל אני יודעת שאם בסוף אני יעבור לפנימיה הם יהיו מאוד עצובים.. השאלה שלי היא אם להמשיך ללמוד איפה שאני לומדת ושההורים שלי לא יההיו עצובים או שאני אלך שנה הבאה לפנימיה ואז הם יהיו קצת מבואסים שאני "עוזבת" את הבית כבר מגיל צעיר(עכשיו פנימיה אח"כ בע"ה שירות לאומי ואז בע"ה להתחתן...)?? מה לעשות? מה קודם? כיבוד הורים או אני עצמי??
ועוד משו קטן... איך אני יכולה לשנות את הסיסמא שלי באימייל??
תודה רבה ואני מבקשת מאוד שלא תפרסמו את השאלה שלי באתר!!
תודה רבה ופורים שמח!!!!
רעות

תשובה:
אני חושב שאם את רוצה לעבור פנימיה כדי להתקדם מבחינה רוחנית, הרי שאת צריכה לעשות את זה.ה אמנם מאוד לא קל להורים שלך (וגם לךבטח יהה קשה) אולם מה שצריך לעמוד בראש מעייניך זה ההתקדמות הרוחנית. אולי את צריכה לחשוב על סוג של "פיצוי" להורים שלך כמו ללכת לפנימיה ששם יש מדיניות שיוצאים יותר הביתה וכדומה... אולם העיקרון הוא שמה שטוב להתקדמות הרוחנית שלך צריך להנחות. אני בטוח שבסופו של דבר גם הוריך יראו את זה באור הזה, כי מה שחשוב להורים זה שהילדים שלהם יתקדמו.

התשובה נתקבלה מהרב יניב חניא



מאגר גדול של שאלות ותשובות באתר שורש, בקרו אותנו