מתוך אתר "שורש, גולשים לתוכן": www.shoresh.org.il

טראוומה, או שלא?

שאלה:
כבוד הרב:
יש לי שאלה, שאני לא יודעת בדיוק להגדיר אותה, אני חושבת שעברתי מן טרוואמה כשהייתי ילדה: (די קשה לי לספר)
אני הייתי בזבד הבת של קרובת משפחה שלי, והלכתי ליטול ידיים (הייתי קטנה) ולא הגעתי לכיור אז ביקשתי מהשומר שיטול לי  הוא היה נראה חרדי (מבחוץ, אני יודעת שהוא לא), והוא לקח אותי לאן שהוא ואמר לי להתכופף, והוא התקרב אלי, והתחלתי לבכות כי לא הבנתי מה הוא רוצה ממני, הוא נתן לי לצאת, אבל אני לא יודעת איך עברתי את זה, הוא אמר לי  (הוא לא אנס אותי לפי מה שאני זוכרת) אבל הוא הטריד אותי, הוא אמר לי לגעת לו במשהו, ואני ממש הייתי מסכנה,
יש לי אחיות גדולות מאוד וממה ששמעתי אותן מדברות הבנתי לא נכון, וחשתי שרק צריך להתקרב למישהו וככה נכנסים להיריון!
אני כל הזמן בוכה כשאני חושבת על זה (עכשיו אני בוכה) אני ללא יודעת מי יכול להבין אותי, אני יודעת שאני לא נערה רגילה, כשהייתי קטנה בתפילה האישית שלי אמרתי :"אבא בבקשה שאני לא בהיריון"
רק עכשיו אני מבינה את גודל הטראוומה!
למרות שאני מודה להקב"ה שתמיד הייתי ילדה חייכנית ושמחה באמת.
אולי רק בגלל שאני עכשיו כבר נערה אני בוכה לפעמים בלילות מפחד ש: מה היה יכול לקרות? ומה הייתי עושה? ואיך הייתי מתמודדת? כל הזמן ואם ואם ואם!
ואני רוצה לציין שלא סיפרתי לאמא שלי באותו היום כשההייתי קטנה, אח"כ הדחקתי את זה, אח"כ בכלל חשבתי שאני בהיריון, ועכשיו אני פשוט לפעמים בוכה משמחה שהקב"ה עשה לי נס והאיש הנורא הזה נתן לי לצאת, ולפעמים אני בוכה מזה שאני בעצם מאוד פוחדת עכשיו מה היה יכול לקרות.
וגם בקריאת שמע כשאני אומרת שאני סולחת לכולם, אני יודעת שאני רוצה שלאיש הזה  יהיה את הכי רע בולם. זה נורמלי?
אני גם סתם רוצה להוציא את זה.
תודה

תשובה:
התקשיתי להבין מה בדיוק השאלה או הצורך, כמובן שזה סיפור קשה מאוד ואת בהחלט יכולה וצריכה לבכות בגללו ולדעת שזה היה דבר נורא. אולי הה מקום גם לספר למישהו נוסף ובכך מעט לפרוק את הלחץ.

לגבי התחושות הקשות שלך כלפיו, הרי שזה לגטימי לחלוטין ואת שאית לחוש את זה.

הקטע של ההריון נראה לי קצת יותר לא במקום, הרי את יודעת שהריון "מופיע" אחרי זמן מסויים, ואם המון זמן זה לא קרה, הרי שברור שלא הגעת להריון בגלל המקרה הזה, אז מדוע זה כל כך מטריד אותך?

אני חושב שאם אכן חלפו כל כך הרבה שנים, הרי שהגיע הזמן להשתחרר מהסיפור, או על ידי שיחה עם מישהו שזו עבודתו, או על ידי החלטה נחושה שאת משתחררת מזה וגמרנו.

יתכן ושיחה עם מישהו מקצועי גם תעזור לך לברר לעצמך ולהיזכר מה בדיוק קרה שם, מה שיתן לך רגיעה נפשית נוספת.

בהצלחה רבה!

התשובה נתקבלה מהרב יניב חניא



מאגר גדול של שאלות ותשובות באתר שורש, בקרו אותנו