מנהגי אבלות ביהדות

הידיעה על בשורה רעה ומרה או התמודדות הסביבה עם אדם שעומד בפני מוות, היא קשה מנשוא. כולנו היינו שמחים לשמוע אך ורק בשורות טובות, אך לא כך הדבר בחיים האמתיים. אנו צריכים גם להתכונן נפשית למשמע של בשורות לא טובות.

שלבי האבל
על פי דבריהם של פסיכיאטריים שחקרו את הנושא, קיימים חמישה שלבים עוקבים, שעל האדם לעבור בעצמו, על מנת שיוכל להשלים ולקבל את המוות שלו. עליו לעבור שלב אחר שלב ואם הוא לא השלים שלב מסוים, הוא אינו יכול לעבור לשלב הבא. השלבים נקראים שלבי האבל ומתחלקים ל-5 בהם: השלב הראשון – הכחישה ובידוד, השלב השני – כעס, השלב השלישי – מיקוח, השלב הרביעי – דיכאון והשלב הסופי והאחרון – קבלה. בשלב האחרון, האדם החולה משחרר את המאבק מהגורל המר שלו ומאפשר לעצמו להיפרד מהסביבה וממי שסובב אותו.

אילו מנהגי אבלות קיימים?
אין ספק שפרידה ובעיקר מצב של אובדן אדם יקר, היא אחד הדברים הקשים ביותר שיש בחיים. על מנת לכבד את האדם הנפטר, ישנם מנהגי אבלות אופייניים לדת היהודית בהם:

שבעה – האבלים יושבים בבית הנפטר, מבלי לצאת ממנו. אליהם יבואו חברים ומשפחה, על מנת לנחם ולבקר. יכול להיות שהנוכחות שלהם תכביד על האבלים, אך בפועל היא זאת שעוזרת להם גם להתמודד עם האובדן.

הדלקת נרות – חשב להדליק נר נשמה משעת הפטירה ובמשך כל ימי השבעה.

סעודת הבראה – כאשר האבלים חוזרים מבית העלמין, מוגשת להם ארוחה שהוכנה על ידי המשפחה או הקרובים להם. זו כוללת מאכלים כמו, ביצים, עדשים וכעכים. הם נקראים מאכלים "מעוגלים" והם למעשה מהווים סמל למעגל החיים.

איסור על ביצוע מלאכה בשבעה – האבלים לא יעבדו או יבצע מלאכה כלשהי, אפילו אם מדובר על הכנת אוכל.

שינה בזמן השבעה – חלק מהאנשים ישנים בבית הנפטר לאורך כל השבעה, כולל הלילה. יחד עם זאת, ניתן גם להיות כל היום יחד ולהתפצל כל אחד לביתו במהלך הלילה, על מנת לישון כמו שצריך.

לבוש – נהוג בזמן השבעה לא ללבוש בגדים חדשים, אלא נהוג ללבוש את הבגדים שבהם נעשתה הקריעה בזמן הקבורה של האדם היקר.

תפילות – ניתן לארגן תפילות בבית הנפטר. לשם כך, אפשר להביא ספרי תורה וקודש ולארגן מניין של מתפללים.
אחרי השבעה – מנהג השלושים

בתקופה שלאחר השבעה, אפשר לחזור לעבודה ולביצוע מלאכות שונות. מה שכן נהוג הוא לא להסתפר, לא להתגלח ולא ללבוש בגדים חדשים. יתרה מזאת, חלק מהאנשים גם נמנעים מלשמוע מוסיקה וחלק אף ממשיכים להדליק נר נשמה עד לסיום השלושים. בתום השלושים, נהוג לעלות לקבר של הנפטר.

שנת האבל
בשנה זו, נהוג שלא ללבוש בגדים חדשים או להשתתף באירועים משמחים ועם משתתפים רבים. לגבי גילוח ותספורת – חלק מהמאמינים ממשיכים להימנע מכך וחלק מתגלחים ומסתפרים כבר בתום השלושים.

יום השנה
נהוג בתאריך הפטירה העברי, לעלות את זכר הנפטר. ניתן להדליק גם נר נשמה ולקיים טקס קצר ליד המצבה. אם רוצים, אפשר גם לקיים אזכרה בבית הכנסת או בבית אחר. מלבד יום השנה, אפשר גם לעלות לקבר בימי "יזכור", בהם נהוג גם להזכיר נשמות של קרובים שנפטרו.