close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

מה אני עושה בשנה הבאה?

יוני לביא/ חברים מקשיבים  יח אדר א, תשסח  2/24/2008

כמה תובנות חשובות שכדאי שיהיו לנו בראש שנייה לפני שאנחנו מתחילים להילחץ ולהתבלבל מהשאלה 'איפה אני בשנה הבאה?'...

המאמר פורסם לראשונה בעלון "עולם קטן", פרשת כי תשא תשס"ח

כמה תובנות חשובות שכדאי שיהיו לנו בראש שנייה לפני שאנחנו מתחילים להילחץ ולהתבלבל מהשאלה 'איפה אני בשנה הבאה?'...

1. התחושה כאילו כל עתידי תלוי בשאלה הגורלית לאן אלך בשנה הבאה פשוט לא נכונה. מה שקובע באמת זה לא באיזה מוסד אני רשום, אלא מה אעשה עם עצמי שם. היו חבר'ה שהלכו לישיבות מאוד 'נחשבות' וסתם שרפו שם את הזמן שלהם. היו אחרים שהלכו למקומות שנחשבו ל'בינוניים' ויצאו משם גדולים.

2. אין דבר כזה ישיבה יותר טובה. יש רק דבר אחד. ישיבה שיותר מתאימה לי. לא תמיד הישיבה עם שלוש עשרה המגמות ועודף המחוננים היא המקום הנכון בשבילי.

3. את התקופה של החיפוש וייסורי ההתלבטות על המשך הדרך לא כדאי לראות כעונש מעצבן אלא כאתגר מרתק ובונה. כחלק מההתבגרות והגילוי העצמי של מי אני ומה השאיפות שלי.

4. אם נכון יותר מבחינתך להמשיך במקום לימודים אחר אבל אתה מפחד מאובדן החברים אל תדאג. אין שום סיבה שבעולם שתוך כמה שבועות לא יהיו לך המוני חברים חדשים (ואם תתעקש לשמור על הקשרים עם הישנים, אז יהיו לך גם וגם). למרות שלעיתים דווקא השיקול הזה מאוד משמעותי בעינינו, מצד האמת המשקל שלו קטן ביותר.

5. זכרו תמיד שבחירת מקום לימודים חדש אינה חתונה קתולית. תמיד יש דרך חזרה. אם אחרי פרק זמן משמעותי מתברר שזה באמת לא מתאים, אפשר לעשות חושבים ולבדוק מעבר למקום אחר. לא חתמת קבע באף מקום ולא התחתנת עם אף ישיבה.

6. אומנם קל ונוח יותר להמשיך בדיוק איפה שהייתי עד היום, אבל החלטות ודרכים חדשות בחיים הן הזדמנות נהדרת לשינוי ולפתיחת דף חדש. להיות יותר אני בלי סחבת של משקעים וחסימות מהמקום הישן.

7. לזכור שלכל שיקול יש שני צדדים. להיות קרוב לבית זה יתרון מצד מסויים אבל חיסרון מבחינה אחרת. מקום לימודים עם יותר משמעת, עם מעט תלמידים, עם ריבוי מגמות וכן הלאה – בכל אלו יש רווח והפסד. כדאי לקחת דף ולרשום בצורה מסודרת את כל השיקולים ואת הצדדים השונים.

8. כדי להתרשם ממקום אין להסתפק בסיפורים ושמועות. כדאי לנסוע לשם לכמה ימים ו'להרגיש' מקרוב. שווה לדבר עם כאלו שלומדים שם וגם עם בוגרים של המקום שיש להם עכשיו פרספקטיבה רחבה יותר.

9. לשמיניסטים – כשאתם חושבים על המקום בו תהיו בשנה הבאה נסו להרים את המבט ולחשוב חמש שנים קדימה. ההחלטה אם ללכת למכינה או לישיבה גבוהה, למדרשה או לצבא, זו לא רק שאלה מה אני עושה בשנה הבאה אלא איזה מין בנאדם אני רוצה להיות, מה השאיפות שלי בחיים ואפילו עם מי אתחתן.

10. אמונה. מה שלא יהיה, אנחנו לא לבד. ה' איתנו והוא מכוון ומשגיח עלינו כל הזמן. כל מה שאנחנו צריכים זה לעשות את ההשתדלות הקטנה שלנו, ומעבר לזה להאמין שהכול משמים והכול לטובה. והכי חשוב לא לשכוח – להתפלל על זה!
בהצלחה!

- גם אם השתמשנו בלשון זכר כמובן שהכול נוגע לבנים ולבנות, לישיבות, אולפנות ותיכונים כאחד.

הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה