close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

עוד בדיחות לדתיים

אנונימי/ מהגולשים  כ אדר ב, תשסח  3/27/2008

קובץ בדיחות המשך לדתיים בלבד...

כהמשך לקובץ הבדיחות שמופיע כאן, קיבלנו עוד כמה השלמות:

• זהו מעשה שהיה, או כמעט היה, בתקופת שלטון הצארים ברוסיה. באותה תקופה היו היהודים סגורים כידוע בתחומי מושב וכל נסיעה לעיר רחוקה, ולמוסקבה במיוחד, חייבה רישיון מיוחד. גיבור סיפורנו, יהודי מפולפל ובקי בהוויות אביי ורבא, הצליח לאחר מאמצים רבים להשיג רישיון של השלטונות לנסוע מאודסה למוסקבה. הוא עלה לרכבת ותפס את מקומו. בתחנה הבאה עלה לרכבת נוסע נוסף והתיישב מולו. הסתכל גיבורנו התלמודיסט בנוסע החדש וחשב לעצמו: מי יכול להיות הנוסע הזה. הוא ודאי איננו איכר ואם איננו איכר הוא ודאי בא מן האזור הזה. אם הוא בא מאזור זה הוא חייב להיות יהודי, כי הרי זהו אחרי הכל אזור יהודי. ואם הוא יהודי לאן הוא יכול לנסוע ברכבת זו? הרי אני היהודי היחיד מאזורנו שקיבל רישיון לנסוע למוסקבה. אהה, הרי בסמוך למוסקבה יש עיירה קטנה, סאמבט שמה. לשם ודאי מועדות פניו, כי לעיירה זו אין היהודים זקוקים לאישור מיוחד כדי לנסוע. אבל למה שייסע יהודי לסאמבט? הוא ודאי נוסע לבקר את אחת המשפחות היהודיות המתגוררות בעיירה זו - הסיק ידידנו התלמודיסט. וכמה משפחות יהודיות יש בסאמבט? רק שתיים - הברנשטיינים והשטיינברגים. הברנשטיינים הם משפחה איומה ונוראה. לכן אין להניח כי צעיר יפה מראה כזה ייסע למשפחה כזו. הוא נוסע לבקר אצל השטיינברגים. לשטיינברגים יש רק בנות. אולי הוא נשוי לאחת מהן? ואם כן, מי מהן הוא נשא לאשה? שמעתי ששרה נישאה לפרקליט נאה מבודפשט ואסתר נישאה לאיש עסקים מז´יטומיר. לפי מראהו הוא נראה כפרקליט ולא כאיש עסקים, ולכן שמו חייב להיות אלכסנדר כהן. אבל אם הוא בא מבודפשט האנטישמית, הוא ודאי לא השאיר לעצמו את השם כהן במקצועו. איך משנים ההונגרים את שמותיהם? מכהן הם הופכים בדרך כלל לקובאקס. אך ההונגרים האנטישמים אינם מתירים לכל כהן לשנות את שמו. אם התירו לו משמע שיש לו מעמד מיוחד. אולי דוקטורט מן האוניברסיטה.! כאן פנה ידידנו התלמודיסט אל הנוסע בשכנותו ואמר לו: מה שלומך ד"ר קובאקס? "תודה לך, טוב מאד" - השיב האיש - "אך מנין ידעת את שמי?". אהה, השיב התלמודיסט, הרי זה ברור ומובן מאליו.

• יהודי עומד תפילת ´שמונה-עשרה´ ומתפלל בדביקות. לפתע, באמצע התפילה, הוא שולף בכיסו חפיסת סיגריות, מניף אותה כלפי מעלה ומחזיר לכיס. לאחר התפילה, ניגש אליו חברו הטוב בערל ושואל: "שמערל, מה זה היה הקטע הזה עם הסיגריות באמצע ´שמונה-עשרה´?" "תראה", עונה שמערל. "מחר אני טס לניו-יורק. באמצע התפילה התחילו לרוץ במוחי מחשבות על הטיסה. הנה אני אורז את המזוודות; נוסע לשדה-התעופה; עושה צ´ק-אין ואז הדיילת שואלת אותי: ´אתה רוצה איזור עישון או לא?´ "הייתי באמצע התפילה ולא יכולתי לענות לה - אז שלפתי את הסיגריות..."

• שני יהודים נפגשים ורוצים להתפלל במנין. אלא מה, הם היחידים שם. מה עושים? אומר אחד: אני ואתה, אתה ואני, שנינו ביחד - זה כבר 6. עכשיו תגיד את זה גם אתה - ויש 12. אומר השני: יופי, יש 2 מיותרים, בוא נלך...
 
• שני בחורי ישיבה למדו עשר שנים באותה ישיבה. יום אחד, פונה אחד הבחורים לחברו ואומר לו, שמאחר והוא מתחתן עוד זמן מה, הוא ישמח אם חברו יהיה העד שלו.
"אני לא יכול", אומר החבר.
"למה לא?" שואל הבחור. "אני ממש רוצה להעניק לך את הכבוד הזה".
"אבל אני לא יהודי, אסור לי", אומר החבר.
"מה לא יהודי?" מזדעק הבחור. "עשר שנים באותה ישיבה ואתה לא יהודי?"
"לא", עונה חברו. "התעניינתי ביהדות, זה הכל".
"אבל למדנו שגוי ששומר שבת חייב מיתה !", אומר הבחור.
"נכון", ! משיב החבר, "ולכן הקפדתי לקחת איתי מפתח בכל פעם שאני יוצא לסיבוב בשבת".
"אבל יש כאן עירוב", תהה הבחור.
"עירוב? אני מילאה לא סומך על העירוב אצלנו", ענה חברו.

• יהודי זקן ואשתו מנסים להירדם בתקופת ניסן... ליהודי, חם... ליהודיה, קר.
הוא ניגש ופותח את החלון, ומיד היא מתלוננת- "קר לי, אי אפשר ככה, ממש קפוא". וניגשת לסגור את החלון.
הוא סובל את החום המעיק 3 דקות, וניגש לחלון- "חום אמים, כולי מזיע".... ופותח אותו. היא... ניגשת וסוגרת, הוא קם ופותח.
אחרי שעתיים של "סגירה ופתיחה", הבעל מתרגז, מאלתר ושובר את החלון... מאז, יש לו רוח נהדרת, אם כי הוא עדיין לא מצליח להירדם כי אשתו לא מפסיקה להתלונן שקר לה ושהוא לא בסדר, שקפוא, שיש רוח, שנמאס לה, שהוא אף פעם לא התחשב בה ועוד...

כשמתחיל להיכנס האור של הבוקר, שניהם רואים שהחלון סגור ושלם ושבעצם הוא שבר את המראה...
הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה