close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

הקשיבו רק לאמת

דב אבן אור/ מהגולשים  ג ניסן, תשסח  4/8/2008

דב אבן אור בניתוח לא פשוט של המציאות וקריאה לציבור לדעת מי דובר אמת ומי לא, עם כמה "טיפים" לבחירה הנכונה.

1. רעידת אדמה מתחילה בשבר שבין לוחות (טקטונים) במעמקים, ונעה במהירות לפני הקרקע; מאידך האמת עושה דרך הפוכה, תחילה על פני הקרקע, אך רק מעטים מבינים את משמעותה, ואז נקברת עמוק עד אשר נחשפת בעקבות מאמצים עילאיים של מעטים.

2. אולם, איך העם יגלה דברי אמת, ואיך ידע כי מה שהתגלה, הנו אכן יהלום אמיתי?
התשובה לכך פשוטה, אולם לא להמונים אלא לבודדים אשר יודעים להוציא מוץ מתוך התבן; ובעזרת האינטרנט מפיצים את דבריהם לרבים!
כנגד אותם יחידים אמיצים, מתייצבים כלי התקשורת ההמונית, נציגי השלטון וגם מערכת המשפט ומנסים לגמדם, לגחך לדבריהם, ולהציגם כהוזים הבאים להחריב את העולם.
ואז נשאלת השאלה: כיצד האדם הממוצע ידע כי לפניו נביא אמת ולא שקר?
 
3. לצורך הבהרת האמת וחשיפתה, אציג מספר מבחנים אשר כ"א מהם מהווה פתרון, וכולם ביחד, עדות ניצחת


א. המבחן הראשון: חפשו את האינטרס. כאשר לפנינו מאבק מעין ציבורי בעניין מסויים, ולכאורה – מוצגות, אידיאולוגיות שונות, אזי שאלו עצמכם – האם קיים אינטרס סמוי אצל צד לויכוח? ואם כן מהו?
ניתן לומר כי לכל צד במחלוקת ציבורית יש אינטרס לנצח, שכן אם עמדתו תתקבל, התוצאה – זר פרחים, אהדה ופרסום! וזה לגיטימי ונחוץ.
(יש לעודד ולהעריך את הצד שעמדתו נראית יותר הגיונית, יותר נקייה ויותר מיטיבה עם כלל הציבור) לזה אני קורא אינטרס מוצדק.
ומהו אינטרס האחר? זהו הרצון לזכות באמון הציבור, כאשר המטרה האמיתית הינה להמשיך ולהחזיק ו/או לקבל משרה, תפקיד, עמדת כח, אשר יזרימו תקציבי ענק למחזיק בכסא, וזה יקנה לו אפשרות לחזק עמדתו ולהשפיע על מעגלים נוספים בציבור (ויתכן כי בכך, יעשה גם כסף רב לכיסו הפרטי).
דהיינו, כאשר "זכייה" של צד מסוים בויכוח עשוייה ליתן לו כח מאד חזק, וגם אפשרות לעשות לביתו, אזי לפנינו אינטרס זר ופסול אשר חושף את ערוותו של אותו צד.
ב. המבחן השני: חפש את הכסף (Follow the money). מבחן זה חופף מעט את מבחן האינטרס, אך בניגוד לראשון, כאן הקריטריונים יותר שקופים; דהיינו, כאשר לאינטרס האישי מתווסף אינטרס כספי, אזי ברור כי לפנינו אדם אשר מאחז את עיני הכלל ולמעשה דואג לכיסו.
איך נדע כי לאדם מסוים יש אינטרס כספי או גם אינטרס שכזה? כאשר ברור וגלוי כי קבלת עמדה א' ולא ב', תגרום להתעשרות מהירה וקלה (שלו ו/או מקורביו)! קל וחומר כאשר התעשרות שכזו, כבר נעשתה (בגין ישיבתו של אדם על כסא נושא כח) וכעת נחשפה.
ג. מבחן ג': בדקו את העבר; קרי – פשפשו בעברו של צד למחלוקת, וראו אם תמיד אמר אמת, אם נלחם למען הצדק, האם התמיד לסייע לעני ולאביון, האם יצא נגד החזקים והעשירים כדי לחשוף שקר ומרמה?
דהיינו – האם משני צידי המתרס עומדים אנשים בעלי אותן איכויות מוכחות, או שרק אחד מהם הוא כזה, ואילו האחר – הפכפך, מגלה טפח ומסתיר טפחיים.
ד. מבחן ד': מיהם הגורמים המסייעים לצד בויכוח ומדוע הם תומכים בו?
קרי: האם גורמים אלו עושים את מלאכתם לשם שמיים או מאחר ותמיכה בצד מסויים מסייעת (ולו גם בעקיפין) באינטרסים שלהם? 


4. מן הכלל אל הפרט; קרי – נבחן מחלוקות ענק בציבור שלנו, וננתחם ע"ס הקריטריונים הללו (במאמר זה נסתפק במחלוקת אחת).
אך תחילה עליי לציין מספר דברים, שלצערי הינם נכונים:
א. לא כל הציבור רוצה לדעת את כל האמת; יש חלק שנוח לו לא לדעת, ומאידך להמשיך ולחיות בשגרת חייו.
ב. רוב הציבור לא יצא מגדרו כדי לדעת כל האמת, ולא יאבק כנגד החזק כדי לחשוף את האמת.
ג. רוב האנשים מעדיפים שלא לקרוא את "הכתוב על הקיר" ולהמשיך בקיים, שכן שינוי גדול מפחידם ומזעזע את שגרת יומם.
דהיינו, הרוב נוטה להידמות לבת-היענה; הוא יטמין ראשו בחול, גם כאשר סכנה מרחפת מעל ראשו.
ד. לעיתים רחוקות, רוב הציבור מתעורר לפני סכנה אמיתית, ורק לעיתים נדירות הוא מצליח לסכל באיבה את הסכנה וגם לחסל את הגורם המסכן.
לרוב, כאשר הסכנה הגדולה בפתח, הציבור מובל כמו צאן לטבח, ורק בודדים ניצולים, ורק יחידים מעיזים להלחם כדי להציל את הרבים.

5. ניתוח המחלוקת לעניין הזהות היהודית של מדינת ישראל:
א. האם יהדות ודמוקרטיה סותרים האחד את השני?
ב. האם האינטרס הקיומי כעם יהודי, מחייב להתנגד לפרשנות מרחיבה של "המשחק" הדמוקרטי (כפי שזו מוצגת ע"י אהרון ברק)?
ג. מי אמור לקבוע את אופי זהותנו? כלל האזרחים (כולל הערבים), או רק הציבור היהודי?
ד. האם כל הציבור המוגדר כיהודי, רשאי לשנות את זהותו הלאומית, או שיש מסגרת פלדה שבה אין לגעת? (שכן שינוייה יגרום לאובדן מוחלט של היהדות).
ה. איזו "דמוקרטיה" משוחקת בפועל?
ו. היריעה עצומה ואתייחס רק לשאלה: היכן לחפש את האמת בנושא זה, ומיהם נושאי לפיד האמת?
לא ניתן לחלוק על העובדות כדלקמן: במגילת העצמאות של מ.י. אין זכר למילה דמוקרטיה (ולא בכדי); בהכרזת האו"ם מיום 29.11.47, יש הכרה בהקמת מדינה לעם היהודי, כאשר ברקע הצהרת הלורד בלפור משנת 1917 (אז שר החוץ הבריטי), שהיוותה את הבסיס המשפטי לכינון מדינה יהודית בתחום א"י דאז (שהייתה פי 4 משטח מדינת ישראל כיום).
ז. כיום ישנה חבירה בין ערביי ישראל, מדינות ערב, הואתיקן, ומדינות "המערב", ושמאל קיצוני ואנטי יהודי – החיי בתוכנו, להפוך את מדינת היהודים למדינת כל אזרחיה, ולעקר את הקשר המיוחד שבין היהודים ובין האזור הידוע כא"י.
והיותר חמור: השלטון אצלנו, משנת 1992 ואילך (מי פחות ומי יותר), נותן יד לתהליך זה; כיום – אהוד אולמרט, ציפורה לבני ואהוד ברק, פועלים למימוש מטרות אלו, תוך הטעייה של הציבור, כי בכך הם מצילים אותו מפני כיליון פיזי.

6. הבה ונבדוק, האם אולמרט ושות' דוברים אמת או ההפך מכך?; מה מניע אותם לפעול כפי שהם פועלים?; האם הם מאמינים במה שהם אומרים לציבור, או שהם כלי שרת אצל כוחות ענק בינלאומיים?; האם הם יודעים שהינם כלי שרת, ואם כן מדוע הם מסכימים להיות כאלו?
א. אם אולמרט, לבני וברק אומרים לעם את האמת? מדוע אינם פועלים כנגד אזרחים ערביים בישראל, אשר קוראים בראש חוצות לכונן מדינת כל אזרחיה (ומאידך מושיטים יד לכל ארגון אנטי ישראלי)? האם שתיקת השלטון בעניין זה משרתת את האינטרס הציוני ו/או היהודי?
התשובה היא - לא מוחלט! אין ספק כי הימנעות "השלטון" מלפעול נגד אותם אזרחים (וגם נגד יהודים) מהווה אות וסימן, כי השלטון אינו מתנגד לכך (למרות שלא ניתן לחלוק, כי כינון מדינת כל אזרחיה, הינו אקט בלתי חוקי! כל עוד לא שונתה מגילת העצמאות).
ב. מדוע ראשי מפלגות קדימה והעבודה, שותקים כאשר בתי-משפט שונים שוברים את הסטטוס קוו בענייני דת ומדינה, ונותנים גושפנקא להיותנו מדינת "ישראלים" ולא מדינת היהודים?!
איך יתכן כי הממשלה אינה דורשת מאת היוע"מ שלה, לערער על פסקי-דין שכאלו? איך יתכן כי הממשלה אינה יוזמת ומייד, חקיקה שתעצור את המגמה שבתי המשפט מובילים? (פתיחת עסקים בימי שבת, כאשר אלו מופעלים ע"י קיבוצים; וכעת הסרת מניעה ממכר חמץ בבתי עינוגים וכד').
מדינת ישראל לא הוקמה כדי לשחרר את האזרחים היהודים מכבלי היהדות! המילים חופש דת ופולחן במגילת העצמאות לא כוונו לאזרחים היהודים, אלא לאזרחים הלא יהודים שחיו כאן ב- 1948.
מדינות העולם לא הצביעו באו"ם ביום 29.11.47, עבור הקמת מדינת כל אזרחיה, אלא לכינון מדינה יהודית!
ג. איך יתכן כי הר-הבית (מקום הקדוש אך ורק ליהודים; ואין בקוראן זכר לקדושתו עבור המוסלמים), מוחזק בידי הוואקף המוסלמי, ואין עלייה חופשית לכל יהודי החפץ בכך?
לשם מה נלחמנו כל השנים על העיר ירושלים, אם לא כדי להחזיק בהר-הבית? תיאטרון ירושלים, ומוזיאון ישראל אינם סיבה למסיבה, וודאי שאין טעם לההרג עבור הפעלה של אלו!
מדוע השלטון הישראלי, נוהג כך? אילו מניעים גורמים לו לפעול כנגד הרצון של רוב-העם?!
אין ספק כי אולמרט לא יצר אין מאין, אלא ההליך החל עם קום המדינה, ע"י מפא"י ומפ"ם, ועלה מדרגה בשנת 1967, כאשר דיין אסר על עליית יהודים להר-הבית (ומאידך מנע את הריסת קלקיליה).
אח"כ באו פסקי-דין המתקדמים בתקופת נשיאותו של אהרון ברק – בביהמ"ש העליון (מכר חזיר, חיוב המדינה באכלוס אזרחים ערבים בישובים יהודים, הסכמה למצעדים הומו-לסביים וכדומה); וכיום, הסכר נפרץ לחלוטין.
ד. ראשי הקהילה הפוליטית בישראל, נותנים יד לאובדן הזהות היהודית של מדינת ישראל; שכן הם השלימו עם תהליך פוליטי שהחל ב- 1993 (הסכם אוסלו), שבו חדלנו להיות מדינה עצמאית, והפכנו לוואסל של ארה"ב.
לצורך כך, מדינות המערב השקיעו כאן הון עתק (מאות מיליארדים של דולרים), ותמורתו השתלטו על כלכלת המדינה, על תחזוקתו וציודו של צה"ל ולבסוף על כל קובעי המדיניות.
האם אולמרט ושות' מודעים לאמור דלעיל? בהחלט! האם אינם מבינים את הסיכון שבקידום מדיניות שכזו (צמצום המדינה לקו הירוק, איום ענק מבית מצד הערבים מחזיקי התעודות הכחולות, ואיום חיצוני מצד תנועות איסלמיות רדיקליות)? ודאי שמבינים; אך זה לא חשוב בעיניהם, שכן מבחינתם הפור נפל, וממילא המדינה תהפוך למדינת חסות של המערב, ולכן מדוע שלא להמשיך ולשלוט וליהנות ממנעמי השלטון?!
מדוע אמת זו מוסתרת מעיני הציבור? שכן אין תועלת בחשיפתה ומאידך היא עלולה לגרום למרי אזרחי ואח"כ למרד פיזי.

7. התוצאה: העם היהודי חיי באשלייה שראשי המפלגות הגדולות, מגינים על האינטרסים הקיומיים שלו, שעה שאין בכך טיפת אמת, למעט דאגה לקיום מוסדות פורמליים של המדינה, כל עוד זה ניתן; וכאשר יבוא הכורת, אזי ימצא כאן רק את החלכאים והנדכאים, שכן היתר הצליחו לברוח עם כספם.
האם ניתן לשנות את רוע הגזירה? כן, ובתנאי כי הציבור הנאור (גם החילוני) יבין כי ראשי ועד הקהילה הישראלית, מובילים אותו ואת ילדיו לעתיד קודר ("במקרה הטוב") ולכלייה פיזית ("במקרה הרע"); ולכן עליו לדרוש תשובות לשאלות ששאלתי כאן (ובמאמריי הקודמים); לדרוש פתיחת שמי התקשורת לכל גוף המבקש זאת (כמו בארה"ב); איסור מוחלט על בעלי הון לשלוט על כלי תקשורת המונית, ומאידך חיוב בחוק לזמן באופן שווה מרואיינים מכל הקשת הציבורית (ולא רק פוליטיקאים).

היה והציבור הנאור, יסרב לקרוא את "הכתוב על הקיר", אזי קרוב היום שבו יפרוץ מרי אזרחי ומכאן למלחמת אזרחים, המרחק קצר.

הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה