טוב שהנער יתאמץ קצת...

יש משהו הורס ומזיק בעצם הבטלה. לעומת זאת, עבודה ומאמץ הם חיוביים מאוד... הם מחנכים את האדם להיות אחר, פעיל, רץ. כשאנחנו "מרחמים" על בני הנוער ונותנים להם לישון, אנחנו לא רק מזיקים לחינוך העתידי שלהם, אנחנו עושים להם עוול (בדיוק כמו שאני חושב שהחופש הגדול מידי הוא עוול, לא כלפי ההורים שסובלי, אלא עוול לילדים!).
הנער צריך אתגר, הוא צריך שיהיה לו קשה כדי שהוא ירגיש טוב... ולהשאיר אותו במיטה זה נזק אמיתי בשבילו ובשיל כל חייו העתידיים. אם אנחנו באמת מרחמים על ילדינו, אנחנו צריכים שיהיה להם קצת "לא קל בחיים", כך הם ילמדו להתמודד ויפתחו אופי בריא יותר.
אין לך נזק רוחני ונפשי גדול יותר מאשר לישון עד מאוחר מידי, לבלות את השעות הטובות של היום ב"סתם" מריחה נוראית במיטה. האם מותר לנו, ההורים, לעשות עוול נורא כזה לילד?