close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

הגרי"ש אלישיב: "הרב קוק היה גאון וצדיק. הוא הגדול מכולם!"

אור האורותטו חשוון, תשע02/11/2009

אמירות של גדולי דורנו, גם מהציבור החרדי, על דמותו של הרב קוק, על גדולתו בתורה ועל החטא הנורא של הזלזול בו

"הרב קוק היה אדם קדוש"
מספר הגר"י בוקסבוים זצ"ל, מנהל מכון ירושלים, ותלמידו של הגרש"ז אויערבך זצ"ל:
"היה עורך אחד במכון שלנו שמצא קטע שהרב קוק כתב בקובץ תורני. לאחר שהכניס אותו לאוצר מפרשי התלמוד, עורך פלוני הוציא אותו. אחד מהעובדים התלונן על כך. קראתי לאותו עורך, ואמרתי לו: "אני רוצה שאתה תלמד איתי את הקטע. אם יש לך קושיה ודבריו של הרב קוק צריכים עיון, אז בבקשה". הוא ענה לי: "בכלל לא נכנסתי לעניינים. אני חושב שקטע מכתבי הרב קוק לא מתאים לאוצר מפרשי התלמוד". אמרתי לו: "מרגע זה אתה מפוטר". הוא לא קיבל את הדברים, והלכנו לדין תורה אצל הרב אלישיב. הרב אלישיב היה מזועזע. הוא אמר לאותו עורך: "אתה הכרת את הרב קוק? דע לך, הוא היה קדוש. הוא לא היה שייך לתקופה שלנו, ולא הבינו אותו טוב. בוודאי שר' יוסף רשאי לפטר אותך. אני הייתי עושה אותו דבר".

קשריה של משפחת אלישיב עם מרן הראי"ה
סבו של הגרי"ש אלישיב – הגאון הצדיק ר' שלמה עליאשוו בעל ה'לשם שבו ואחלמה', היה בידידות גדולה עם מרן הראי"ה. כשעלה בעל ה'לשם' ארצה עם נכדו הגרי"ש (הודות לעזרתו של הראי"ה), נכנס ה'לשם' לבקר את הראי"ה בביתו. היה זה יום חורפי וקר, והראי"ה הבחין כי בעל ה'לשם' רועד מקור. מיד פשט הראי"ה את מעילו, ונתנו לאורחו הגדול. ברבות הימים עבר המעיל בירושה לנכד – הגרי"ש, ומאז נוהג הגרי"ש, בימות החורף, להתעטף במעיל קדוש זה.
גם אביו של הגרי"ש, הגאון רבי אברהם זצ"ל, היה מבאי ביתו של הראי"ה וממעריציו. וכמובן – חותנו של הגרי"ש, הגה"צ ר' אריה לוין זצוק"ל, היה מחסידיו הגדולים של הראי"ה. ר' אריה היה מסביר את שורש המחלוקת הגדולה שהייתה כלפי הראי"ה, בצורה כזו:
"במלחמות בין עמים, מרכז האויב את עיקר המלחמה על המבצרים החזקים, בכדי להחליש את יריבו. וכך נוהגת גם הסיטרא אחרא – היא מתאמצת בכל כוחותיה למנוע השפעות חיוביות של גדולים בעלי רמה גבוהה ולקומם נגדם תמימי לב. כך היה לגבי הרמב"ם, כך היה לגבי רמח"ל, ובימינו ראינו זאת ביחס למרן הרב זצ"ל.
מתוך כך חינך ר' אריה את בניו להקפדה יתירה בכבודו של הראי"ה, ואף את בתו – רעייתו של הגרי"ש. מסופר כי פעם אחת שמעה הרבנית אלישיב דברי בזיון כנגד הראי"ה, ונחרדה לנפשה מאוד, וימים ארוכים סבלה וכאבה מכך.
במשפחה זו המקורבת למרן הראי"ה, גדל הגרי"ש, ובאווירה מכבדת זו התחנך. יש לציין, כי הגרי"ש שליט"א הוא מהדמויות האחרונות החיות עוד עמנו, שזכו להיפגש עם מרן הראי"ה פנים אל פנים, ולשמוע מתורתו. נקודה זו אנו מדגישים, עקב העובדה שכל אלה שהכירו אישית את הראי"ה, נהפכו להיות מעריציו, ואילו הקנאים שחלקו עליו, היו אלה שלא זכו להכירו אלא משמועות וקטעי עתונים.

הערצתו של הגרי"ש למרן הראי"ה
כששוחחנו עם תלמידיו ומקורביו של הגרי"ש על הערצתו של הגרי"ש לראי"ה קוק, שמענו דברים מפתיעים ביותר. את רובם לא פגשנו וכנראה גם לא נפגוש בעתונות החרדית המצויה.
הערכתו של הגרי"ש כלפי הראי"ה, היא כאל גאון וצדיק נשגב מיחידי הדור. בעיניו, מרן הראי"ה הוא 'קודש קודשים'. כשהגרי"ש מספר בשבחו של הראי"ה, הוא כולו אש להבה, ומדבר בהערצה גלויה. במיוחד על גבי שולחן השבת, נוהג מדי פעם הגרי"ש לספר על דמותו המופלאה של הראי"ה.
סיפר לנו אחד הרבנים, כי פעם אחת עלה שמו של הראי"ה בחדרו של הגרי"ש, ומייד נעמד הגרי"ש ממקומו לכבודו של הראי"ה.
מסיפורו של הרב בוקסבוים שהבאנו לעיל, אנו למדים על יחסו של הגרי"ש לתורת הראי"ה. עוד מסופר, כי פעם אחת כתב הגרי"ש פסק הלכה בעניין מסויים, וכשסיים לכותבו, הראה לו אחד הנוכחים את דברי הראי"ה באותו עניין, ובהם פסק הלכה שונה. מייד קרע הגרי"ש את פסקו שלו, וביטל דעתו כלפי דעת מרן הראי"ה.
כשיצא לפני כמה שנים ספר חדש ובו סיפורים על הראי"ה, שמח הגרי"ש לקבלו, והביע התעניינות בתוכנו [מפי אחד הנוכחים].
סיפר הגאון רבי שריה דבליצקי שליט"א: פעם אחת באו לגרי"ש אלישיב כמה אנשים, ודיברו עמו בענין מרן הראי"ה קוק. תוך כדי הדברים, אמר אחד האנשים: הרי היו שחלקו על הראי"ה, והתנגדו לו. מייד ענה הגרי"ש אלישיב ואמר: "ומה עם הרבים שהיו עמו?!" יש לציין שהראי"ה קוק היה מסדר הקידושין בחתונת הגרי"ש אלישיב והשידוך עצמו נעשה ע"י מרן הראי"ה.
במקרה אחר, בו הזכיר הגרי"ש אלישיב דבר מסויים שאמר הראי"ה, שאלו אחד הנוכחים: הרי ת"ח פלוני, אחד מגדולי הדור, אומר אחרת! (מפאת כבודו לא נזכיר את שמו). ענה הגרי"ש בפשטות: "הרב קוק היה יותר גדול ממנו!" [מפי קרוב משפחה של הגרי"ש].

מחאות הגרי"ש על המקלים בכבוד הראי"ה
המבוגרים שבינינו עוד זוכרים את הסיפור המביש בו העיתון 'יתד נאמן' פרסם סילופי דברים נוראיים על מרן הראי"ה, בקשר לנאומו בפתיחת האוניברסיטה העברית בירושלים, ומייד לאחר הוצאת העיתון התברר שהדברים שנכתבו היו שקריים ומגמתיים, וגדולי ישראל (בינהם הגר"נ קרליץ שליט"א) ביקשו והתחננו למערכת העיתון שתפרסם התנצלות, אך היא התחמקה. כשהגיעו עורכי העיתון לביתו של מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א, הוא מחה בחריפות על השקרים הנ"ל, ואמר מתוך כאב: מדוע לא בדקתם את הדברים לפני שפרסמתם אותם? וכמובן שהורה להם לפרסם התנצלות מיידית, אך הם לא שמעו בקולו [עיין בחוברת 'לכבודה של תורה' בעניין פרשה זו, ובעניין התעלמות עתונאים מדעת תורה].
בפעם אחרת, כשעשו כתבה בעיתון הנ"ל על איזה עניין, והוזכר בדרך אגב מרן הראי"ה, הם כתבו: "הראי"ה" ללא תואר נוסף. כשראה זאת הגרי"ש, מחה על כך, וציווה לגנוז את כל העותקים שהודפסו, ולעשות עותק חדש של העיתון שבו יהיה כתוב: "הראיה קוק, גאב"ד ירושלים".
לפני כמה שנים, יצא ספר בהלכות השמיטה, ובספר הופיעו דברי ביזוי על מרן הראי"ה. ניגשו כמה אנשים אל רבותינו, הגרש"ז אויערבך זצ"ל והגרי"ש אלישיב שליט"א, וביקשו מהם לפרסם מחאה כנגד הספר [בעניין הערצתו של הגרש"ז לראי"ה, מחאותיו כנגד המבזים, וברכתו למפרסמי גדולת הראי"ה, עיין בקונטרס 'אור שלמה']. אמרו להם הגרש"ז והגרי"ש: "אם אנו נמחה זה לא יעזור. אנשים יגידו: טוב, הם הרי אוחזים מהרב קוק. צריך שהמחאה תבוא מהציבור, שהציבור יכאב על הביזוי, ויפרסם מחאה נמרצת על כך" [מפי אחד הנוכחים].
מקרה נוסף בו מחה הגרי"ש אלישיב כנגד אותם קנאים היה לפני שנים אחדות, כשיצא הספר החשוב 'עיניים למשפט' של הגאון הרב יצחק אריאלי זצ"ל (ובו ביאורים מהגמרא עד להלכה) בהוצאה מחודשת, תוך השמטת הדברים שכתב הרב המחבר (המופיעים במהדורה המקורית) על הרב קוק זצ"ל. הגר"י אריאלי היה מתלמידיו המובהקים של מרן הרב קוק זצ"ל, ואף שימש כאחד מראשי ישיבת 'מרכז הרב', ואעפ"כ מלאם ליבם של המדפיסים להשמיט את דבריו על אודות רבו המובהק. וכך כתב שם בהקדמתו הגר"י אריאלי: "וכמה מהחידושים נאמרו לפני גדולי ישיבתנו הקדושה 'מרכז הרב', היא הישיבה החופף עליה הוד רוחה של מחוללה, גאון ישראל וקדושו מרנא ורבנא רבי אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, אשר גידלה וטיפחה בלימודים במסלולם הישר והאמיתי היא ההלכה, באהבת השי"ת, תורתנו הקדושה, עם הקודש וארץ הקודש. וברוב חסדי ה' הייתי מהזוכים לייסד ולהקים את הישיבה הקדושה בעבודה מאומצת, בהשקעת כוחות רוחניים וגופניים, ומאת מרן הרב זצ"ל הוטל עליי הנהלת הישיבה בתפקידיה השונים, והנני מנושאי הארון במשך כל זמן קיומה".
בעקבות השמטה מכוערת זו, הושמעה ביקורת חריפה על האחראי על מהדורה זו, והוא הלך לשאול את הגרי"ש אלישיב שליט"א האם עשו המהדירים כשורה כשהשמיטו את דמותו של הרב קוק. כמובן, הרב אלישיב שלל את מעשיהם לחלוטין. בעקבות זאת הוחזרו הספרים לכריכיה, הגיליון הראשון הודפס מחדש, והכניסוהו במקום הגיליון המוטעה, וכך הספר נמכר היום.

הגרי"ש: "המחלות הנוראות הם בגלל ביזוי ת"ח!"
לאחרונה התפרסמו דבריו הנוקבים של הגרי"ש אלישיב בענין גודל העונש על ביזוי ת"ח וכבוד התורה. "מה הפלא שבזמן האחרון מתפשטת המחלה שאין לה תרופה, שהרי זו מידה כנגד מידה" – אמר הגרי"ש, וכהוכחה לכך ציטט את מאמר חז"ל הידוע: "כל המבזה ת"ח אין לו רפואה למכתו" [שבת קיט:], וכן את הפסוק "ויהיו מלעיבים במלאכי האלוקים ובוזים דבריו ומתעתעים בנביאיו עד עלות חמת ה' בעמו, עד לאין מרפא" [דברים אלו מופיעים בספר 'קובץ תשובות ממרן הגרי"ש אלישיב'].

שמענו מפי הרב ישראל משה סלומון שליט"א (בנו וממשיך דרכו של הרב ברוך שמעון סלומון זצ"ל, רבה של פ"ת) במעמד שירת הים בשביעי של פסח:
"מסורת חשובה היא המעמד הזה של אמירת שירת הים בליל שביעי של פסח במנגינות המקובלות מבית מרן הרב זצ"ל והרב חרל"פ זצ"ל. פעם נכנסתי עם אבא זצ"ל אצל מרן הרב אלישיב והיה זה בעידנא דחדוותא והם דיברו מעניינים שונים ולא כמו הכובד ראש הרגיל שהיה ביניהם כשהיו מדברים בדברי תורה. ואז שאל אבא את מרן הרב אלישיב על ההכרות שהיתה לו עם הרב קוק זצ"ל והוא אמר "הוא היה גאון וצדיק ראשו בשמים, אגרויסע פון אלע" (הוא הגדול מכולם)".
והמשיך הרב ישראל: "מי שמבין את משמעות הביטוי הזה יכול להבין עד כמה גדול הוא היה".
הוסף תגובה
הדפס את המאמר
המלץ לחבר
הגדל /הקטן טקסט
שמור קישור
עוד מאור האורות
עוד בנושא הרב קוק
שם השולח
תוכן ההודעה