close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

סדר הברכות והקללות

מתניה ידיד/ חברים מקשיביםטז אייר, תשסה25/05/2005

מי שיתבונן בפסוקי הקללות יגלה כי קיים בהם סדר מופתי ויש בהם הדרגה ברורה ומה שנשאר לנו הוא לפענח את התוכן בכל שלב ושלב. אנו ננסה, בעז"ה, לגלות מעט מתוכן זה.

אחד עשר הפסוקים בתחילת פרשתנו העוסקים בברכות מתגמדים לכאורה, לעומת הכמות הרבה של פסוקי הקללות מיד לאחריהם, שלושים ושבעה במספר . אך לא רק הכמות היא זו המטרידה בקריאת הפרשה אלא גם הקושי והפירוט הרב המופיע בפסוקי הקללות שממקדים את לומד הפרשה דווקא בפסוקים הללו.

אכן, מי שיתבונן בפסוקי הקללות יגלה כי קיים בהם סדר מופתי ויש בהם הדרגה ברורה ומה שנשאר לנו הוא לפענח את התוכן בכל שלב ושלב. אנו ננסה, בעז"ה, לגלות מעט מתוכן זה.

הקללות מתחילות בפס' י"ד בפרק כ"ו:

1. "ואם לא תשמעו לי ולא תעשו את כל המצוות האלה... והפקדתי

עליכם בהלה את
השחפת ואת הקדחת מכלות עינים ומדיבות נפש...."


לאחר מכן מופיעים פסוקים שלמים של קללות בזו אחר זו. עד שמגיעים להפסקה מסוימת בפסוק י"ח:

2. "ואם עד אלה לא תשמעו לי ויספתי ליסרה אתכם שבע על חטאתיכם"

ושוב רשימה ארוכה של קללות בזו אחר זו עד שהתורה עושה בשנית הפסקה וכותבת בפס' כ"א:

3. "ואם תלכו עמי קרי ולא תאבו לשמע לי ויספתי עליכם מכה שבע כחטאתיכם"

ובפעם השלישית מתחילה התורה לפרט קללות חדשות עד לפס' כ"ג, כ"ד

4. "ואם באלה לא תוסרו לי והלכתם עמי קרי והלכתי אף אני עמכם בקרי והכיתי
אתכם גם אני שבע על חטאתיכם"


ושוב מופיע פירוט של קללות עד להפסקה של פרשה סתומה בסוף פס' כ"ו. ובפס' כ"ז,כ"ח כותבת התורה

5. "ואם בזאת לא תשמעו לי והלכתם עמי בקרי והלכתי עמכם בחמת קרי ויסרתי
אתכם אף אני שבע על חטאתיכם"


וכאן מגיע החלק האחרון של הקללות לפי החלוקה שעשינו עד לסיומם בנחמה בפס' מ"ו.

חלוקה זו מציינת דרוג ברור ברמת הקושי של הקללות. בכל הפעמים מופיע (2-5) שהקללות יוכפלו פי שבע מחטאותינו ואכן ניכר כי רמת הקללות הולכת כפי שנובע מהפסוקים ומחמירה עד לרמה הקשה ביותר של: "ואכלתם בשר בניכם..." וקללות נוספות.

האם ניתן לזהות בבירור מהפסוקים שאכן הקללות הולכות ומחמירות? בואו ונעיין בפסוקים:

בחלק הראשון (י"ד-י"ז) מופיעות מחלות, כישלונות בתבואה ובמלחמה עם האויבים.
בחלק השני (י"ט-כ') מדובר כבר על חורבן בית המקדש (כפי שרש"י מוכיח מהפסוקים ביחזקאל) ועל רעב קשה.
בחלק השלישי (כ"ב) הקללה מדברת על התחלה של כיליון ע"י חיית השדה – זוהי הפעם הראשונה בה מדברת התורה על מוות.
בחלק הרביעי (כ"ה-כ"ו) הכיליון בא ע"י האויבים וע"י דבר ותיאור נוסף של רעב קשה מקודמו (בחלק השני)
(כ"ט-ל"ט) מופיעות הקללות הקשות ביותר של: "ואכלתם בשר בניכם ובשר בנותיכם תאכלו...ואתכם אזרה בגוים... והיתה ארצכם שממה" וכו'.

ניתן לסכם זאת בקצרה כך:
1. הרעה מגיעה לכל תחום: בריאות, כלכלה ומדינה (אויבים)
2. אין משען רוחני (ביהמ"ק) וגשמי (רעב)
3. התחלת כליה ע"י חיות
4. התחלת כליה ע"י אויבים וממילא רעב קשה
5. אובדן צלם אנוש ואובדן צלם האומה כאומה.

האם פסוקי הנחמה בתחילת הפרשה שומרים גם הם על אותו הסדר? בואו ונעיין בפסוקים:

פס' ד-ו: כלכלה,פרנסה ומדינה (שלום)
ז-ח: ניצחון על אויבי חוץ
פס' ט: ריבוי הילדים
פס' י: חזרה לטיב התבואה
פס' יא-יב: השראת השכינה בישראל 

נסכם זאת בטבלא הבאה: 
ברכות  קללות
כלכלה, פרנסה ומדינה  בריאות, כלכלה ומדינה
ניצחון על אויבי חוץ חורבן ביהמ"ק ורעב
ריבוי ילדים כליה ע"י חיות
חזרה לטיב התבואה  כליה ע"י אויבים ורעב קשה
השראת שכינה חורבן הארץ




ההקבלה בין סדר הנושאים בברכות לסדר הנושאים בקללות היא כמעט מלאה להוציא כמה פרטים שבהם צריך לעיין כל אחד במקומו.

אם כן, התורה מסדרת לנו את הברכות והקללות באותו הסדר על פי מעשינו. על דרך הקללות ניתן לומר גם בברכות שכשאנו משפרים את מעשינו אז הדברים מובילים לשלב הבא למשל: שיפור המעשים מוביל לניצחון על אויבי חוץ (שלב 2) ולאחר מכן ריבוי הילדים (3) ואז התבואה משתבחת עוד יותר (4) ולבסוף לשלב הסופי של השראת שכינה.

יהי רצון שנזכה לשפר את מעשינו ולזכות להשראת שכינה
שבת שלום!
הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה