close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

לימוד תורה- בכלים שאנו אוחזים

תחרות המאמריםז חשוון, תשסד02/11/2003

מאמר המשתתף בתחרות המאמרים שלנו העוסקת בלימוד תורה בדורנו, נשמח לראות את הערותיכם על המאמר.


לימוד תורה, בכלים שאנו אוחזים. זמן רב מקוננת בי השאלה לגבי מצב מסוים שלכאורה נראה לא הגיוני, כיצד אדם, שקבע לעצמו אורח חיים בעל תורה ומצוות מקיים את חלק המצוות בצורה מדוקדקת וללא חשבונות בעוד שחלק התורה, אינו מודגש באותו קנה מידה ובודאי לא בצורה מוגברת יותר ? כיצד אדם שחשיבות אורח החיים היהודי התורני נהירה לו, וברורים לו המעשים הדרושים לו ע"מ לקיים אורח חיים זה, והמטלות הנדרשות ממנו, אינו קובע עיתים לתורה בצורה שבאה באופן יחסי לזמנו הפנוי, ובוודאי ביחס לכלל זמנו, בעוד שבאותם שעות מתבררת לו חשיבות לימוד התורה, ואינו משכלל את אותם שעות לא בכמות וכנראה גם לא באיכות אע"פ שהרצון הראשוני קיים והמוכנות ללימוד התורה ישנה ? השאלה מתחזקת, מתוך האבסורד הקיים בה, אדם הרוצה ללמוד תורה אינו יכול להסתפק בשעות שהם מועטות ביחס לכל קנה מידה; ולהניח שאינו רוצה ללמוד,קשה, שהרי הרצון ברור ומעשיו – קביעת חברותא או השתתפות בשיעור מוכחים זאת. גם להניח שאדם או ציבור לומדים תורה רק להשקיט את המצפון וכמס שפתיים נראה דבר לא מתקבל על הדעת, אחרי הכל מדובר באנשים בוגרים בעלי דעת בריאה שלא הייתה מניחה להם לרמות את עצמם. אולי, צריך לחפש את הפתרון בתוכן הלימוד. דבר מפורסם הוא שכאשר מועבר שיעור במסכת ברכות או בהלכות בישול בשבת ציבור השומעים פעיל בצורה מעוררת השתאות, ומפעיל את כוחותיו האינטלקטואלים בצורה כזו שבמהלך שיעור שגרתי, נשמעות מפי הלומדים סברות גדולי האחרונים בלא הכרה מוקדמת , וקושיות ותירוצי גדולי האחרונים נזרקות אל האויר מבלי משים, ובעוד שבשיעור על תחילת מסכת שבת העוסקת בדיני הוצאה והכנסה או סימנים קודמים אך מעט בשו"ע מתברר שהדבר משותף בין יושבי החדר ובין גדולי האחרונים הוא ששניהם היו בזמן כלשהו במצב של הרדמות מתקדמת, רק שחלק מהם עשו זאת במהלך שיעור... זהו מקור הבעיה ומתוך כך לדעתי פתרונה. מספרים שכאשר למד ר' שלמה זלמן אוירבך ב 'חדר' על שור שנגח והזיק ועל תשלומי הנזק, שאל הוא את מלמדיו, מה יהיה הדין בתרנגולים שהזיקו שכן באותם לא שוורים הסתובבו בירושלים אלא תרנגולים. ( 'התורה המשמחת' עמ' 27 ) גישה כזו היא לדעתי הגישה שתוביל או תחזיר את הדגש אל לימוד התורה אצל כל לומד תורה באשר הוא לומד. דרך שתוביל אץ הלימוד אל כל איש ואיש היא דרך שתפעל על בסיס הלכי החשיבה שלו, שתקנה ממנו את הידע ותחיל על גביו את אשר צריך להנתן. ברור שלאנשים גדולים כמו הגרש"ז אין צורך בשום שינוי ובשום פעולה נוספת, אלא מתוך הלימוד בעצמו נובעים הרעיונות האישיים שקשורים אל המציאות, אך כדי שאדם ממוצע יעשה זאת צריך לפעול. לדעתי, צריך להקים גוף המורכב מתלמידי חכמים שתפקידם יהיה לפשט את הלימוד ע"מ לעניין ציבור נוסף ע"י כך שיראו להם את המימוש של הלימוד במציאות, ולא רק בהלכות שבת. תלמידי חכמים בקיאים שמכירים את הסוגיות מראשיתן עד אחריתן,ממקורן בפסוקים, במדרשים ובמשניות עד להבאתם לידי פסיקה בשו"ע, מפרשיו ושותי"ם אקטואלים, אשר יגבירו את העניין במשמעויות הנלמדות והרצון לדעת יהיה בנוי גם מתוך חיי היום יום ומצורך הלכתי שנובע מחיי המעשה. לומדים אלו אשר יחושו בעיניהם איך דברים שנראים לעיתים כ"כ רחוקים ולא מושגים, מתבססים ומקבלים תוקף מציאותי בהנהגת כל אדם, ישנו את גישתם והשעמום שמוביל אל הרתיעה מפני לימוד התורה יעלם, רצונו של אדם יהיה לימוד לא רק כקשר כל שהוא אל ה"מסורת" אלא מימוש מעשי של התורה, והשלכתה על כל החיים. מטרתו של גוף זה תהיה לפעול להפצת סוג זה של לימוד תורה בציבור, הן במישור התודעתי - בלימוד והסבר על תוכן ותוצאותיו של סוג לימוד שכזה, והן במישור המעשי- של הכשרת ת"ח לסוג זה של לימוד ( שבעצם אינו שונה מהותית מן הלימוד הנהוג במקומות הלומדים במסגרת "כולל רבנות " או דיינות ) והפצת דפי עיון ומקורות שיכוונו את הלומדים במהלך הלימוד. גוף כזה אינו תלוי במקום מסוים אלא מטרתו תהיה להכוין מלמדים באשר הם נמצאים, אשר יפתחו סוג זה של לימוד תוך כדי לימודם בישיבה או בכולל לפני התחלת תפקידם כ"מלמדים" בתוכנית זו והן בעריכת השתלמויות וימי עיון לפיתוח ושכלול כלי הלימוד תוך כדי התפקיד. לימוד זה, כדרך לעניין שעינינו רואות שאמיתית היא, איננה בריחה מן הלימוד המקורי,שמושג בעמל, כמותי ואיכותי, לימוד שמקנה דעת והלכי רוח של תורה, אלא רק דלת, דלת שדרכה יוכלו להכנס ולחזור ללימוד כל אשר חפצים נפשו ושכלו בתורה, אך זמנו לא מאפשר לו זאת. אחרי המעבר בדרך זו, וגם תוך כדי, מובטחני שאנשים רבים ימצאו את אשר הם מבקשים, ימצאו את החלק שלהם בלימוד ואת דרך הלימוד שמעניינת אותם ככלות הכל. אמנם דבר זה לא יקרה תוך זמן קצר ולא בלי קשיים אך דרכי הלימוד רבים הם, ולמרות שדעות עם ישראל שונות זו מזו, הדבר ברור ואין צריך סימוכין שימצא כל איש את הנתיב שלו,את הלך החשיבה ואת התחום שלו בדרכי הלימוד. כיצד יבוצע דבר זה, באלו מצעים ומי יוביל אותו אל שאלות חשובות שצריכים לשאול תלמידי חכמים אמיתיים, ואני הכותב קטונתי מלענות עליהם, כל תפקידי הוא להציע הצעה לחלל החדר , ולקוות שאכן תובא אל המציאות. אך הדבר החשוב שיוודע שאפשר, בכלים שלנו, בכלים שאנו אוחזים בהם, לצרף כל אדם אל הלימוד, לא תוך כדי ירידה ברמה אלא ע"י פיתיון שכלי שאין רע בו שימשוך כל אדם ואדם אל חשיבת האמת, חשיבת התורה.
הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה