close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

פשעים וחטאים קטנים

חננאל רוזנברגה אב, תשסג03/08/2003

"...השמיים לא יפלו על ראשינו, ואולמי חתונות לא קורסים כתוצאה מריקודים מעורבים (זהו אף חטא מפורש לומר לאדם שצרותיו באים בגלל מעשיו, כפי שמובא בספרים רבים)."

אחד מהנושאים החביבים על במאי הוליווד הקלאסיים, הוא העיסוק בממשותו של מושג המצפון הפנימי. סרטו המופלא של וודי אלן 'פשעים ועבירות קלות', נראה כאילו נכתב במיוחד לקראת חודש אלול, חודש הסליחה והתשובה, כאשר בתוך שעתיים מעמיד הבמאי את כל מושגי המצפון והצדק בסימן שאלה אחד גדול. בסרט זה מתאר אלן רופא עיניים מכובד בעל משפחה, המסתבך בפרשיית אהבים עם אישה מעורערת, ולאחר ש'מתעורר' ומנסה לסיים את הפרשה, מוצא עצמו הרופא מאויים על ידה בחשיפת העניין ובקרע משפחתו. בצר לו פונה לאחיו ה'מפוקפק', ומשלם כסף רב תמורת רציחתה של אותה אישה, דבר שמעורר ייסורי מצפון קשים

שלא מרפים מליבו, אותם מעלה לפני קרוב משפחתו - רב דתי - שבא לטיפול עיניים ומסייע לו מבלי דעת בחיפוש אחר הצדק. במקביל, משחק אלן עצמו תפקיד של במאי טוב לב ומבולבל (איך לא...), אשר מתמודד על ליבה של קולגה למקצוע בעת עבודתם המואלצת אצל במאי אחר, שרמנטי ומנופח, המנסה גם הוא את מזלו. סופו של הסרט ממחיש את תפיסתו הפסימית של אלן לגבי אחדותם ותוקפם של מושגי החטא, המצפון והצדק. אלן מפסיד את חברתו לאותו במאי צבוע; ייסורי המצפון נעלמים לפתע פתאום מחייו של הרופא; וקרוב משפחתו, הרב, מתעוור לאחר ניתוח לא מוצלח. החוטא יוצא נשכר והשקר ניצח, שהרי בעולמינו אנו - הצדק הוא עיוור. מסקנה זו, למרבה הפלא, תואמת גישה מרכזית ביהדות, אולם ההשלכות היוצאות ממנה צריכות להיות הפוכות לגמרי. בתלמוד מופיעה דעה מרכזית ש[מודגש-] "שכר מצוות בעלמא הזה - ליכא" [-מודגש], כלומר עולמנו אינו פועל לפי התהליך הצודק של קבלת שכר ועונש על מעשינו, לפחות לא באופן ישיר. חששו של הרופא בסרט לאחר הרצח שמא הצדק יגרום לתפיסתו - איננה מוצדקת. עולם כמנהגו נוהג, וחוקי הטבע אינם נענים לגחמותיו או חטאיו של אדם זה או אחר. השמיים לא יפלו על ראשינו, ואולמי חתונות לא קורסים כתוצאה מריקודים מעורבים (זהו אף חטא מפורש לומר לאדם שצרותיו באים בגלל מעשיו, כפי שמובא בספרים רבים). התלמוד מספר על אלישע בן אבויה המכונה 'אחר', מגדולי הרבנים בדור מרד בר כוכבא אשר שינה את חייו, כפר, ודבק ברומאים לאחר שראה בחור שקיים מצוות כיבוד הורים, עלה על עץ למען אביו - נפל ומת. אולם זהו אינו סוף פסוק. לעולם צבוע זה קיים עולם מקביל, אמיתי הרבה יותר, והוא עולמינו הפנימי. בנפש שלא הושחתה, יופיע בעוצמה קולו הצלול של הצדק - קול המצפון. קול זה איננו תמידי, אלא מופיע, פועם ודועך. עלינו להיות קשובים אליו, אחרת יצטרף למירוצו של העולם, ויעלם. חודש אלול, חודש הסליחות, מטרתו לחפש אחר המצפון הנעלם ואף לעוררו. לפי המדרש מסמל השופר את הפסוק "עורו ישנים מתרדמתכם", תרדמתו הפנימית של המצפון. תקיעת השופר מזכירה את פעימותיו של המצפון, המופיע בכליותינו כקול או תחושה עמומה וראשונית, ולא כהטפת מוסר ממוקדת. כך השופר, קולו הוא הקול הפשוט והבסיסי ביותר, ואין אנו מנגנים בו, אלא תוקעים 3 סוגי קולות בלבד: תקיעה - הקול הפשוט, שברים ותרועה - הנשמעים כגניחות וכבכי, שהם לעיתים הופעותיו היחידות של מוסר הכליות שבתוכינו, אך לא מעבר לכך. פסיכולוגים מודרניים רבים הכתירו את המצפון כאוייב הנפשי מספר אחד של האדם, ויש בכך אמת. אחד מגדולי תנועת החסידות, רבי נחמן מברסלב, אמר שלחיות עם מצפון צמוד יוביל את האדם לאחד משתיים: שיתוק או שגעון. אולם בשל כך אסור לנו להדחיק את קול הצדק האחרון בעולם הצביעות. רבי נחמן טען שעל כל אדם להקדיש שעה קטנה ביום להתעוררות אותו חשבון נפש, וכן חודש בשנה - אלול - חודש המצפון והסליחות. חרטה וביקורת עצמית על מעשינו יגיעו אך ורק מהתעוררות עצמית - פנימית, ולא מגורמים ואירועים חיצוניים. ואולי זו הסיבה שבקרב קהילות הספרדים נהוג לשיר את הוידוי 'אשמנו, בגדנו...', כאילו שמחים אנו 'אשרינו שביכולתנו להתוודות על חטאינו'...
הוסף תגובה
הדפס את המאמר
המלץ לחבר
הגדל /הקטן טקסט
שמור קישור
עוד מחננאל רוזנברג
עוד בנושא מחשבה
שם השולח
תוכן ההודעה