close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

דבריו האחרונים של יעקב לבניו ומשמעותם

ד"ר מרדכי גולן/ מהגולשיםג טבת, תשסו03/01/2006

דבריו האחרונים של יעקב לבניו כוללים לא רק ברכות, אלא – גם: צוואות, הוראות ו"ציוד" חיוני של מידות טובות וחיוביות, כמו גם, דפוסי התנהגות וערכי יסוד מהותיים – ערכיים –רוחניים - יהודיים. וזאת, כדי להכין את בניו וצאצאיו – במצריים, כמו גם, את הדורות הבאים מול כל אויב אפשרי עתידי, הן מבחינה פיזית והן מבחינה רוחנית.

דבריו האחרונים של יעקב אבינו לבניו, התופסים כשליש מפסוקי פרשת "ויחי (ל"ב פסוקים) תופסים את תשומת ליבו של הלומד בתורתנו הקדושה ומעוררים סקרנות לימודית: מה הייתה משמעותם? היו אלה ברכות? תוכחות? צוואות? או, אולי, שילוב כל הדברים יחד?!
וגם אמנה, כבר הראשונים התקשו והתחבטו בהסברת מהות דבריו יעקב לבניו. למשל: גישתו של רש"י, מפרש התורה הנודע ביותר, היא: יעקב אוסף את בניו כאחד ומבקש "לגלות (להם) את הקץ". אולם, מאחר "ונסתלקה ממנו שכינה" יעקב אומר "דברים אחרים". דברים, במשמעות דיבורים. ומהם? כמובן, הברכות. וראייה לדבר מפסוק כ"ח ושם נאמר: וזאת אשר דיבר

להם אביהם ויברך אותם, איש אשר כברכתו, ברך אותם". במילים אחרות: דיבוריו של יעקב לבניו היו ברכות. [השורש ב.ר.ך החוזר שלוש פעמים בפסוק, מורה על מוטיב הברכה]. לעומת גישתו של רש"י, האבן עזרא מציג גישה אחרת ובסגנונו הקצר והחותך הוא כותב: "ותעו האומרים שהם ברכות! בעבור (=בגלל) ש(נ)מצא בסוף (דברי יעקב): "ויברך אותם"?! "ואיה ברכות ראובן, שמעון ולוי"?!. כתשובה לשאלתו הרטורית האבן עזרא ממשיך וכותב: "ולא הזכיר הכתוב ברכות"!. אלא מה יעקב עושה? – יעקב מוסר להם "על דרך הנבואה דיבורים אחרים", ורק לאחר מכן, הוא מברך אותם.

ולנו נראה לומר, שיעקב אבינו, בחיר האבות, צפה וראה ברוח הקודש שבניו וצאצאיו העתידיים "יפרו וירבו מאד" במצריים, בגושן [ולא בכדי, הקדימה התורה ארץ מצריים לפני ארץ גושן, וד"ל]. ואף, לצערו הרב, "יאחזו בה" [עיין סוף פרשת "ויגש", פרק מ"ז, כ"ז], ואף ש"ירדו למ"ט שערי טומאה", קרי: ע"ז, התבוללות והיטמעות אזרחית הרת אסון ועוד. ועל כן, לפני ש"גווע ונאסף אל עמיו", יעקב משלב בדבריו: תוכחות, ברכות, צוואות והוראות, כדלקמן: תוכחות – על מעשים לא נאותים וברכות – לעתיד טוב יותר. אולם, בעיקר, צוואות, הוראות ו"צידה לדרך" העתידית. יעקב מעביר "ספר הוראות" ו"כלי לחימה" שיעזרו לדורות הבאים להתמודד מול כל אויב עתידי, פיזי ורוחני כאחד. וכדי "לנצח בקרב" בצורה הטובה, האמיתית והנכונה ביותר, יעקב "מציידם" במידות טובות וחיוביות, בדפוסי התנהגות ובערכי יסוד מהותיים-ערכיים-רוחניים-יהודיים נאותים, כמו למשל:
1) שלילת הפזיזות, הנמהרות והבהילות לעשות דבר ללא מחשבה מוקדמת, כאומרו: "פחז כמים, אל תותר", קרי: אל תתיר לעצמך להיות פחוז!.
2) הדגשת הכוח והגבורה, כמו האריה, כאומרו: "גור אריה יהודה" [ועיין רש"י בחגיגה דף י"ב. המסביר את ההבדל: "כוח", כוח הזרוע ו"גבורה", גבורת הלב).
3) הדגשת הסיבולת והעבודה הקשה, בסבלנות ראויה ללא מענות ותלונות, כמו החמור, כאומרו: "יששכר – חמור גרם".
4) הדגשת הזריזות לעשות את רצון אבינו שבשמיים, כמו האיילה, כאומרו: "נפתלי – איילה שלוחה".

מי ייתן, ופרשה ייחודית זו החותמת את ספר בראשית והמסמלת "חיות", שהרי: תחילתה חיות פיזית (שנאמר: "ויחי יעקב") וסופה חיות נצחית (שנאמר: "וימת יוסף", ולכל בר דעת ידועים ומפורסמים דברי חכמינו ז"ל: ש"צדיקים – קרויים חיים, אף במיתתם"), תשמש כבסיס של לימוד פורה, מדריך ומכוון בחיינו, עד ביאת משיח צדקנו, אמן!!!
הוסף תגובה
הדפס את המאמר
המלץ לחבר
הגדל /הקטן טקסט
שמור קישור
עוד מד"ר מרדכי גולן/ מהגולשים
שם השולח
תוכן ההודעה