close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

זה הזמן להתעורר- הדברים החיוביים שמאחורי המלחמה

איתמר ליברמן/ מהגולשים  כו אב, תשסו  8/20/2006

הסתכלות מעט מעמיקה בתוצאות הקשות של המלחמה בלבנון נשים לב לדברים החיוביים באמת שאפשר להפיק מהמלחמה ואחר הסקת מסקנות והטלת משימות לשינוי המציאות נראה אור בקצה המנהרה שאין לה מוצא

תתפלאו, אבל דווקא בתוך שלל הגינויים, הפרשניות וועדות החקירה שבאו בעקבות המלחמה בלבנון מפיהם של כל מיני אנשים, התרתי לעצמי לראות דווקא את חצי הכוס המלאה, לזרוק קצת אור בתוך מנהרת החושך שנכנסנו אליה ולנסות לראות את מה שעומד מאחוריה, את הצד הטוב והמאיר של המנהרה שאין לה מוצא.
כולנו צפינו באותו מחזה מרהיב ומשמח פרי ידיה של החברה הישראלית באחדותה הייחודית האופיינית לה בימי מלחמה, ביחד כל איש נתנו כתף למאבק ההישרדות של אחינו הצפונים בלב אוהב והרבה אמונה משותפת להמשך הדרך כי נעבור את הכל המכשולים ונישאר חזקים.
נזכרתי אז בתקופה המקבילה אשתקד שחווינו כולנו את ההתנתקות מחבל ארץ יקר, גוש קטיף וצפון השומרון.
בתוך עצמנו, בין האחים הקרובים זה לזה, היינו ללא ספק מאוחדים, עזרנו לכל אח שנזקק לעזרה, נטלנו חלק בהפגנות ונאבקנו באומץ ובגבורה גם בשעות הגירוש הקריטיות.
אך הגלגל התהפך, פתאום אחינו הרחוקים, אנשי הצפון, מצאו את עצמם בחוויית התנתקות דומה ממקום שמאוד קשור אליהם, אנו מצידנו הגבנו כרגיל ואזרנו אומץ וכוחות ורצנו לעזור להם במלוא הרצון והשמחה. אולם אני שואל, למה רצנו להגיש לאחינו בצפון עזרה כל כך מהר? למה עשינו כל זאת בכלל? אולי הורגלנו לכך במשך השנים? האם זה הדדי?
בטלוויזיה, בעיתונים ובקרב הציבור הרחב אי אפשר להתעלם מהנהירה הכללית לתמיכה והזדהות רחבה של ציבור גדול מעם ישראל כלפי תושבי הצפון. ואני שואל למה בגוש קטיף לא זכינו לשמוע איזה נימת עידוד, תמיכה או הזדהות מציבור גדול כלפינו כמו שהיה בתקופה הזאת? למה לא שמענו זאת מאמצעי התקשורת כמו הטלוויזיה והעיתונים? למה לא נרתמו חברות גדולות להגיש עזרה לתושבי גוש קטיף וצפון השומרון כמו שעשו במלחמה הנוכחית בצפון?
האמת שאותי זה הכעיס, פתאום התחלתי להרגיש אזרח סוג ב' במציאות, בכך שאני נמנה עם אלה שגרים בהתנחלויות ומהנאבקים דאו בגירוש, ועל כך שאיני זכאי לתמיכה והזדהות בתור הפגנת סולידאריות לגיטימית מאזרח ישראלי אחד לאזרח ישראלי אחר.
אלא נראה כי המלחמה בלבנון באה להעיר אותנו מהשינה העמוקה שאנו, האומה הישראלית על כל גווניה, שוקעים בה זמן רב.
היא באה לעורר בנו את המחויבות של עמינו לאחדות וחלילה לא להתפלגות לחלקים ולקצוות שונות כפי שקורה במציאות ואולי אחרי שקיבלנו מכה חזקה בראש נתעורר, נתעשת ונסיק את המסקנות האמיתיות הנצרכות בעם.
פן חיובי נוסף מתגלה פתאום מהמלחמה הזאת בעקבות תוצאותיה הגרועות שהיא הובילה, היא הזכירה וגילתה בפנינו את פרצופיהם האמיתיים של אנשי השלטון והעומדים בראשה וכל הנוגעים בדבר, במכוון לאולמרט, פרץ וחלוץ שעליהם לתת דין וחשבון מלא על מחדלם ומגרעותיהם במלחמה הזאת בלבנון שהכניסה את האומה הישראלית לבוץ עמוק ולמעגל דמים גדול ופגיעה ביכולותינו הצבאית.
ועל כל זאת האם נתעורר ונאגור כוחות להעמידם לדין?

ולא שכחתי עוד פרט אחד "קטן", אולי לא פחות "חשוב" בעניין פליטת הפה של אולמרט במהלך המלחמה בעת שנתן ראיון לאחד מאמצעי התקשורת הזרים כשאמר במפורש כי המלחמה הנוכחית בלבנון הינה מבוא וסלילת דרך להתכנסות. זה גם חלק מהסיבות למלחמה שגרמה לנו להתעורר למציאות העכשווית הישראלית , סוף סוף נקראה בדרכינו ההזדמנות לדעת ולהכיר מקרוב את כוונותיו האמיתיות והנפשעות של ראש הממשלה אולמרט, לפחות לא יינתן בפניו אפשרות להסתיר מעיני הציבור פרט כל כך חשוב בכוונותיו העתידיות שעשוי להשפיע על חיינו באופן מהותי ואין מה לעשות לשינוי כוונותיו, חד משמעית נסיק מכאן שדרכו סלולה בנחישות את ההתכנסות.

אולי מכאן ואילך נסיק את המסקנות לגבי כל הסיבות שבגללה באה המלחמה על עמינו במטרה לעורר אותנו ונתחיל לעשות מעשים בשטח לשנות את המציאות העגומה במיוחד כנגד תוכניתו המדינית של אולמרט וניקח את עצמנו טוב טוב בידיים, נאגור כוחות ומשאבים בעוצמה ובאמונה כנגדה. נפסיק להיות חלק שתמיד מקפלים אותו כל הזמן מבלי לנסות להתיישר, נעמוד חזקים ואיתנים מול המציאות הקשה שאליה התעוררנו, בעז"ה נעשה ונצליח.
הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה