close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

האתאיסט הקטן שלי...

זוהר מזור/ גולשתיא חשוון, תשסז02/11/2006

בבוקר כשאני מתעוררת, אומרת "מודה אני" וכו'... מתעורר איתי עוד יצור, שקט ומתוח, כולו להוט אחר המטרה, אני קוראת לו "אתאיסט קטן שלי".

בבוקר כשאני מתעוררת, אומרת "מודה אני" וכו'... מתעורר איתי עוד יצור, שקט ומתוח, כולו להוט אחר המטרה, אני קוראת לו "אתאיסט קטן שלי".

שמעתי הרצאה לפני כמה זמן בחינוך, הרב אמר שלכל אחד מאיתנו יש כח אמונה בתוכנו, ככה נולדנו אלא- אנחנו בוחרים במה להאמין, וזוהי מטרתו של ה"אתאיסט הקטן שלי"- לקחת

לי את האמונה לאן שהוא רוצה, למקום אחר.
הוא רוצה שאני אאמין שאם אני לא אלמד לפחות לימודי תואר ראשון בחיים לא תהיה לי פרנסה, הוא רוצה שאני אאמין שאם אני לא אתחנף לאנשים מסויימים, אני לא אקבל את מה שמגיע לי, ובכלל, הוא רוצה שאני אאמין שמגיע לי הרבה יותר ממה שאני מקבלת.
ואני חייבת לציין שהוא מוכשר, וקשה שלא ליפול בפח שלו, אבל...

מאמינים יקרים, זה צו השעה להיות מוחלטים- לא פרווה. זה מה שהזמן דורש.
זה צו השעה להכניס את ה' יתברך לכל פינה ופינה, לכל מסתור ומשעול בלב העצום שלנו. בלי אלילי טלויזיה, לימודים, חברים, צבא, מדינה, מוסריות חילונית.
זה צו השעה לעשות את רצונו יתברך בלי היסוסים.
זה קשה כי ה"אתאיסט הקטן" והאקדמאי מושרש חזק אי שם בלב אבל אל תשכחו- זה צו השעה, זאת מלחמה- או אנחנו או הוא. או ה' או הוא.
הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה