close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

תחושות של פעיל שטח

מהגולשיםכז טבת, תשסד21/01/2004

ופעם, ברגע של משבר, חשבתי פתאום על כור גרעיני, זה לא רק שבכור הגרעין (תרתי משמע) של החומר המניע נראה קטן וחסר משמעות, כפי שאנו אולי נדמים לעצמנו. אלא יותר מזה, בכור הגרעיני יש גם כל כך הרבה כוחות, כל כך הרבה אמצעים שכל תפקידם הוא לרסן את הכוח העצום שטמון באותו גרעין קטן...

אז האמת היא שזה לא

כל כך קל כמו שזה אולי נראה. אתה חוזר הביתה אחרי עבודה קשה מאוד בשטח, אתה אולי אפילו מרגיש טוב עם מה שעשית (וזה נדיר), ובדרך אתה שומע עוד שיחה ברדיו, התקפה פרועה או עיוות של המציאות... ואתה חושב לעצמך ששיחה אחת כזאת יכולה למחוק את כל אלף החיוכים (שאולי) חייכת היום. ומה באמת שווה הנחת תפילין אחת לעומת סרט תועבה אחד, שלא לדבר על שעה של שיטוט במקומות הלא נכונים באינטרנט או על מאה סרטים כאלה? ובכלל אתה לא יודע מה חזק יותר, האור שהפצת או הנזק שגרמת (?) לנפשך בשהות ממושכת ברחוב... וזה קשה, זה לא חייכני כפי שדמיינת. וזה גם מעט, כל כך מעט. ואיך בכלל יש לנו סיכוי מול האור הנוצץ של העולם המערבי וההון שיש לאיחוד האירופי, וחוץ מזה בסרט קטנטן של הוליווד משקיעים הרבה יותר כסף מאשר אי פעם יהיה לאיזה שהוא ארגון להפצת תורה. ואולי אתה גם לא ממש שלם עם הדרך, ויש לך התלבטויות, וקשיים- כי אתה לא בטוח שזה משפיע על מישהו, וקשה לך עם חוסר הצניעות ברחובות ו... האמת שאתה גם לא בטוח שאתה כל כך מושלם כדי להאיר לאחרים. אבל איך שהוא הזמן עובר ואתה יותר ויותר שוקע בזה, בתוך תוכך אתה מבין שאין ברירה אחרת ושהגיע הזמן. ויש גם את האחריות הזאת, ההבנה שאנחנו לא יכולים לבד ואנחנו חייבים להביא את כל עם ישראל אל הבאר, גם אם לעולם לא נכריח אותו לשתות. ויש רגעים שדווקא ההתקפה הפרועה ברדיו נותנת לך יותר כוחות, כי אתה יודע שזה עיוות מוחלט, ואתה מכיר את הדברים מבפנים וחייב, פשוט חייב להראות את האור לכולם. ופתאום סרט התועבה הזה הופך לפרץ של פעילות, כי אתה מבין מעליבותו של היריב- שיש לך סיכוי אמיתי לנצח, ובכלל, הכסף לא (הכי) חשוב כי יש בנו אמונה שתנצח את הממון. וזה לא שזה מעלים את הקשיים, או שזה מצריך ממך פחות מאמץ, אבל משהו בפנים שולח את אותך שוב לעם, להפיץ את הראיה העמוקה של החיים שלנו כאן. ולעומת האמת שאתה מחזיק ביד, כמה זה באמת חשוב אם אתה מושלם? ואתה מבין שבסופו של דבר גם המעט הזה יהיה לנהר גדול, וכולם יבואו, והאמת תתברר, וביחד, כל העם ביחד- נתקדם. ופעם, ברגע של משבר, חשבתי פתאום על כור גרעיני, זה לא רק שבכור הגרעין (תרתי משמע) של החומר המניע נראה קטן וחסר משמעות, כפי שאנו אולי נדמים לעצמנו. אלא יותר מזה, בכור הגרעיני יש גם כל כך הרבה כוחות, כל כך הרבה אמצעים שכל תפקידם הוא לרסן את הכוח העצום שטמון באותו גרעין קטן... כל אותם כוחות וקירות בטון שנראים כנועדו לעצור את הכוח של הגרעין, אבל בעצם הם נועדו לתעל אותו, להוביל אותו למחוזות של ניצול חיובי. והכוח הזה הטמון בידינו, שנראה קטן כמו גרעין של אורניום, סופו להיות מתועל, בכוחות משותפים- לתחנת כוח שתאיר את המציאות.
הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה