close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

פרשת בהר – שתי שביתות בשמיטה

הרב הלל מרצבךח אייר, תשפב09/05/2022

השוואה חשובה בין מצוות השבת למצוות השמיטה, בפרשת בהר...

תגיות:
הדמיון בין שבת לשמיטה
בפרשתנו מסופר על מצוות השמיטה, תוך כדי אזכור של השורש ש.ב.ת שבע פעמים (ויקרא פרק כה, ב-ז):
"כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַה': שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ: וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת
שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ שַׁבָּת לַה' שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר: אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצוֹר וְאֶת עִנְּבֵי נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹר שְׁנַת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ: וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה לְךָ וּלְעַבְדְּךָ וְלַאֲמָתֶךָ וְלִשְׂכִירְךָ וּלְתוֹשָׁבְךָ הַגָּרִים עִמָּךְ":

מתוך עיון בפסוקים עולות מספר שאלות:
א. מדוע הארץ צריכה לשבות? האם הארץ היא בעלת תפקיד אקטיבי, הרי היהודי צריך לשבות ממלאכה בשמיטה ולא הארץ?
ב. מדוע התורה טורחת להשתמש רבות בפועל "שבת" לאורך הציווי על השמיטה? מה הקשר למצוות השבת? אמנם ישנו מבנה דומה לשבת ולשמיטה (6 ימים ואח"כ שבת, וכן 6 שנים ואח"כ שמיטה), אך מדוע התורה מדגישה זאת?

השוואה בין מצוות השבת למצוות השמיטה
כדי לענות לשאלות הללו, יש להבחין שהתורה מקבילה באופן צמוד בין מצוות השמיטה למצוות השבת:

שבת שמיטה
"שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ"
(שמות כ, יט)
"שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ"
"וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת"
(שמות כג, יב)
 "וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן"
"ויוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה'"
(דברים ה, יד)
 "שַׁבָּת לַה'"
"לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ כָּמוֹךָ"
(דברים ה, יד)
"לָכֶם לְאָכְלָה לְךָ וּלְעַבְדְּךָ וְלַאֲמָתֶךָ וְלִשְׂכִירְךָ וּלְתוֹשָׁבְךָ הַגָּרִים עִמָּךְ"
"לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ וְהַגֵּר:"
(שמות פרק כג, יב)
 "וְלִבְהֶמְתְּךָ וְלַחַיָּה אֲשֶׁר בְּאַרְצֶךָ תִּהְיֶה כָל תְּבוּאָתָהּ לֶאֱכֹל"


שבת זכר לבריאת העולם ויציאת מצרים
השבת נקבעה כנגד שני דברים:
א. זכר לבריאת העולם
ב. זכר ליציאת מצרים.

בפרשת יתרו (שמות כ, יא) כתוב: "כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עַל כֵּן בֵּרַךְ ה' אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ".
ובפרשת ואתחנן (דברים פרק ה, יג-טו) כתוב: "וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיֹּצִאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה עַל כֵּן צִוְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ לַעֲשׂוֹת אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת".

שתי בחינות קיימות בשבת
מחד, קדושת השבת תלויה ועומדת מצד עצמותה (מצד ה"חפצא" של השבת). גם אם אף יהודי לא ישמור אותה, היא קיימת וקדושה בעצם הימצאותה, מאז בריאת העולם, משום שכך ה' קבע.
מאידך, קדושתה של השבת תלויה במעשיהם של עם ישראל (מצד ה"גברא" של השבת). עם ישראל מצווה לקיים ולשמור את השבת מתוך כך שהוא יצא ממצרים.

שתי בחינות במצוות השמיטה
כפי שבשבת יש את שתי הבחינות: א. עצמיות קדושתה מצד עצמה (כנגד בריאת העולם). ב. שמירת קדושתה מצד בני ישראל (כנגד יציאת מצרים). כן, בשנת השמיטה קיימות שתי הבחינות הללו:
א. קדושה עצמית, הארץ שובתת, והפירות שגדלים בשנת השמיטה יש בהם קדושה, כפי שבא לידי ביטוי בפסוק: "וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַה'".
ב. האדם מצווה לשבות ממלאכה בשנה זו. כפי שכתוב: "שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר".
נמצאנו למדים שארץ ישראל גם מקבלת אך גם נותנת בעצמה. צריך לשמור עליה, וגם היא שומרת עלינו.

סיכום
שנזכה לשמור על קדושת הארץ, ליהנות מקדושתה העצמית, ומתוך כך יקוים בנו החיבור השלם של עם ישראל בארץ ישראל, ונחזה בקרוב בגאולה השלימה.
הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה