close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

התמודדות עם מתח- כתבה רביעית

הרב זאב קרומבי  יא תשרי, תשעח  10/1/2017

האם הפחד לאבד את המציאות הוא הגורם להתמכרות לטלפונים?

תגיות:
מאת זאב קרומבי - מטפל בהתמכרויות התנהגותיות

רבנו אברהם אבן עזרא שאל שאלה מעניינת: "העבר אין, העתיד עדיין, ההווה כהרף עין, דאגה מנין?" - ממה בעצם יש לנו לדאוג? כאשר אנו נוכחים "פה ועכשיו" אין לנו הרבה דברים לדאוג מהם. מסתמא, שכמעט כל מה שקורה אתנו הרגע אינו ממש סיבה לדאגה. לרוב, המתח שלנו אינו ממה שקורה עכשיו, אלא ממחשבות על מה שקרה בעבר, או ממחשבות על מה שיקרה בעתיד. היכולת לחשוב על מה שקרה, או על מה שיקרה, היא יכולת אנושית חשובה ביותר. זו יכולת אנושית בעלת חשיבות עצומה לתפקודנו והתפתחותנו.
אם לא היינו יכולים לחשוב על מה שעשינו בעבר, לא הייתה לנו יכולת ללמוד איך לשפר את ההתנהגות שלנו. אם לא יכולנו לחשוב על מה שעתיד לקרות, לא הייתה לנו יכולת להתכונן לקראת העתיד כראוי. כאשר אנו דואגים אנו חוסכים מעצמנו בעיות אין ספור, שהיו מתעוררות אם לא היינו דואגים מהן ומתכוננים כלפיהן. יחד עם זאת, היכולת הזו של חשיבה על העבר ודאגה מפני העתיד עלולה גם להיהפך למקור קושי בחיינו. זו שאלה של פרופורציה. כל זמן שהמחשבות על העבר או על העתיד הן פרופורציוניות, הן לא מפריעות לנו לנהל חיים תקינים. הבעיה נוצרת כאשר אנו מגיעים למצב של "רומינציה" (Ruminating) שהוא המצב בו אנו חוזרים על אותן המחשבות פעם אחר פעם, אחר פעם, אחר פעם, וללא כל תועלת. כאשר אנו חוזרים עוד ועוד על המחשבות, אנו מתחילים להזדהות (to fuse) עם המחשבות שלנו, ומתחילים לתפוס את המחשבות שלנו כאילו שהן המציאות האמיתית, ולשכוח שהן רק מחשבות.
באופן דומה אנו עלולים להתחיל תפוס את המציאות הווירטואלית כמציאות האמיתית של חיינו. תופעה זו יכולה להסביר את החשש והמצוקה שאנשים חשים כאשר הם מנותקים מהסמרטפון שלהם. הם חשים שהם מנותקים מהמציאות האמיתית שלהם. ההפרעה הזו כבר קיבלה שם מקצועי FOMO - Fear Of Missing Out (הפחד להפסיד משהו), שהיא החוויה שמאפיינת רבים מהמכורים לטכנולוגיה. הם חוששים שהם יפסידו משהו אם לא יבדקו כל מספר דקות את המחשב או הסמרטפון שלהם. כאשר הם לא יכולים לבדוק את הסמרטפון שלהם הם חשים במצוקה. המענה לבעיית החלפת המציאות האמיתית במציאות הווירטואלית המזויפת הוא לחזור לחיות "פה ועכשיו". בשפת המכורים זה נקרא לחיות "רק להיום". אם נסתכל בילדים קטנים נראה איך חיים "פה ועכשיו".
כיוון שעומס גדול מידי גורם לנו שיהיה לנו קשה מידי להתמודד עם החיים שלנו, אנו נוטים להחליף את מציאות החיים הקשה שלנו במציאות הדמיונית שנמצאת "בתוך הראש שלנו" ובעולם הווירטואלי. כדי לחזור לחיות "פה ועכשיו" יש להפחית את העומס בחיינו. הדבר החשוב ביותר להפחתת העומס הוא עצם המודעות אליו, והרצון לשנות את המצב. עצם המודעות לעומס כבר עוזרת מאד להתמודד אתו. התמודדות עם עומס מורכבת משני כיווני פעולה מקבילים, שיש לפעול בשניהם בו זמנית. מצד אחד, יש ללמוד איך ניתן, עד כמה שאפשר, לפחית את העומס בחיינו. מצד שני ללמוד איך להתמודד בצורה יותר יעילה עם העומס הבלתי נמנע בחיינו. בחודש אלול נוהגים להגיד: אם לאדם לא כואב שלא כואב לו, סימן שמאד כואב לו...

המשימה של הפחתת העומס בחיינו היא אתגר לא פשוט. כל שינוי אינו קל, ולכן אנו לא ממהרים לעשות שינויים. המכורים אומרים "למקומות ששווה להגיע אליהם אין קיצורי דרך". רק כאשר נגיע להבנה שהמצב הנוכחי הוא בלתי נסבל עבורנו, נעשה שינוי ונפחית את העומס. השאיפה ל"הליכה מחיל אל חיל" היא ערך מרכזי בחיים שלנו, והיא בהחלט שאיפה נעלית ורצויה. המטרה היא שנלך "מחיל אל חיל" באופן של "אורות דתוהו בכלים דתיקון", ולא נגיע חס ושלום לכך שנתרסק בגלל עומס לא סביר. כאשר השאיפות שלנו אינן תואמות כלל את היכולות שלנו, הדבר עלול להביא לידי התרסקות, שלא תועיל לנו כלל. כדאי לזכור את מאמרי חז"ל "תפסת מרובה - לא תפסת" ואת הכלל שלימד אותנו רבי טרפון במסכת אבות "לא עליך המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין להיבטל ממנה". מצד אחד, זו אינה האחריות שלנו לפתור את כל הבעיות, ומצד שני אנו לא פטורים מלעשות את מה שביכולתנו. איזון בין שני הצדדים האלו יכול להביא אותנו לחיים מאוזנים ועומס סביר.
המשך בעז"ה בכתבה הבאה.

ניתן ליצור קשר עם זאב קרומבי ב zeev.crombie@gmail.com
הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה