close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

4 כוסות של דמעות

מיכל וייס  ג ניסן, תשעח  3/19/2018

שיר מזעזע בעקבות הרציחות האחרונות... פסח של דמעות

תגיות:
ליל הסדר תשעח בשמיים/ וכל המלאכים מוחאים כפיים.
הרב שבח מארגן את הקערה/ הרב בן גל מכין דברי תורה.
עדיאל קולמן אחראי על הבישולים/ תמיד מסנג׳רים את החדשים.
ואז הם יושבים, בוהקים בלבן/ מקדשים על היין, מחביאים אפיקומן.
והם שמחים עד לב השמיים/ ומספרים ומספרים ביציאת מצרים...
אבל פתאום נוצרת מבוכה קטנה/ כי מישהו
צריך לשיר ״מה נשתנה״.

ואז הם שומעים את היתומים והיתומות/ ששרים לבד ״שבכל הלילות״.
ורואים את הנשים האלמנות והדמעות הזולגות/ שממלאות בשקט את 4 הכוסות.
והם רואים גם את הבתים של הרוצחים/עם הסוכריות, והחפלות, המוזיקה והפרחים.
והם מסתכלים ומשפילים את עיניהם/ איך זה קורה דווקא במדינה שלהם?
איך זה שכל שבוע עוד ראש נרצץ/ דווקא כשיש לנו ממשלה וצבא ובגץ?
ואיך מאפשרים לחבורה שלמה של רוצחים לגור כאן בכיף/כשאת היהודים מפלים והורגים, ואין פוצה פה ומצפצף?

איך זה שבמקום שיגורשו עוד היום לעזה החשוכה/ אוטמים להם מחסן והם יושבים בבטחה?

איך זה שלא מעלים אותם למשאיות, ״בלי לארוז אין זמן״/ ואז הורסים את כל הכפר בd-9?

וככה הם יושבים, מצטרפים אל הדמעות/ ומתפללים שההנהגה הזו תתחיל סופסוף לראות...

מיכל ויס מעלה חבר
הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה