close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

לא לוקח אותו לתפילה

הרב יניב חניא  כ ניסן, תשעב  4/12/2012

אני לא יודע במה זכיתי לכח הזה, מהן הזכויות והסגולות של אבותי הקדומים שבאים לידי ביטוי. אולי אני צאצא ישיר של נחשון בן עמינדב, אולי אפילו של גיבורי דוד וכוחם המרובה

תגיות:

המאמר פורסם לראשונה במגזין עולם קטן.

אני לא יודע במה זכיתי לכח הזה, מהן הזכויות והסגולות של אבותי הקדומים שבאים לידי ביטוי. אולי אני צאצא ישיר של נחשון בן עמינדב, אולי אפילו של גיבורי דוד וכוחם המרובה הוא זה שנותן לי את הכח. אולי זו סתם עקשנות מוזרה או אפילו אומץ פנימי שבא ממקורות רוח שאני לא מכיר בהם במודע... זה לא ספק משהו מיוחד שיש בו יותר אומץ ממה שיש לי בדרך כלל. כן, למרות הכל ובניגוד לכל, בצורה לא הגיונית ומתוך עקשנות מוסרית- אני לא לוקח את הטלפון הנייד לתפילה. ברור שלא הפנמתם ושזה קשה לקליטה, אז אני חוזר- אני לא לוקח את הנייד שלי (כלומר- הפלאפון בלשון העם), לתפילה. בבוקר.

אני יודע שזה נשמע הזוי ושכולם עושים את זה... אני יודע שהצלצולים הפכו מזמן לחלק מהרקע ושיש שמועות שיש כאלה שלא מצליחים לכוון כראוי בלי הסימפוניות של מוצארט שמשמשות כצלצולים... ובכל זאת, אני לא לוקח את הפלאפון לתפילה. אני בהחלט מחשיב את עצמי כאדם עסוק, וכמעט תמיד כשאני חוזר מבית הכנסת מחכים לי ההבהובים האהובים של שיחות שלא נענו, כמעט כמו נביחות של כלב נאמן שממתין לבעליו בקוצר רוח ואני אפילו מכיר את הכללים החברתיים ש"תגיד לי כמה שיחות חשובות קיבלת בשעה האחרונה ואומר לך כמה אתה חשוב". אני אפילו יודע כמה זה חשוב שכוווולם ישמעו את השיחות שלי עם אנשים אחרים ויבינו שאני לא סתם חנון אחד, אלא אחד שמדבר ומדבר. ובכל זאת, החלטתי, קיבלתי ואני אפילו מקיים- לא לוקח את הפלאפון לתפילה. ככה, נגד הזרם, נגד כולם, נגד העולם אם תרצו. מתוך מחאה (לא חברתית) או מתוך טירוף רגעי, לא לוקח אותו. לפחות שעה ביום, לפחות כמה עשרות דקות ביום לא להיות חלק מזה, מהטירוף, מההטרדה, מהיציאה מהריכוז. אז שלא ישיגו אותי, שידעו שיש שעה ביום שאני מחוץ למשחק המודרני המטורף הזה. שיחשבו שאני מיושן, שיכעסו שאני לא עונה (ותודו שזה מדהים- שני פעמים מישהו מתקשר אליך ולא ענית וישר הוא כועס- התקשרנו ולא היית זמין...), אבל לפחות קצת מהיום, אחד חלקי 24 להיות רק אתה, לבד. להיות חשוב באמת ולא רק החשיבות המצועצעת שכולנו מייחסים למכשיר הכי גדול והכי חדש והכי זמין ולכל הצפצופים השונים שהוא מייצר, לאי מיילים ולסמסמים ולשיחות. תנסו, נגד הזרם ומול העולם, תנסו שעה אחת ביום לא להיות זמינים. זה יהיה קשה, תמרטו את השערות, תצרחו ותהיו מיושנים וחנונים ואני לא יודע מה עוד. תנסו לכבות אותו שעה. הכי טוב בתפילה. כי לפעמים רק אם תהיה מוכן להתנתק תצליח להתחבר באמת. לאנשים שמסביבך. לאלוקים. לעצמך

הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה