close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

גם זו לטובה

יוסף שלמה כהנא/ תחרות המאמריםיד חשוון, תשעד18/10/2013

הפתרון הפשוט והקשה – להחליט, אני חוזר אל עצמנו. התהליך הזה יקרה מתישהו לכולם, כשהדור, כשעם ישראל יבין שא"א יותר להתעלם מהאמת ולברוח מעצמנו

תגיות:

יצא לי להיתקל בשלט גדול בצבעי אדום שחור, המכריז "אין כניסה לבעלי אינטרנט פרוץ, אייפונים ודומיהם". ודאי רבים מכירים דברים מעין אלו; הרי ציבור שלם נוקט בגישה של "נס העם" – הציבור החרדי, כמובן. למעשה, אפילו נתקלתי פעם באתר אינטרנט של חסידות "צאנז-קלויזענבורג", המכיל הודעה בזו הלשון: "לפני מי אתם מיטהרין ומי מטהר אתכם. לאור התקנות שנקבעו ע"י כ"ק מרן הגה"ק שליט"א בעניני אינטערנעט וטכנולוגיה החלטנו לסגור את אתר צאנז קלויזענבורג".

לענ"ד, יש סכנה איומה בגישה הזו. איני מזלזל בה ח"ו – גדולי עולם נוקטים בה. אך חסימת יתר עלולה לגרום לפתיחות יתר.


כלומר, אם חוסמים את הנוער למשל מלגעת באינטרנט, אזי הוא יעשה דווקא וייכנס למקומות היותר גרועים באינטרנט, ללא משמעת ובכעס על אלו שמונעים ממנו את רצונו.

אכן, הדור שלנו זקוק ליותר סבלנות, אהבה ופתיחות. לכן, לדעתי, חד וחלק – אין למנוע שימוש בטכנולוגיה המתקדמת ובאינטרנט בפרט. מה גם שיש בכל הנ"ל יתרונות רבים המקילים על החיים מאד. אבל, וכאן נכנס האבל הגדול, יש לשים גבולות, סייגים. כמו שאומרת המשנה באבות, "ועשו סייג לתורה". אם אנו רוצים לשמור על ציבור תורני המתנהל באורח חיים דתי, לשמור על התורה – עלינו לשים סייגים. שוב, לא באופן חונק, אך באופן שמציב זהירות סבירה פלוס.

אין לנו אפשרות למנוע נפילה מאלו המחפשים אותה. הם ימצאו אותה, ואם לא באינטרנט – במקום אחר. אך, עלינו לתת להם הזדמנות להיעצר בדרך. וכמובן, עלינו לאפשר שימוש באינטרנט ללא בעיות גם לאלו שסתם רוצים להשתמש באינטרנט, בלי לחפש תכנים בעייתיים.

אז הבה נציב את הבעיות ממש מול העיניים וננסה להגיע לפתרונות:

א. בעיית תכנים לא ראויים, כגון אלימות, פריצות וכו'.

ב. בעיית אי-ניצול זמן.

ג. סכנת מסירת מידע וכד'.

ד. תלות באינטרנט ובטכנולוגיה.

א. בעיית תכנים לא ראויים, כגון אלימות, פריצות וכו'. בעיה זו היא הבעיה העיקרית, לדעתי, בשימוש באינטרנט וכד'. זו הסיבה בגללה הציבור החרדי בורח מכל הטכנולוגיה המתקדמת כמו מאש. בדור של כל כך הרבה פריצות, לכאורה היה מקום רב להסכים איתם.

אבל – האם אין לנו אפשרויות להתמודד?! האם אין לנו כלים כמו "אינטרנט רימון" ודומיו?! לטכנולוגיה מתקדמת יש מענה טכנולוגי מתקדם (שדרך אגב, מתאפשר רק ע"י עיסוק בטכנולוגיה. בלי מתכנתים לא היה לנו כלים כמו אינטרנט רימון.). זה הפיתרון הטכנולוגי, שהוא זול יחסית, בהחלט יעיל ונח מאד.

בנוסף (ורק בנוסף) לפיתרון הטכנולוגי, ישנו גם פיתרון הסברתי. עלינו לחנך את עצמנו ואת הנוער מה אנו מחפשים באינטרנט, וכיצד למנוע מצבים של גלישה באינטרנט "סתם כך". כמה פעמים קורה שאנו מוצאים את עצמנו יושבים מול המסך בזמן שיכולנו לעשות משהו טוב יותר...? השימוש באינטרנט הוא מועיל כשמשתמשים ביתרונות שלו, וממקדים את השימוש. אז, א"כ – יש לנו 2 פתרונות, שלא מתאפשרים כ"א לחוד, והם: אינטרנט רימון וכד', ומיקוד. הידיעה מה אני רוצה מהאינטרנט.

ב. בעיית אי-ניצול זמן. לא ייתכן שכשאין לנו מה לעשות נשב מול המחשב בניסיון למצוא תעסוקה. הסכנות בכך רבות מדי! לכן, הפיתרון היעיל ביותר הוא הנ"ל: מיקוד. וכן, להחדיר את הידיעה שאני לא מתקרב לאינטרנט בלי מטרה ברורה. פשוט לא מתקרב!

ג. סכנת מסירת מידע וכד'. האמת, בינינו... זה לא כ"כ שייך. אבל בכ"ז, יש לנקוט אמצעי זהירות נחוצים, כגון להזהיר את הילדים ולא לתת יותר מדי חופש דיבור לעצמנו, כשאין לנו בדיוק מושג מהו המקום בו אנו כותבים.

ד. תלות באינטרנט ובטכנולוגיה. זו כבר בעיה יותר מעשית. הציטוט הבא יבהיר הכל "עם אימוש ואבוש בשולחן שבת" (אנדרדוס, שם, שם). טוב, נו... לא עד כדי כך. אבל ברצינות! האם לא הגענו למצב שאנו לפעמים מוכנים לתת כל כך הרבה מעצמנו בשביל חתיכת מתכת וזכוכית? או בשביל כמה מילים מה"חבר" בפייסבוק? התלות הזו אינה טובה בכלל...

לכן, יש פיתרון פשוט אך קשה. דרך ארוכה שהיא קצרה... כמו שאמרנו בהתחלה, א"א להפסיק לגמרי. אנחנו פשוט לא נצליח, וחוץ מזה שנפסיד הרבה יתרונות שכן קיימים באינטרנט. הפיתרון הוא: פיתוח מודעות עצמית. האם אתם לא חשים שבזמננו מתרבים כ"כ חומרי עזר לפיתוח מודעות עצמית? כל מיני ספרי הדרכה, חוברות, דיסקים, שיעורים... מדוע כל זה קורה? אחת הסיבות היא, לענ"ד, פשוט כי אנחנו שוכחים את עצמנו. ואנחנו יודעים, עמוק עמוק בפנים, שזה נכון. כי איזה קול מציק ונודניק חופר לנו כל הזמן, תפסיק, תפסיק להתעלם מעצמך! אבל התגובה של החבר חשובה יותר... והתמונה של החברה שנסעה לטיול בצפון הרבה יותר מעניינת אותי מעצמי. נכון?

לכן, הפיתרון הפשוט והקשה – להחליט, אני חוזר אל עצמנו. התהליך הזה יקרה מתישהו לכולם, כשהדור, כשעם ישראל יבין שא"א יותר להתעלם מהאמת ולברוח מעצמנו. אנשים לא מבינים את השטחיות שלהם, אבל מי שטעם יין הונגרי יודע... מי שמרגיש את העומק ולא בורח מעצמו, לו לא יהיה שום רצון להיות תלוי במכשיר מתכת! והוא יהיה זה שינצל באמת את היתרונות הקיימים באינטרנט.

ובאופן מעשי יותר, כיצד עושים זאת? אז כמו שאמרתי, יש המון חוברות וחומרי עזר... אבל פשוט צריך להקשיב. ולהשקיע. ולתת לעצמיות חופש ודרור, בדברי קדושה ולא בדברי חול זולים.

אשריכם ישראל, לפני מי אתם מיטהרים... ואכן, גם זו לטובה. בעז"ה נזכה לנצל את האינטרנט לטובה!!!

הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה