close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

נעים להכיר- עובר

הרב דני סתרח ניסן, תשפא21/03/2021
פרק ב מתוך הספר פִּנקסוֹ של עוּבּר
<< לפרק הקודם
 - 
לפרק הבא >>

פרק ב מתוך הספר פִּנקסוֹ של עוּבּר

תגיות:
שלום, קוראים לי מר עובר אבל אני מרשה לכם לקרוא לי "עוּבִּי", או "ברי", שהרי ספק וברי - ברי עדיף! וברוך השם אני בריא. הלו? אתם שומעים אותי שם בחוץ? בני האדם האלו... מתי יתחילו לתת קצת כבוד לעוברים!? מקווה שאחרי קריאת החיבור הראשון שלי הם יתנו קצת כבוד. "הבו להשם כבוד ועוז" (תהלים כט א). אני שומע את בני האדם אבל הם לא שומעים אותי. טוב, בעיות בקו. נחכה עוד כמה חודשים, מקסימום תשעה, ואז אנסה שוב. בינתיים, כדי שלא אשכח (שהרי הזיכרון שלי די נמחק לאחר הלידה), אעשה חזרה גנרלית על ההרצאה שלי בנוגע לחיים שלי פה.

למען הסדר, אספר לכם מה עובר עליי

לפי מספר השבועות שאני כאן בבטן החמימה. אם תשאלו כמה שבועות אני אמור לבלות כאן? ובכן, 40 שבועות בממוצע, שהם 9 חודשים בערך. למה דווקא משך זמן זה ולא יותר או פחות? איני יודע, לבורא יתברך פתרונים. מה שאני כן יודע, שתקופה זו רמוזה בשם שלי: לי קוראים "עֻבּר" והגימטרייה של "עֻבּר" היא: 272. ובכן, בבית הספר עוד לא ביקרתי אבל תרגילי כפל אני יודע: 9 חודשים כפול 30 ימים זה שווה 270. יפה, לא? רגע, רגע, עוד לא סיימתי עם הפרפראות: המילה "הריון" - מה ערכה בגימטרייה? 271. גם יפה, נכון? בהתחשב בכך שמשך ההיריון לעולם אינו מוחלט - אפשר לומר שהגימטרייה די קולעת למטרה. המלאך החביב השוכן עימי פה בבטן לימד אותי שהקדוש ברוך הוא הסתכל בתורה וברא את העולם, משמע, הוא גילם את המהות של הבריאה בלשון הקודש, במשמעות המילים ובערכם המספרי, כמו שהרחם הוא מלשון רחמים. "רַחֵם ארחמנו" (ירמיה לא יט). יש עוד דוגמאות לכך אך אין כאן המקום להאריך, שהרי די צפוף כאן - בהתחלה גודל הרחם היה 8 סנטימטר, ובמקסימום 33 סנטימטרים, כשאני ממלא את כל החלל. על זה אין לי גימטרייה, אבל על כרומוזומים כן יש לי גימטרייה. ובכן, מהו כרומוזום? כרומוזום הוא מולקולת ענק בה נמצא המידע התורשתי הדרוש לבניית החלבונים בתא בשלב שלפני חלוקת התא. התאים מתחילים להתחלק בתהליך ההפריה. כמה כרומוזומים יש באדם? 46. ומהי הגימטרייה של המילה "אדם"? גם 46 (עם הכולל). אולי תקשו עליי - לסוס יש 64 כרומוזומים אך הגימטרייה שלו היא 126! אלא, האדם הוא נזר הבריאה ולכן מספר הכרומוזומים רמוזים בשמו, ולא בשאר החיות. הסוס נועד לשרת את האדם ולא האדם נועד לשרת את הסוס.

לפני שאפרוש בפניכם את קורות חיי, ברצוני לפתוח בכבודה של אכסניה ולהכיר לכם אותה: אני חי פה, בבריכה הפרטית והמחוממת שלי. כמה חמה אתם שואלים? לפי החום של אימי - כך הוא החום פה בבריכה הפרטית. דהיינו, אִם למשל החום של אימי הוא 36.6 מעלות צלזיוס, אז גם כאן זה החום של המים. ברוך השם שלא חם פה יותר מדי, כי אז לא הייתי שורד (ויקרא רבה יד ג). הנוזלים בבריכה הזו נקראים "מי שפיר". למה נקראים הם מי שפיר? לפי שהם משפרים את הולד, על שם המיילדת הצדיקה "שפרה" (רש"י שמות א טו). זה ווארט שלי.

לפי הרפואה, מי שפיר נקראים מי שפיר על שם שק השפיר, בו אני חי, שהוא בעצם גידול שפיר = גידול שאינו ממאיר, ובשפה הרפואית: "גידול תאים הנמצא בתוך הרקמה הבריאה, אינו הורס אותה ואינו יוצר גרורות באיברים מרוחקים" (ויקיפדיה).

מי השפיר מכילים חומרי הזנה - פחמימות וחלבונים. אני שותה את מי השפיר האלו בכל דרך שאפשר - דרך הפה, וגם דרך האף. הכמות שאני שותה נעה בין 600 מיליליטר ל- 1,200 מיליליטר ליום לקראת הלידה. בקצב הזה מי השפיר מתחלפים לגמרי כל שעתיים - שלוש. השתייה הזו גורמת לי להתפנות כל שלושים דקות בתקופה של סוף ההיריון. זה אומר 48 ברכות "אשר יצר" ביממה. אולי לא נעים לכם לשמוע, אבל בעצם, מהשבוע ה- 11 עד השבוע ה- 18 להריון, רוב מי השפיר מורכבים בעצם מהשתן שלי. אני מקפיד למחזר אותו ולשתותו בחזרה. אני מבקש מראש סליחה מאימי על הגיהוקים ו"רעידות האדמה" שאני עושה, זה בגלל בליעת מי השפיר. ומה בנוגע לצואה? לקראת סוף ההיריון גם זו מצטרפת לחגיגה בתוך בריכת מי השפיר, אך אל דאגה, היא חסרת ריח וחסרת חיידקים.

למי השפיר תפקידים חשובים: מי השפיר מווסתים את החום שלי ושומרים על חום קבוע כאן במידה ואימא נמצאת במקום חם או קר מדי; הם מגנים עליי מחבלות ומאפשרים לי מרחב תנועה על מנת שהשלד שלי יתפתח בצורה תקינה. לא רק השלד - גם התפתחות הלב והראות וכן מערכת העיכול תלויה במי השפיר: אני בולע ונושם מי שפיר וזה מפתח את האיברים האלו.

בשליש הראשון של ההיריון מי השפיר חדרו לרחם ותוכנם היה נוזל פלזמה של אימי (פלזמה = רכיב מסוים שמסונן מהדם). לאחר זמן קצר הם סבבו את כולי. בשליש השני של ההיריון מי השפיר פשוט פעפעו מתוך גופי, דרך העור הדקיק שלי, לתוך השליה, והורכבו מנוזל חוץ תאי, עד שהעור שלי נעשה אטום בין השבועות 24 ל 26. בשליש האחרון, עיקר מי השפיר הורכבו מהשתן שלי.

כמו בכל דבר בעולם (שלכם), לא טובה בו הקיצוניות. אם מי השפיר יהיו מעל 1,500 או 2,000 מ"ל - זהו לרוב סימן לא טוב המעיד על מצב בריאותי לקוי. באותה מידה, אם מי השפיר יהיו מתחת ל 300 או 500 מ"ל בחצי השני של ההיריון, זהו גם סימן לא טוב.

אם כן, אני נמצא כאן, בתוך הרחם. מי היה מאמין שבהתחלה הרחם שקל 40 גרם והיום הוא שוקל 1,200 גרם. והכל בגללי! אם שאלתם את עצמכם כיצד איני נחנק כאן, מבלי חמצן, אגלה לכם על החברה הטובה שלי - השליה. היא נמצאת בדופן הרחם ומקשרת ביני לבין אימי. מהשליה משתלשל חבל הטבור הישר לתוך הבטן שלי. השליה היא כעין מסוף: עד שאהיה עצמאי בשטח, השליה מחליפה במקומי את מערכות העיכול, הנשימה, הכבד, הכליות, החיסון וההורמונים. חבל הטבור שלי מכיל שלושה כלי דם: וריד ושני עורקים. תפקידו של הווריד להעביר דם הטעון חמצן וחומרי מזון מאימי אליי ואילו תפקידם של העורקים להעביר דם ממני לשליה בחזרה. משמע, אני מעביר פחמן דו חמצני וחומרי פסולת לדם של אמי. שלא תתבלבלו - מערכת כלי הדם שלי ושל אמי אמנם סמוכות זו לזו איך אינן באות במגע והדם שלנו לא מתערבב זה בזה. בשלושת החודשים הראשונים היקפו של חבל הטבור ממש גדול, ורק לקראת סוף החודש השלישי הטבור נעשה צר וכך, דופן הבטן שלי נסגרת.

על חבל הטבור הכרחי לשמור שלא ייקשר, שלא יינמק, ושלא יסבול מדלקת ושאר מרעין בישין העלולים להביא לסיום חיי טרם חיי. אורכו הממוצע של חבל הטבור הוא 55-60 ס"מ.

אצלנו, בישיבה של מטה, בבטן, גורסים קצת שונה ממה שגורסים בבתי המדרש. אצלנו גורסים "שינה לצדיקים - טוב להם וטוב לעולם". אני מקפיד מאוד על הדרכה זו ולכן בגיל 32 שבועות אני אשן למשל 23 שעות ביממה, פלוס מינוס. מחוץ לדלת הרחם תליתי שלט "כאן גדל בשמחה מר עוּבר. נא לא לגעת ולא לצעוק". כשאני ער אני מחליף לשלט הנוסף שיש לי, בו נכתב: "כל מה שאומרת לך בעלת הבית עשה - חוץ מצא" (ראה פסחים פו ב), שהרי, למה לצאת? אין בעולם הזה ימים טובים יותר מהימים בהם אני מבלה כאן (נידה ל ב). אכן, בעלת הבית מציבה שלט משלה בו נרשם: "על כורחך אתה נולד" (פרקי אבות ד כב) וכן "אין מסרבין לגדול" (פסחים שם) - קל וחומר לְגדוֹלה...

אמנם, לא אקפיד עליכם אם תעירו אותי. ראשית, בגלל שאני צדיק, והרי כבר השביעו אותי בדרך לכאן "תהי צדיק ואל תהי רשע" (נידה שם), והזהירוני לשמֵר נשמתי בטהרה. שנית, בגלל שאני מאוד כשרוני בלחזור לישון במהירות - כל עוד לא תמשיכו להטרידני.  

אם כבר הזכרתי "ישיבה של מטה", תרשו לי להכיר לכם את המלאך המלמד אותי תורה פה בבטן. נעים מאוד. מלאך - מבקרים. מבקרים - מלאך. ניתן ללחוץ כנפיים בעדינות. המלאך הכין אותי מראש שלקראת היציאה החוצה אני עומד לשכוח את כל מה שלמדתי פה (נידה ל ב), אז שאלתי את המלאך מדוע, והוא פתח לי ספרים. ראשונה, למדנו את דברי המהר"ל שכתב כך בחידושיו: "בעוד שלא יצא לאוויר העולם אז נשמתו נבדלת ואז היא שכלית לגמרי, וידע כל התורה, ובעת יציאתו נגמר בריאתו והנשמה תתחבר לחומר, וכאשר תתחבר הנשמה אל הגוף נעשה אדם חי מדבר גשמי, וזה משכח את כל התורה, שאינו שכלי לגמרי".

לאחר מכן למדנו את דברי רבי ישראל מסלאנט שאמר כך: "כי מן השמים מבקשים שיקנה את התורה בעמלו, ומה שקיבל בלא עמל אין לו ערך ואין לו תועלת ממנו, ועל כן משכיחין אותו".

אכן, המלאך סיפר לי כי פעם אחת התבקש שלא להשכיח את התורה מתינוק אחד, כך שכשהוא יצא לאוויר העולם הוא עדיין זכר את הלימוד בבטן אמו, והיה זה לפלא בעיני כל רואיו (חיי עולם, רבי יעקב ישראל קנייבסקי, עמ' כא; קול צופיך, הרב מרדכי אליהו, גליון 424. אמנם עיין שו"ת שמש ומגן, עניינים שונים, סימן א עמ' שכה).

לסיום, למדנו את דברי הרב יוסף דב סולובייצ'יק שכתב (ימי זיכרון, עמ' 10-15): "השבועה שאותה משביעים את האדם לפני צאתו לאוויר העולם היא בעצם נוסחת מינוי השליחות. האדם נברא בתור שליח. עצם הלידה מכילה בתוכה את מינוי השליחות. אדם נולד בתקופה מסוימת ובמקום מוגדר. ההשגחה יודעת היכן וכיצד יכול הפרט, על חסרונותיו וכוחות הנפש האצורים בו, לקיים את שליחותו; באלו נסיבות, באלו תנאים ובאיזו חברה יהא בכוחו של אדם למלא את שליחותו. אין ספק שבורא העולם נוהג על פי ההלכה האומרת כי לא ייתכן למנות שליח כדי לבצע תפקיד שהוא למעלה מכוחותיו כי זו שליחות שאי אפשר לקיימה, והיא חסרת כל ערך. לכן נברא אדם בתקופה ובמקום שבהם יוכל לקיים את שליחותו".

בנוסף, בבוקר לקחני המלאך לסיור מודרך בגן עדן, ובערב לקחני לסיור מודרך בגיהינום; הוא הראה לי אתם אותן נשמות שכבר סיימו תפקידן בעולם הזה, חלקם הגיעו לגן עדן וחלקם לגיהינום, ואמר לי: "תהי צדיק ותחיה לעולם הבא" (אוצר המדרשים (אייזנשטיין), עמוד רמג).
הוסף תגובה
הדפס את המאמר
המלץ לחבר
הגדל /הקטן טקסט
שמור קישור
עוד מהרב דני סתר
עוד בנושא ספרי מחקר כללי
שם השולח
תוכן ההודעה