תהילים פרק מט

 א  לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי-קֹרַח מִזְמוֹר.
ב  שִׁמְעוּ-זֹאת, כָּל-הָעַמִּים;הַאֲזִינוּ, כָּל-יֹשְׁבֵי חָלֶד.
ג  גַּם-בְּנֵי אָדָם, גַּם-בְּנֵי-אִישׁ- יַחַד, עָשִׁיר וְאֶבְיוֹן.
ד  פִּי, יְדַבֵּר חָכְמוֹת; וְהָגוּת לִבִּי תְבוּנוֹת.
ה  אַטֶּה לְמָשָׁל אָזְנִי; אֶפְתַּח בְּכִנּוֹר, חִידָתִי.
ו  לָמָּה אִירָא, בִּימֵי רָע- עֲו?ֹן עֲקֵבַי יְסוּבֵּנִי.
ז  הַבֹּטְחִים עַל-חֵילָם; וּבְרֹב עָשְׁרָם יִתְהַלָּלוּ.
ח  אָח--לֹא פָדֹה יִפְדֶּה אִישׁ; לֹא-יִתֵּן לֵאלֹהִים כָּפְרוֹ.
ט  וְיֵקַר, פִּדְיוֹן נַפְשָׁם: וְחָדַל

לְעוֹלָם.
י  וִיחִי-עוֹד לָנֶצַח;  לֹא יִרְאֶה הַשָּׁחַת.
יא  כִּי יִרְאֶה, חֲכָמִים יָמוּתוּ- יַחַד כְּסִיל וָבַעַר יֹאבֵדוּ;
וְעָזְבוּ לַאֲחֵרִים חֵילָם.
יב  קִרְבָּם בָּתֵּימוֹ, לְעוֹלָם- מִשְׁכְּנֹתָם, לְדוֹר וָדֹר;
קָרְאוּ בִשְׁמוֹתָם, עֲלֵי אֲדָמוֹת.
יג  וְאָדָם בִּיקָר, בַּל-יָלִין; נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ.
יד  זֶה דַרְכָּם, כֵּסֶל לָמוֹ; וְאַחֲרֵיהֶם, בְּפִיהֶם יִרְצוּ סֶלָה.
טו  כַּצֹּאן, לִשְׁאוֹל שַׁתּוּ- מָוֶת יִרְעֵם:
וַיִּרְדּוּ בָם יְשָׁרִים, לַבֹּקֶר-וצירם (וְצוּרָם), לְבַלּוֹת שְׁאוֹל; מִזְּבֻל לוֹ.
טז  אַךְ-אֱלֹהִים-יִפְדֶּה נַפְשִׁי, מִיַּד-שְׁאוֹל: כִּי יִקָּחֵנִי סֶלָה.
יז  אַל-תִּירָא, כִּי-יַעֲשִׁר אִישׁ: כִּי-יִרְבֶּה, כְּבוֹד בֵּיתוֹ.
יח  כִּי לֹא בְמוֹתוֹ, יִקַּח הַכֹּל; לֹא-יֵרֵד אַחֲרָיו כְּבוֹדוֹ.
יט  כִּי-נַפְשׁוֹ, בְּחַיָּיו יְבָרֵךְ; וְיוֹדֻךָ, כִּי-תֵיטִיב לָךְ.
כ  תָּבוֹא, עַד-דּוֹר אֲבוֹתָיו; עַד-נֵצַח, לֹא יִרְאוּ-אוֹר.
כא  אָדָם בִּיקָר, וְלֹא יָבִין; נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ.