תהילים פרק נ

א  מִזְמוֹר, לְאָסָף:
אֵל, אֱלֹהִים יְהוָה דִּבֶּר וַיִּקְרָא-אָרֶץ;
מִמִּזְרַח-שֶׁמֶשׁ, עַד-מְבֹאוֹ.
ב  מִצִּיּוֹן מִכְלַל-יֹפִי- אֱלֹהִים הוֹפִיעַ.
ג  יָבֹא אֱלֹהֵינוּ, וְאַל-יֶחֱרַשׁ:
אֵשׁ-לְפָנָיו תֹּאכֵל; וּסְבִיבָיו, נִשְׂעֲרָה מְאֹד.
ד  יִקְרָא אֶל-הַשָּׁמַיִם מֵעָל; וְאֶל-הָאָרֶץ, לָדִין עַמּוֹ.
ה  אִסְפוּ-לִי חֲסִידָי- כֹּרְתֵי בְרִיתִי עֲלֵי-זָבַח.
ו  וַיַּגִּידוּ שָׁמַיִם צִדְקוֹ: כִּי-אֱלֹהִים, שֹׁפֵט הוּא סֶלָה.
ז  שִׁמְעָה עַמִּי, וַאֲדַבֵּרָה- יִשְׂרָאֵל, וְאָעִידָה בָּךְ:
אֱלֹהִים אֱלֹהֶיךָ אָנֹכִי.
ח  לֹא עַל-זְבָחֶיךָ, אוֹכִיחֶךָ; וְעוֹלֹתֶיךָ לְנֶגְדִּי תָמִיד.
ט  לֹא-אֶקַּח מִבֵּיתְךָ פָר; מִמִּכְלְאֹתֶיךָ, עַתּוּדִים.
י  כִּי-לִי כָל-חַיְתוֹ-יָעַר; בְּהֵמוֹת, בְּהַרְרֵי-אָלֶף.
יא  יָדַעְתִּי, כָּל-עוֹף הָרִים; וְזִיז שָׂדַי, עִמָּדִי.
יב  אִם-אֶרְעַב, לֹא-אֹמַר לָךְ: כִּי-לִי תֵבֵל, וּמְלֹאָהּ.
יג  הַאוֹכַל, בְּשַׂר אַבִּירִים; וְדַם עַתּוּדִים אֶשְׁתֶּה.
יד  זְבַח לֵאלֹהִים תּוֹדָה; וְשַׁלֵּם לְעֶלְיוֹן נְדָרֶיךָ.
טו  וּקְרָאֵנִי, בְּיוֹם צָרָה; אֲחַלֶּצְךָ, וּתְכַבְּדֵנִי.
טז  וְלָרָשָׁע, אָמַר אֱלֹהִים, מַה-לְּךָ, לְסַפֵּר חֻקָּי; וַתִּשָּׂא בְרִיתִי עֲלֵי-פִיךָ.
יז  וְאַתָּה, שָׂנֵאתָ מוּסָר; וַתַּשְׁלֵךְ דְּבָרַי אַחֲרֶיךָ.
יח  אִם-רָאִיתָ גַנָּב, וַתִּרֶץ עִמּוֹ; וְעִם מְנָאֲפִים חֶלְקֶךָ.
יט  פִּיךָ, שָׁלַחְתָּ בְרָעָה; וּלְשׁוֹנְךָ, תַּצְמִיד מִרְמָה.
כ  תֵּשֵׁב, בְּאָחִיךָ תְדַבֵּר; בְּבֶן-אִמְּךָ, תִּתֶּן-דֹּפִי.
כא  אֵלֶּה עָשִׂיתָ, וְהֶחֱרַשְׁתִּי- דִּמִּיתָ, הֱיוֹת-אֶהְיֶה כָמוֹךָ;
אוֹכִיחֲךָ וְאֶעֶרְכָה לְעֵינֶיךָ.
כב  בִּינוּ-נָא זֹאת, שֹׁכְחֵי אֱלוֹהַּ: פֶּן-אֶטְרֹף, וְאֵין מַצִּיל.
כג  זֹבֵחַ תּוֹדָה, יְכַבְּדָנְנִי: וְשָׂם דֶּרֶךְ--אַרְאֶנּוּ, בְּיֵשַׁע אֱלֹהִים.