תהילים פרק צב

א  מִזְמוֹר שִׁיר, לְיוֹם הַשַּׁבָּת.
ב  טוֹב, לְהֹדוֹת לַיהוָה; וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן.
ג  לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ;  וֶאֱמוּנָתְךָ, בַּלֵּילוֹת.
ד  עֲלֵי-עָשׂוֹר, וַעֲלֵי-נָבֶל; עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר.
ה  כִּי שִׂמַּחְתַּנִי יְהוָה בְּפָעֳלֶךָ; בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אֲרַנֵּן.
ו  מַה-גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ יְהוָה; מְאֹד, עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ.
ז  אִישׁ-בַּעַר, לֹא יֵדָע; וּכְסִיל, לֹא-יָבִין אֶת-זֹאת.
ח  בִּפְרֹחַ רְשָׁעִים, כְּמוֹ עֵשֶׂב, וַיָּצִיצוּ, כָּל-פֹּעֲלֵי אָוֶן: לְהִשָּׁמְדָם

עֲדֵי-עַד.
ט  וְאַתָּה מָרוֹם- לְעֹלָם יְהוָה.
י  כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ, יְהוָה-כִּי-הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יֹאבֵדוּ:
יִתְפָּרְדוּ, כָּל-פֹּעֲלֵי אָוֶן.
יא  וַתָּרֶם כִּרְאֵים קַרְנִי; בַּלֹּתִי, בְּשֶׁמֶן רַעֲנָן.
יב  וַתַּבֵּט עֵינִי, בְּשׁוּרָי:
בַּקָּמִים עָלַי מְרֵעִים-תִּשְׁמַעְנָה אָזְנָי.
יג  צַדִּיק, כַּתָּמָר יִפְרָח; כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה.
יד  שְׁתוּלִים, בְּבֵית יְהוָה; בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵינוּ יַפְרִיחוּ.
טו  עוֹד, יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה; דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ.
טז  לְהַגִּיד, כִּי-יָשָׁר יְהוָה; צוּרִי, וְלֹא-עלתה (עַוְלָתָה) בּוֹ.