ברכת המזון
הרב יניב חניאיאניסןתשעו19/04/2016
שאלה:
לרב שלום,אני עובד כמוכר בקפיטריה ואוכל בעבודה בדרך כלל לחמניה,לפני הארוחה אני נוטל ידיים ומברך המוציא אבל לאחר שאני מסיים לאכול אני לא מברך ברכת המזון כי לקוחות ניכנסים ולא נעים לי שיראו אותי מברך בדיוק כשהם רוצים ליקנות,רציתי בבקשה לדעת מה עליי לעשות? ,תודה.
תשובה:
באופן עקרוני אתה חייב לברך ברכת. הלקוחות יצטרכו להמתין מעט. זה נכון שבגמרא יש דיון על פועלים שמברכים "על חשבון זמנו" של בעל הבית ושיש להם ברכה קצרה יותר, אולם אני מבין ממך שזה לא המצב אצלך, אלא חוסר הנעימות מול הלקוחות... ומלבד זאת לכל הפוסקים כבר מאות שנים הדין הזה של הגמרא כבר לא שייך בימינו ולכן אתה צריך להקצות את הזמן ולברך כראוי.תשובות נוספות בנושא-
ברכה על לחם שום
על לחם שום מברכים המוציא לחם מן הארץ, מכיוון שיש שם לחם, הוא משתלט על הברכה ומברכים המוציא ופוטרים את הכמות הקטנה של שום.
על לחם שום מברכים המוציא לחם מן הארץ, מכיוון שיש שם לחם, הוא משתלט על הברכה ומברכים המוציא ופוטרים את הכמות הקטנה של שום.
קידוש על הפת
נוטלים ידיים לפני ומברכים על נטילת ידיים, מתחילים את הקידוש, אומרים את כל הפסוקים, ובמקום להגיד "בורא פרי הגפן" אומרים "המוציא לחם מןהארץ".
נוטלים ידיים לפני ומברכים על נטילת ידיים, מתחילים את הקידוש, אומרים את כל הפסוקים, ובמקום להגיד "בורא פרי הגפן" אומרים "המוציא לחם מןהארץ".
מים אחרונים
1. המקור הוא הגמרא שקובעת שמים אחרונים הם חובה כדי לנקות את היידים לםפני הברכה ומעוד סיבות כמו מלח סדומית שיש באוכל.
2. נשים לא נהגו כל כך לעשות מים אחרונים, למרות שמבחינת הדין הן חייבות לעשות.
3. זוהי שאלה טובה, הסיבה לכך היא בעיקר פסקים של פוסקים אשכנזים שאומרים שמכיוון שהימינו אין מלח סדומית, הרי שמים אחרונים אינם חובה. כך שרבים נהגו ללכת על פי הפסק הזה ולא לעשות מים אחרונים. הפוסקים הספרדים מתדגישים שצריך לעשות מים אחרונים ונדמה שהיום הרוב נוהגים לחשוב שצריך ליטול מים אחרונים, למרות שכפי שאמרת יש כאלה שאינם נוטלים.
1. המקור הוא הגמרא שקובעת שמים אחרונים הם חובה כדי לנקות את היידים לםפני הברכה ומעוד סיבות כמו מלח סדומית שיש באוכל.
2. נשים לא נהגו כל כך לעשות מים אחרונים, למרות שמבחינת הדין הן חייבות לעשות.
3. זוהי שאלה טובה, הסיבה לכך היא בעיקר פסקים של פוסקים אשכנזים שאומרים שמכיוון שהימינו אין מלח סדומית, הרי שמים אחרונים אינם חובה. כך שרבים נהגו ללכת על פי הפסק הזה ולא לעשות מים אחרונים. הפוסקים הספרדים מתדגישים שצריך לעשות מים אחרונים ונדמה שהיום הרוב נוהגים לחשוב שצריך ליטול מים אחרונים, למרות שכפי שאמרת יש כאלה שאינם נוטלים.
ברכה באמצע סעודה
חכמים לומדים מפסוקים שצריך להתרגל לברך ברכות הנהנין לפני האכילה או ההנאה, וזהו כלל חשוב ומרכזי שנוגע גם למצוות ולדברים נוספים, מברכים ואז עוברים לעשיה. ישנן גם ברכות אחרי ההנאה, אולם מהותן שונה קצת. מכיוון שהברכה היא על ההנאה שבאוכל ועל התועלת שבו, הרי שגם אם אדם שוכח לברך לפני האכילה, הרי שהוא צריך לברך כל עוד הוא אוכל או נהנה. מכאן שאם שכחת לברך, צריך לברך בזמן שנזכרת, כל עוד לא סיימת לאכול. אמנם ישנו דיון בהלכה מה קורה אם אדם נזכר בשעה שיש לו אוכל בפה... וכאן המסקנה שאם ניתן להוציא את האוכל (כמו מי שמוצץ סוכריה, לדוגמא), צריך להוציא אותו ולברך, אם לא ניתן להוציא את האוכל, צריך לפנות את האוכל בפה לצד אחד, לברך ואז להמשיך לאכול.
חכמים לומדים מפסוקים שצריך להתרגל לברך ברכות הנהנין לפני האכילה או ההנאה, וזהו כלל חשוב ומרכזי שנוגע גם למצוות ולדברים נוספים, מברכים ואז עוברים לעשיה. ישנן גם ברכות אחרי ההנאה, אולם מהותן שונה קצת. מכיוון שהברכה היא על ההנאה שבאוכל ועל התועלת שבו, הרי שגם אם אדם שוכח לברך לפני האכילה, הרי שהוא צריך לברך כל עוד הוא אוכל או נהנה. מכאן שאם שכחת לברך, צריך לברך בזמן שנזכרת, כל עוד לא סיימת לאכול. אמנם ישנו דיון בהלכה מה קורה אם אדם נזכר בשעה שיש לו אוכל בפה... וכאן המסקנה שאם ניתן להוציא את האוכל (כמו מי שמוצץ סוכריה, לדוגמא), צריך להוציא אותו ולברך, אם לא ניתן להוציא את האוכל, צריך לפנות את האוכל בפה לצד אחד, לברך ואז להמשיך לאכול.
ברכת אורח
ברכת האורח היא תוספת שנוהגים להוסיף בברכת המזון, כאשר אנחנו מתארחים אצל מישהו או אוכלים על שולחנו בצורה כלשהיא (לדוגמא- אם הוא מארגן סעודה בבית הכנסת, או אפילו באולם שמחות), נהוג לברך את בעל הסעודה ומשפחתו. את התוספת מוסיפים בברכות "הרחמן" שנמצאות לקראת סוף ברכת המזון ושבהם ניתן להוסיף ברכות ודברים משלנו. אצל הספרדים מדובר על ברכה ארוכה במיוחד שאומרים תוך כדי ברכות הרחמן ואילו אצל האשכנזים מדובר על ברכה קצרה הרבה יותר. למנהג התימנים מדובר על ברכה ארוכה מאוד, שיש בה מעין "דיון" בין המברך ובין בעלי הבית, הוא מברך אותם והם מחזירים לו בברכה.
מסיבה זו, כאשר יש אורח בבית נוהגים לתת לו לזמן על האוכל, מכיוון שהוא מוסיף בברכתו את ברכת האורח וחשוב לנו שהוא יאמר אותה.
עוד תוכן בשורש
שיעורי תורה
עוד מהרב יניב חניא
עוד בנושא הלכה
מוצרים
