מתי לערוך ברית?

הרב יניב חניא
וטבתתשפא21/12/2020

שאלה:

בס'ד נולד לנו בן ביום שבת ד' בטבת, בשעה 4:32. מתי אנו צריכים לערוך את הברית? היה ברוך, ותודה תודה על המענה המהיר ועל האיחולים. התינוק נולד בבי''ח בחולון. ואנחנו גרים בבת ים.

תשובה:

טוב, אז באיזור חולון באותו זמן ודאי לא היתה שקיעה ולכן הברית שלכם היא בשבת... השקיעה בתל אביב באותו יום היתה ב16:37. ככה שלא נכנסתם לבין השמשות והברית היא בשבת... מזל טוב!

תשובות נוספות בנושא-

מתי לערוך ברית
וואו, זו שאלה קשה. כי הזמן גבולי ממש.

מזל טוב ומזל טוב, שתזכו לראות רק נחת.

בגלל שהזמן שציינת הוא ממש ממש גבולי, אשמח לדעת איפה אתם גרים בבקשה, כדי לחשב במדוייק.

ממחק בניקוי כתם בשבת
אחת ההגדרות של ממרח היא הרצון שתהיה מריחה שווה של החומר, באופן אחיד ודקיק. כך שמלבד העובדה שהמטרה כאן היא ניקיון של המקום ולא מריחה, אין כאן הגדרה של מירוח בכלל (הגדרת ממרח על רצפה היתה יכולה להיות, לדוגמא, כשמורחים פוליש ורוצים שהחומר יפוזר באופן שווה על השטח).

ככה שודאי מותר לאסוף את החומר, גם במקום שהוא לא מזיק, ובודאי במקום שהואמזיק.

לגבי תרומה לאתר, ניתן לתרום לנו כאן-
דף סליקה מאובטח, שורש (shoresh.org.il)

ברכות

ברית מילה עושים רק לגברים כי הם השולטים?
טוב, זה כמובן ניסוח מוטה. ממישהו שהתחיל מכך שיש ביהדות אפליה ואז כתב את התשובה.

ודווקא בברית מילה לכאורה זה הפוך, כי זו מצווה כואבת, לא?

אני הייתי מסביר את זה הפוך לגמרי-
ברית המילה לגברים בלבד, מסמלת, יותר מכל, את היחס ביהדות לנשים כמי שנבראו, בבסיס, בצורה מושלמת יותר. קרובות יותר מעצם הולדתן לקדושה, פחות "מחוספסות", מבחינת יצרים ותאוות ארציות.
כמו שהן מברכות כל בוקר- שעשני כרצונו. יותר קרוב למהות.

רואים את זה קצת גם בימינו (אם כי יש בעניין הזה מה שקרוי הידרדרות הדורות) שנשים בכל זאת, מטבען, יותר רוחניות, יותר צנועות, ויותר עדינות מבחינת ההרגש הרוחני. אפילו בימינו, שבו יש חינוך קשוח לנשים לחקות גברים, מקלחות של נשים, בצבא לדוגמא, יהיו מפורדות יותר, מעט צנועות יותר. ואילו אצל גברים הן "פתוחות". זו דוגמא לצניעות הטבעית שישנה עדיין בבסיסה. ומכאן ניתן ללמוד על עוד ועוד תכונות נפש...

על פי חז"ל ברית המילה היא הטקס האולטימטיבי שבו ה"אדם משפר את הטבע" (ראה סיפור רבי עקיבא וטורנוספורוס), ונשים, כשהן נולדות, צריכות "פחות שיפור ויותר טבע". עניין הבא לידי ביטוי גם בפטור שלהן ממצוות עשה שהזמן גרמן וכדומה.

שימוש בזום בליל הסדר
גבי הפסק, אני חושב שזו טעות קשה. זה סוף של שבת/חג כפי שמכירים אותם.

בזמנו מישהו בנה "אייפון שבת" מבוסס גרמא. והזמינו אותי מ"משמרת השבת" לתאר להם איך עובד אייפון מבחינה טכנולוגית כדי להתייחס לזה. כי מבחינה הלכתית היה קשה לאסור את זה.
ואז, באותו מפגש, אפילו הרבנים הכי מתירניים עשו שמיניות כדי למצוא סיבות לאסור. כי זה הרי סוף של סעודות שבת, או תפילות או התכנסות בקרב המשפחה. כל ילד בטלפון שלו. עסקים. עדכונים "נחוצים" של בורסות וכספים. ושמירת פעולות ל"גרמא" בסוף שבוע כשאתה פנוי. וזהו... אין יותר רוחניות בשבת.

ממש לא מזמן אמרתי לחבר חילוני שלי, איש מפורסם ו"אושיית שמאל", שדבר ממש טוב שקורה אצל החילונים הוא המחיקה של העדות. הוא אמר לי- "זה היה יכול להיות נחמד אם מישהו היה מרים את העיניים מהטלפון לשיחה של חמש דקות". הוא תיאר לי כמה קשה לו לאסוף את הילדים לכמה דקות של שיחה בשבת, לא סעודת שבת, אלא כמה דקות של ביחד. ננסה לדמיין לעצמנו איך ייראו תפילות או קריאת התורה או סעודה של חג, כש"מותר" להפעיל אלקטרוניקה.

לי זה תמיד נראה כ"רוח הקודש" של רבנים שאסרו את האלקטרוניקה בתחילת המאה שעברה למרות שהבסיס ההלכתי לאסור הוא רעוע. מה שהציל את השבת מלהיות חול גמור בחסות המכשירים. וברור לחלוטין שהתעסקות עם המכשירים, בהיתר כזה או אחר, תגיע מהר לכל מקום ודבר ותמחוק כל מצב רוחני שאפשר היה להגיע אליו בחג. ואחר כך בשבת.

ברית מילה בשבת
1. בשביל ברית לא חייבים מנין, כלומר- בשביל הברית עצמה. אבל הטקס מצריך מנין. אבל זה לא תנאי, כלומר- אם בגלל זה לא יעשו ברית, אז עושים בלי מנין.
2. לא מקובל לדחות בגלל זה את הברית. אולם אם יגרם מזה חילול שבת (כלומר- בגלל זה אנשים יגיעו במיוחד בשבת ויחללו שבת), אז יש שאומרים שצריך לדחות. אולם אם לא יחללו שבת, עושים ברית בלי מנין.

בכל מקרה, מה שאני חושב שצריך לעשות זה להיות בשבת במקום שיש מנין. אני בטוח שיש הרבה מקומות ואנשים שישמחו לארח אתכם לברית. זה צריך להיות הכיוון- לעשות שבת במקום שיש מנין.

הדלקת נורה ביום טוב
השיטה שראית אכן מופיעה ב]וסקים מסויימים, ביניהם, עד כמה שזכור לי, הרב משאש, שממש התיר נורה בשבת וכן הרב עובדיה הדאיה (אני לא בטוח לגביו). בכל מקרה זו סויה קלאסית שכתבו עליה בלי סוף בדור הקודם, וביביע אומר הרב עובדיה מדבר עליה בכנה וכמה תשובות.
מה שאתה מביא אכן היתה שיטה מקובלת באותו דור. אבל בסופו של דבר תפסה השיטה שאוסרת את המנורה בגלל הסיבות שציינת בשמו של הספר (אם כי אתה ציינת אותן לקולא והפוסקים אסרו כמובן).
אי אפשר לדעת מה היה אומר על זה, כי זו בדיוק המחלוקת... מה היה אומר על זה השולחן ערוך. כלומר- האחרונים אינם חולקים בפירוש ישיר של דברי הגמרא, אלא מה היו אומרים הראשונים והפוסקים שלפניהם.
בכל מקרה, ביביע אומר וביחווה דעת תמצא סיכומים מעולים, כדרכו של חכם עובדיה זצ"ל, לכל הסוגיה הרחבה הזו.

עוד תוכן בשורש