מחילה
הרב יניב חניאלתשריתשעג16/10/2012
שאלה:
יש לי ספק שלפעמים כשמישהו חייב לי חוב ממוני אני חושש אולי מחלתי לו אף שודאי לי שלא הייתי מסכים בשופו"א לומר בפה שאני מוחל על החוב אך אני חושש אולי מחלתי וכעת אני גוזל במה שאני נוטל את החוב?
תשובה:
בגדול יש בחז"ל כלל שלגבי ממונות דברים שבלב אינם דברים ולכן גם אם תיאורטית היית מוחל בלב זה לא תופס. מה גם שלפי התיאור שלך אתה לא מוחל בלב, אלא מחכה לפרעון, כך שאני לא רואה בעיה.תשובות נוספות בנושא-
נתן הנפקד מתנה למפקיד כנגד הפקדון
לכאורה הטענה אינה טענה, כל דבר מעין זה בממונות מצריך סגירות דעת גמורה וידיעה ברורה של שני הצדדים.ף מצד שני אתה כותב- רק שכך היה מוכח מן העניין ולא ברור לי מה היה "מוכח", ומה בדיוק היה אמור להעיד... חז"ל בהחלט מתייחסים לסימנים מעין אלו בממונות.
סגירת חוב לפני ראש השנה
מכיוון שהחוב הוא שלה אליך, הרי שאת יכולה למחול אותו אם תרצי, זכותו של אדם למחול על חוב, או לקבל שהוא ישולםמאוחר יותר. ללא ספק תשלום בצ'קים דחויים נחשב תשלום בתנאי שאת מקבלת את זה.
כלומר- את יכולה למחול את החוב או לפחות להגיד שאת מוכנה לקבל אותו חזרה רק אחרי ראש השנה ואז לא תהיה הקפדה כליפה, את גם יכולה לקבל המחאות דחויות.
החזר הלוואה קטנה
אני חושב שהדרך הנכונה ביותר היא להזכיר לו להחזיר, מלבד העניין העקרוני, התורה מתייחסת בחומרה לכל גזל, גם קטן ביותר ומתוך אהבת החבר חבל להטיל עליו חטא כזה מחוסר ידיעה. אם הדבר ממש קשה, אתה יכול למחול לו בלב שלם ומוחלט וזה ייחשב כמחילה.
אני חושב שהדרך הנכונה ביותר היא להזכיר לו להחזיר, מלבד העניין העקרוני, התורה מתייחסת בחומרה לכל גזל, גם קטן ביותר ומתוך אהבת החבר חבל להטיל עליו חטא כזה מחוסר ידיעה. אם הדבר ממש קשה, אתה יכול למחול לו בלב שלם ומוחלט וזה ייחשב כמחילה.
קידוש בברית מילה בשבת
בשלב ראשון נגדיר את הבעיה- הבעיה היא שקידוש של שבת חייב להיות במקום סעודה, מה שאומר שמי שעושה קידוש בברית, חייב לאכול שם משהו (כזית לחם או מזונות לפחות), ורק אז הוא יכול לשתות מכוס הקידוש. אם מישהו עושה קידוש ולא אוכל שם, הוא לא יכוללשתות מהקידוש עצמו.
לכן לשאלה שהצגת יש שתי פתרונות-
א) אם אוכלים במקום שבו נעשית הברית, אז "מחברים" את הקידושים. מתחילים את הקידוש מהפסוקים של שבת, המזמור והפסוקים שאחריו, ואז עוברים לקידוש של הברית מילה, ואז יושבים לאכול וזה נחשב "קידוש במקום סעודה".
ב) אם אוכלים במקום אחר, אז נהוג להביא למי שעושה את הקידוש חתיכת עוגה או מזונות אחרים, הוא עושה את הקידוש בנוסח שהזכרנו (גם שבת וגם ברית), אוכל עוגה, ואז כל האחרים עושים קידוש נוסף, רק של שבת, במקום שבו הם אוכלים. אם הם רוצים לטעום מהיין של הקידוש בברית, כמו שמקובל, הם חייבים לאכול גם הם משהו במקום הקידוש.
בשלב ראשון נגדיר את הבעיה- הבעיה היא שקידוש של שבת חייב להיות במקום סעודה, מה שאומר שמי שעושה קידוש בברית, חייב לאכול שם משהו (כזית לחם או מזונות לפחות), ורק אז הוא יכול לשתות מכוס הקידוש. אם מישהו עושה קידוש ולא אוכל שם, הוא לא יכוללשתות מהקידוש עצמו.
לכן לשאלה שהצגת יש שתי פתרונות-
א) אם אוכלים במקום שבו נעשית הברית, אז "מחברים" את הקידושים. מתחילים את הקידוש מהפסוקים של שבת, המזמור והפסוקים שאחריו, ואז עוברים לקידוש של הברית מילה, ואז יושבים לאכול וזה נחשב "קידוש במקום סעודה".
ב) אם אוכלים במקום אחר, אז נהוג להביא למי שעושה את הקידוש חתיכת עוגה או מזונות אחרים, הוא עושה את הקידוש בנוסח שהזכרנו (גם שבת וגם ברית), אוכל עוגה, ואז כל האחרים עושים קידוש נוסף, רק של שבת, במקום שבו הם אוכלים. אם הם רוצים לטעום מהיין של הקידוש בברית, כמו שמקובל, הם חייבים לאכול גם הם משהו במקום הקידוש.
שאלה דחופה גבר נשוי ואשה פנויה
א. באופן עקרוני גם לגברים יש איסור ללכת עם פנויה או זונה מסיבות שונות, ביניהן הסיבה של נידה, זונה עצמה (איסור זונה הוא איסור בפני עצמו, זו הגדרה הלכתית לא שם של מקצוע), איסור של גויות וכו'. כמו כן חכמים קובעים שאישה אסורה על גבר ללא כתובה וללא ברכת חתנים. ב. זה נכון שמבחינת ה"דאורייתא", אין איסור ישיר על קשר עם פנויה (זה יכול להיות מוגדר "פילגש"), והדבר נכון, מבחינה יבשה גם הפוך, דהיינו גם לנשים הפנויות... ג. יש איסור מפורש מדאורייתא להיות "מקודש לזנות", דהיינו להיות פנוי לצורך קיום היחסים בלבד, כך שהיחסים צריכים להיות על בסיס של קשר מסויים ולא רק בשביל היחסים המיניים. ד. היהדות איננה דת של תורה שבכתב בלבד, כפי שאת יודעת. זה לא נמדד בשאלה האם מותר מהפסוקים ללכת לזונה או לא, אלא בצורות הרבה יותר מקיפות. אין כמעט שום הלכה שאנחנו שומרים "רק מה שכתוב בתורה", האם אנחנו שומרים סוכות רק מה שכתוב בתורה? האם בריתמילה אנחנו עושים רק בגלל מה שכתוב בתורה? התורה מטילה מגבלות עצומות על היחסים המיניים ביהדות, שרובן מוטלות על הגבר. ה. בשום צורה שהיא לא מותר לגבר לבגוד באשתו, בנביאים ובכל הספרים יש יחס מאוד מחמיר לגבי החטא הזה, גם אם הוא לא כתוב במפורש בתורה. ו. רוב ה"זונות" המקצועיות הן איסורי תורה חמורים ביותר- אשת איש (רובן נשואות), אינוס, נידה ועוד איסורים רבים וחמורים.
א. באופן עקרוני גם לגברים יש איסור ללכת עם פנויה או זונה מסיבות שונות, ביניהן הסיבה של נידה, זונה עצמה (איסור זונה הוא איסור בפני עצמו, זו הגדרה הלכתית לא שם של מקצוע), איסור של גויות וכו'. כמו כן חכמים קובעים שאישה אסורה על גבר ללא כתובה וללא ברכת חתנים. ב. זה נכון שמבחינת ה"דאורייתא", אין איסור ישיר על קשר עם פנויה (זה יכול להיות מוגדר "פילגש"), והדבר נכון, מבחינה יבשה גם הפוך, דהיינו גם לנשים הפנויות... ג. יש איסור מפורש מדאורייתא להיות "מקודש לזנות", דהיינו להיות פנוי לצורך קיום היחסים בלבד, כך שהיחסים צריכים להיות על בסיס של קשר מסויים ולא רק בשביל היחסים המיניים. ד. היהדות איננה דת של תורה שבכתב בלבד, כפי שאת יודעת. זה לא נמדד בשאלה האם מותר מהפסוקים ללכת לזונה או לא, אלא בצורות הרבה יותר מקיפות. אין כמעט שום הלכה שאנחנו שומרים "רק מה שכתוב בתורה", האם אנחנו שומרים סוכות רק מה שכתוב בתורה? האם בריתמילה אנחנו עושים רק בגלל מה שכתוב בתורה? התורה מטילה מגבלות עצומות על היחסים המיניים ביהדות, שרובן מוטלות על הגבר. ה. בשום צורה שהיא לא מותר לגבר לבגוד באשתו, בנביאים ובכל הספרים יש יחס מאוד מחמיר לגבי החטא הזה, גם אם הוא לא כתוב במפורש בתורה. ו. רוב ה"זונות" המקצועיות הן איסורי תורה חמורים ביותר- אשת איש (רובן נשואות), אינוס, נידה ועוד איסורים רבים וחמורים.
עוד תוכן בשורש
שיעורי תורה
עוד מהרב יניב חניא
עוד בנושא דיני ממונות
מוצרים
