ביטוח
הרב יניב חניאטזטבתתשעב11/01/2012
שאלה:
שלום וברכה ! בעבודתי פרצה שריפה וכתוצאה מכך נגרם נזק לעובדים בביגוד והנעלה. כל עובד נתבקש למלא טופס ובו לכתוב את הנזקים שקרו. לאחר זמן מה חולקו לעובדים דמי הפיצוי עבור הנזק שנגרם. הגשתי בשעתו את מידת הנזק שנגרם לי ,אם כי סכום הכסף שקבלתינראה לי הרבה יותר גבוה מהנזק שנגרם. ואם להודות על האמת הרי שאחרי שכבסתי את הבגדים וטיפלתי בנעליים איני יכול לומר שקיים נזק כלשהו. השאלה :האם פשוט לקרוע את הצ"ק ולא להשתמש בו? שהרי "על פניו " נראה לי שאיני יכול להשתמש בכסף זה (על אף הדיעה הרוווחת בציבור ש"מצוה" לקחת מהביטוח) או האם אפשרי להשתמש בו לצדקה ? או שפשוט להחזיר את הכסף לעבודה ולקדש שמו יתברך אשמח לתשובתך
תשובה:
לדעתי, אם כאשר הגשת את התביעה על הנזק תארת אותו בנאמנות וללא ניפוח, אתה רשאי לעשות בכסף שימוש.אם "הגדלת" את הנזק ושינית ממה שקרה באמת, אז אתה לא יכול לעשות בו שימוש. ואז או שתקרע את הצ'ק או שתחזיר אותו להנהלה.
אם אכן לא שינית ממידת הנזק, אתה בהחלט יכול לתת חלק מהכסף לצדקה, וכך גם תרגיש יותר טוב.
תשובות נוספות בנושא-
פ"ש
זה לא נלמד מגזירה שווה, אלא כל האיסורים שבתורה הם משותפים, התורה משתמשת בלשון זכר כי ככה בעברית, משתמשים בלשון זכר עבור שני המינים, אבל בציווי הוא לשני המינים. חכמים לומדים שכל הציווים של לא תעשה הם גם לנשים וגם לגברים. בלילה מתחיל היום הבא על פי היהדות וזו הסיבה שנטהרים בלילה- בתחילת היום הבא.
זה לא נלמד מגזירה שווה, אלא כל האיסורים שבתורה הם משותפים, התורה משתמשת בלשון זכר כי ככה בעברית, משתמשים בלשון זכר עבור שני המינים, אבל בציווי הוא לשני המינים. חכמים לומדים שכל הציווים של לא תעשה הם גם לנשים וגם לגברים. בלילה מתחיל היום הבא על פי היהדות וזו הסיבה שנטהרים בלילה- בתחילת היום הבא.
גניזה
שלום רב, א) לגבי גניזה: חלקי פסוקים ללא שם ה' אינם צריכים גניזה. בכלל, ישנן דעות רבות שכיום רק שם ה' ממש צריך גניזה וזה בגלל ריבוי חומרי הגניזה שמצטברים בזמן האחרון. ב) מכאן גם לדבר התורה שבראשית העלון, אם יש בו שם ה'- חייב גניזה, אם לא, רצוי לגנוז אבל לא חייבים. ג) לגבי עריכת העלון, הרבי מליובאוויטש כבר כתב פעמים רבות שהסיכוי שיהודי יקרא את הדף וילמד בו מעט תורה הוא חשוב לעין ערוך מהסיכוי שהדף לא יגנז, מה גם שלפי דעות שציינו בתחילה, הוא לא חייב גניזה ולכן עדיף להשאיר את דבר התורה. ד) לענ"ד אין צורך לכתוב, אנשים יודעים שצריך לגנוז דברי קודש.
שלום רב, א) לגבי גניזה: חלקי פסוקים ללא שם ה' אינם צריכים גניזה. בכלל, ישנן דעות רבות שכיום רק שם ה' ממש צריך גניזה וזה בגלל ריבוי חומרי הגניזה שמצטברים בזמן האחרון. ב) מכאן גם לדבר התורה שבראשית העלון, אם יש בו שם ה'- חייב גניזה, אם לא, רצוי לגנוז אבל לא חייבים. ג) לגבי עריכת העלון, הרבי מליובאוויטש כבר כתב פעמים רבות שהסיכוי שיהודי יקרא את הדף וילמד בו מעט תורה הוא חשוב לעין ערוך מהסיכוי שהדף לא יגנז, מה גם שלפי דעות שציינו בתחילה, הוא לא חייב גניזה ולכן עדיף להשאיר את דבר התורה. ד) לענ"ד אין צורך לכתוב, אנשים יודעים שצריך לגנוז דברי קודש.
בגדים אדומים
אחד העקרונות הגדולים של היהדות הוא שאדם צריך לשמור על צניעות גופנית, כלומר: לא למשוך תשומת לב של אנשים זרים לגוף או ליופיו החיצוני של האדם. חולצה אדומה (או בגד אדום בולט), מושכים תשומת לב חיצונית לאדם הלובש אותם ולכן חלק מהבגדים הללו אסורים.
אחד העקרונות הגדולים של היהדות הוא שאדם צריך לשמור על צניעות גופנית, כלומר: לא למשוך תשומת לב של אנשים זרים לגוף או ליופיו החיצוני של האדם. חולצה אדומה (או בגד אדום בולט), מושכים תשומת לב חיצונית לאדם הלובש אותם ולכן חלק מהבגדים הללו אסורים.
סגולות
אני חושב שזה רק מנהג שמשמעותו "סימן טוב", כלומר זו לא סגולה או משהו מיסטי, אלא סימן טוב למשפחה. אני מכיר הרבה מאוד אנשים (רוב האנשים שאני מכיר) שאו לא שוברים בכלל צלחת או לא שומרים את השברים.
אני סבור שאת יכולה לזרוק את השברים אם את לא רוצה אותם.
אני חושב שזה רק מנהג שמשמעותו "סימן טוב", כלומר זו לא סגולה או משהו מיסטי, אלא סימן טוב למשפחה. אני מכיר הרבה מאוד אנשים (רוב האנשים שאני מכיר) שאו לא שוברים בכלל צלחת או לא שומרים את השברים.
אני סבור שאת יכולה לזרוק את השברים אם את לא רוצה אותם.
גדר ניבול הפה בשעת תשמיש
אני חושב שאלו הגדרים הרגילים של קללות ומה שנחשב "מילים גסות". בכינויים לאיברי המין, לדוגמא, יש שני סוגים, יש מילים שנחשבות ל"גסות", ולא יגידו אותם במקומות פומבייים, או בטלוויזיה וכו'. ויש מינים מעודנות.
אני סבור שמדובר במילים שנחשבות לגסות ויש להן קונטציה שלילית...
מצד שני, ברור שמותר בין בני זוג להתייחס לאיברי המוצנעים, אלא שיש צורך לעשות שימוש במילים היפות והמעודנות יותר. הזכרת גודל התשוקה בוודאי מותרת ואפילו הכרחית. כתוב שרב "רק, שחק ועשה צרכיו", וההבנה של "שחק" היא בדיוק זה- שאמר לה מילים שיש בהן מעין וסוג של קלות ראש, שבין בני זוג היא מותרת.
אני חושב שאלו הגדרים הרגילים של קללות ומה שנחשב "מילים גסות". בכינויים לאיברי המין, לדוגמא, יש שני סוגים, יש מילים שנחשבות ל"גסות", ולא יגידו אותם במקומות פומבייים, או בטלוויזיה וכו'. ויש מינים מעודנות.
אני סבור שמדובר במילים שנחשבות לגסות ויש להן קונטציה שלילית...
מצד שני, ברור שמותר בין בני זוג להתייחס לאיברי המוצנעים, אלא שיש צורך לעשות שימוש במילים היפות והמעודנות יותר. הזכרת גודל התשוקה בוודאי מותרת ואפילו הכרחית. כתוב שרב "רק, שחק ועשה צרכיו", וההבנה של "שחק" היא בדיוק זה- שאמר לה מילים שיש בהן מעין וסוג של קלות ראש, שבין בני זוג היא מותרת.
עוד תוכן בשורש
שיעורי תורה
