הורדת שעות עבודה
הרב יניב חניאטושבטתשעח31/01/2018
שאלה:
הבוסית שלי מורידה לי מידי פעם שעות עבודה.האם היא צריכה לשלם לי על זה?
תשובה:
זה תלוי בנסיבות, אי אפשר לענות על זה כך. למה היא מורידה? מה קורה שהיא מורידה? האם היא טוענת משהו? מה בדיוק הסיבה וכדומה...זו שאלה טובה.
אני סבור שבימינו מוכח חד משמעית שמי שלומד מקצוע מסודר ובעל תעודה, פרנסתו מובטחת יותר והיא ברוב המקרים גם גבוה יותר משמעותית. ומכיוון שאני סבור שיש עניין גדול שכולנו נחיה היטב, בעושר ובשלווה, לכן אני סבור שיש עניין ללמוד מקצוע איכותי. לעיתים קרובות מי שיש לו מקצוע בעל תעודה, גם אם הוא עובד במשהו אחר, הרי שהוא מרוויח יותר ויותר קל לו למצוא עבודה טובה.
אני מאוד נגד בעובדה שאנשים מאמינים עובדים במקומות מזדמנים, וחושבים שזה בטחון. זה די הפוך לענ"ד, האמונה האמיתית היא האמונה שהקב"ה ברא את העולם בדרך מסויימת ואנחנו צריכים להתאים את עצמנו לדרך הזו, ולהתיישר עם העולם.
כמובן שאין טעם ללמוד "סתם" מקצוע שאין לו שימוש (למרות שבהרבה חברות גדולות ומסודרות מבקשים כיום לפחות תואר, גם אם מדובר על תואר סתמי לגמרי, מה שהעובדים בהי טק מכנים "תואר במדעי הדשא"), אולם מקצוע מסודר, עם שכר נאה, הוא בדרך כלל הבטחה לחיים טובים יותר מבחינה כלכלית, שזה דבר חשוב לרוב רובם של האנשים למעט יחידי סגולה.
כפי שכתבת יש בזה דעות.
בתחילה חייבים לומר שמפשט הגמרא עולה שצריך לשתות בפורים, עד דלא ידע. גם מסיפורי הגמרא משמע שכך נהגו לעשות- לשתות כמויות גדולות. וכך נוהגים גם ברוב עולם הישיבות.
אמנם הרמב"ם, ורבים בעקבותיו, פסק שהכוונה היא שישתה מעט ואז ישן וכך נהגו חלק מהפוסקים לומר, בעיקר במקרים שבהם השתיה המרובה גורמת לאובדן הדעת והשכל ולהתנהגות לא ראויה.
לענ"ד זה תלוי באדם, שתיה רצינית שגורמת לאבדן הראש, מצריכה בגרות נפשית אמיתית ועומק נפשי רב. זה מסוג הדברים שהאנשים היותר גדולים צריכים לעשות. אצלם באמת רואים התעלות נפשית גדולה בזמן השכרות (והם גם יודעים מתי זה יותר מידי, כמובן...). למרות שגם אצל אנשים רגילים פעמים רבות השתיה חושפת עומקים רוחניים גדולים והתקרבות רוחנית להשם. אולם אם האדם הוא קל דעת, אדם שאין לו מספיק תוכן פנימי, הוא יכול בהחלט להגיע מזה לבעיות גדולות. למרות שגם בזה נוהגים לומר בשם גדולים שבפורים השתיה לא מביאה לנזקים...
אבדן השכל הישר שבעקבות השתיה המרובה נועד לחשוף את העומק הפנימי העליון של האדם, ולכן זה ממילא מצריך שיהיה לאדם תוכן עליון.
אם ההגדרה של השכר היתה לפי זמן, צריך לשלם מיד בסוף העבודה.
מצד שני, ניתן לסכם (מראש) שהתשלום יהיה לאחר זמן.
לכאורה אם את קובעת מראש שלא ישלמו לך על התקופה של ההתלמדות, וברור שלא תקבלי שכר על זה, הרי זו לא הלנת שכר. הלנת שכר היא כאשר יש הסכם שכר מוגדר מאוד, מראש לתקופת עבודה מסויימת והמעביד לא משלם את זה בזמן.
א. זו באמת שאלה מורכבת קצת, בגלל העובדה שרבים נוהגים כך וכדומה. מה שגורם לתחושה שאם אתה שומר על הכללים אז אתה מפסיד. אני חושב שמצד אחד צריך לשמור על ההגינות הבסיסית ועל האמת הפנימית אולם מצד שני לא להפוך את הרמאות לנורמה. כלומר- אם אכן יש טרמפ או משהו כזה ניתן לסמן. אולם אם זה משהו קבוע שהוא רמאות זו בעיה.
ב. אני סבור שאין חובה לתקן. כי לכולם ברור שמדובר בנהלים שלעיתים הם מעיקים ורוטניים וכל עוד אין בזה שקר או הטעיה מכוונת אין צורך לתקן.
מתייחסים לתבנית כזו כמו אל כלי פלסטיק. כלי פלסטיק לא ממש חייבים טבילה, אבל נהגו להחמיר ולטבול אותם אם הם נועדו לשימוש ממושך וכך נהגו (וכך גם פסק הרב עובדיה ביחווה דעת), לעשות עם תבנית סיליקון, לטבול משום חומרה, ללא ברכה.
