נאסרת על בעלה
הרב יניב חניאכבתשריתשעב20/10/2011
שאלה:
באם אישה נשואה נואפת ואין עדים ,האם היא נאסרת על בעלה? מה הם התנאים שהיא נאסרת על בעלה תודה
תשובה:
היא נאסרת על בעלה גם ללא עדים, אמנם הוא יכול לבחור לא להאמין לה ו"להכריח" אותה לא לקבל גט, אבל מבחינתה, מכיוון שהיא יודעת שהיא נאפה, היא אסורה על בעלה לנצח. בכל פעם שהיא עם בעלה, אחרי כזה חטא, היא עוברת חטא נוסף.תשובות נוספות בנושא-
תפלה
1. מותר, אם את נוהגת ללכת כך גם בצבים מכובדים אחרים... אם את מקפידה תמיד על נעליים ופתאום בתפילה את לא מקפידה, זה אסור. בחלקים אחרים של התפילה זה קצת יותר קל מאשר בתפילת שמונה עשרה.
1. מותר, אם את נוהגת ללכת כך גם בצבים מכובדים אחרים... אם את מקפידה תמיד על נעליים ופתאום בתפילה את לא מקפידה, זה אסור. בחלקים אחרים של התפילה זה קצת יותר קל מאשר בתפילת שמונה עשרה.
סיר
זה לא כל כך פשוט, בגדול נוהגים לא להמיר סירים מחלבי לבשרי ולהיפך. אולם אם ברור לחלוטין שהסיר סיים את תפקידו כסיר חלבי לנצח, ניתן להכשיר אותו עם חומר פוגם (להרתיח היטב, לשים סבון במים ולתת להם לגלוש על דפנות הסיר). בכך הופכים את הביר, לנצח ולתמיד, לסיר בשרי.
זה לא כל כך פשוט, בגדול נוהגים לא להמיר סירים מחלבי לבשרי ולהיפך. אולם אם ברור לחלוטין שהסיר סיים את תפקידו כסיר חלבי לנצח, ניתן להכשיר אותו עם חומר פוגם (להרתיח היטב, לשים סבון במים ולתת להם לגלוש על דפנות הסיר). בכך הופכים את הביר, לנצח ולתמיד, לסיר בשרי.
חתונה בר"ח אייר החתן אלמן
באופן כללי, לא. אלא אם כן כך החתן נוהג תמיד. ישנו מנהג שמותר להתחתן עד ראש חודש אייר, ולפי מנהג זה יהיה מותר (בעיקר אשכנזים), אולם אם החתן לא נוהג כך, הרי שיהיה אסור גם אם הוא אלמן. בטח אם יש לו כבר ילדים, יהיה קשה להתיר.
באופן כללי, לא. אלא אם כן כך החתן נוהג תמיד. ישנו מנהג שמותר להתחתן עד ראש חודש אייר, ולפי מנהג זה יהיה מותר (בעיקר אשכנזים), אולם אם החתן לא נוהג כך, הרי שיהיה אסור גם אם הוא אלמן. בטח אם יש לו כבר ילדים, יהיה קשה להתיר.
האם מותר להתארח שבת אצל החברה?
בגדול, זה לא מקובל לישון בבית של מישהי (שאיתה מתכוונים להתחתן) לפני החתונה. בטח לא אצל אשכנזים... פשוט צריך למצוא בית סמוך לישון שם ואז זה יהיה בסדר.
בגדול, זה לא מקובל לישון בבית של מישהי (שאיתה מתכוונים להתחתן) לפני החתונה. בטח לא אצל אשכנזים... פשוט צריך למצוא בית סמוך לישון שם ואז זה יהיה בסדר.
תפידנית שבורה
כולנו מכירים, פחות או יותר, את הדינים המיוחדים של גניזה, ויודעים שצריך לגנוז בצורה מכובדת דברים שיש בהם קדושה. אולם צריך לדעת שדיני הקדושה יכולים לחול גם על כלים ואביזרים ששימשו את תשמישי הקדושה עצמה. לדוגמא- התיקים של ספר תורה הם קדושים ואפילו המטפחות של ספרי התורה מקבלות קדושה. יש בחז"ל דיונים לגבי דברים שנועדו לשימוש בקדושה ולא שימשו עדיין בפועל, אולם אם השתמשת בתפידנית, או בכל כלי או שקית אחרת, כבר לתפילין, אז אסור לשים בה דברי חול, תפילין הם דברי קדושה שמקדשים גם את כל התשמישים שלהן
כולנו מכירים, פחות או יותר, את הדינים המיוחדים של גניזה, ויודעים שצריך לגנוז בצורה מכובדת דברים שיש בהם קדושה. אולם צריך לדעת שדיני הקדושה יכולים לחול גם על כלים ואביזרים ששימשו את תשמישי הקדושה עצמה. לדוגמא- התיקים של ספר תורה הם קדושים ואפילו המטפחות של ספרי התורה מקבלות קדושה. יש בחז"ל דיונים לגבי דברים שנועדו לשימוש בקדושה ולא שימשו עדיין בפועל, אולם אם השתמשת בתפידנית, או בכל כלי או שקית אחרת, כבר לתפילין, אז אסור לשים בה דברי חול, תפילין הם דברי קדושה שמקדשים גם את כל התשמישים שלהן
יציאה לטיולים בסוכות
רשאי אדם לצאת לטיולים בסוכות ולאכול מחוץ לסוכה אם הדבר נצרך להתרעננות או לצורך שלום ביתו.
הנה נאמר בגמרא (סוכה כו,א) שהולכי דרכים פטורים מן הסוכה, והטעם הוא שנאמר בתורה ’בסוכות תשבו שבעת ימים’, ולמדה מזה הגמרא: ’תשבו כעין תדורו’, פירוש, שמצוות סוכה היא כעין ישיבתו של האדם בביתו, וכשם שאין אדם נמנע מלצאת מביתו כל ימות השנה לסחורה וכדומה, כך בכל ימות החג לא הצריכו הכתוב להימנע מלצאת לדרך (רש״י). ולכן היה נראה שאין מניעה לצאת לטיול, ואכן כך סברו הגרי״ש אלישיב והגר״נ קרליץ (חוט שני סוכה עמוד רסז) וכן הגר״מ שטרנבוך (שו״ת תשובות והנהגות ח״ו סימן קמו).
אלא שלדעת כמה מהפוסקים הדבר אסור, וכך סברו הגאון רב משה פינשטיין (או״ח ח״ג סימן צג), והגרש״ז אורבעך (הובא בספר הסוכה ח״ב עמוד תרה), והגר״ע יוסף (יחוה דעת ח״ג סימן מז), ולמדו שההיתר נאמר רק למי שיוצא לצורך דבר הנצרך אבל לא לטיולים ותענוגות.
ובכל אופן גם המתירים סברו שלא כדאי לבטל מצווה חשובה זו רק בשביל טיול, ולכן יש לנסות לברר לפני היציאה היכן נמצא בדרך סוכה שאפשר לאכול בה.
והנה יש לדון בזמנינו שהמון בית ישראל יוצא בחול המועד, ואין זה נחשב רק כטיול של תענוג, אלא שיש בזה גם צורך גדול להתרענן ולהתחדש וכן לבלות זמן חשוב עם האשה ובני הבית.
ונראה שבאמת הזמנים השתנו, שבדור הקודם המשפחה היתה נהנית להשאר בבית או לבקר חברים, אולם היום יש צורך לצאת לטיולים, שאם לא כן פעמים רבות השלום בית יופר על ידי שהילדים משועממים והאשה משתוקקת לצאת, וכן מה שכתבנו שהאדם צריך לצאת להתרענן מהלחץ של היום יום.
ובאמת מדויק מלשון הפוסקים שאסרו שכתבו לאסור מכיון שאין צורך לצאת לטיול שהוא של תענוג, ואם כן טיול שיש בו צורך יש לומר שיתירו, וכדהביאו בקובץ נועם (חלק כד עמוד רמד) שלכמה אנשים טיול מוגדר כצורך למען מנוחתם הגופנית או נפשית, וכן יש בזה משום קיום מצות ושמחת בחגך, ולפעמים גם מצות שלום בית. והגאון ר״מ שטרנבוך כתב: ״לענ״ד נראה דלמה שכתב היראים (תכ״ז) שמקיימים מצוות החג בכל דבר שהיא שמחה וקורת רוח אצלו, אם כן כיון שנהנה מטיול מקיים בזה מצות שמחת יו״ט. ולכן מותר לטייל בחג ולהיפטר מהסוכה, שאין יכול לדחות הטיול לפני החג או לאחריו, אלא זהו צורך לו לטייל בחג דווקא כדי לקיים מצוותו לשמוח ברגל. וכל שכן במה שמצוי שאשתו ובני ביתו הקטנים משתוקקים לטייל עמו, שמצווה שיצא לטייל עמם שזוכה גם לקיים מצוותו לשמח אשתו ובני ביתו, שזהו מעיקר חובת שמחת יום טוב...ועוד י״ל שראיתי מובא שהיה אחד שנהג שלא לצאת כלל מהסוכה, ורבינו החזון אי״ש פקפק על זה דאין זה כעין תדורו, שהרי זה כמו בית הסוהר...ועל דרך זה י״ל שרשאי לצאת מהסוכה כדין הולכי דרכים וכו’״.
אולם יש ליתן את הדעת שלא יבלה את מרבית זמנו מחוץ לסוכה, שאז מאבד את משמעות החג ועושה ימים חשובים אלו כימי חול.
רשאי אדם לצאת לטיולים בסוכות ולאכול מחוץ לסוכה אם הדבר נצרך להתרעננות או לצורך שלום ביתו.
הנה נאמר בגמרא (סוכה כו,א) שהולכי דרכים פטורים מן הסוכה, והטעם הוא שנאמר בתורה ’בסוכות תשבו שבעת ימים’, ולמדה מזה הגמרא: ’תשבו כעין תדורו’, פירוש, שמצוות סוכה היא כעין ישיבתו של האדם בביתו, וכשם שאין אדם נמנע מלצאת מביתו כל ימות השנה לסחורה וכדומה, כך בכל ימות החג לא הצריכו הכתוב להימנע מלצאת לדרך (רש״י). ולכן היה נראה שאין מניעה לצאת לטיול, ואכן כך סברו הגרי״ש אלישיב והגר״נ קרליץ (חוט שני סוכה עמוד רסז) וכן הגר״מ שטרנבוך (שו״ת תשובות והנהגות ח״ו סימן קמו).
אלא שלדעת כמה מהפוסקים הדבר אסור, וכך סברו הגאון רב משה פינשטיין (או״ח ח״ג סימן צג), והגרש״ז אורבעך (הובא בספר הסוכה ח״ב עמוד תרה), והגר״ע יוסף (יחוה דעת ח״ג סימן מז), ולמדו שההיתר נאמר רק למי שיוצא לצורך דבר הנצרך אבל לא לטיולים ותענוגות.
ובכל אופן גם המתירים סברו שלא כדאי לבטל מצווה חשובה זו רק בשביל טיול, ולכן יש לנסות לברר לפני היציאה היכן נמצא בדרך סוכה שאפשר לאכול בה.
והנה יש לדון בזמנינו שהמון בית ישראל יוצא בחול המועד, ואין זה נחשב רק כטיול של תענוג, אלא שיש בזה גם צורך גדול להתרענן ולהתחדש וכן לבלות זמן חשוב עם האשה ובני הבית.
ונראה שבאמת הזמנים השתנו, שבדור הקודם המשפחה היתה נהנית להשאר בבית או לבקר חברים, אולם היום יש צורך לצאת לטיולים, שאם לא כן פעמים רבות השלום בית יופר על ידי שהילדים משועממים והאשה משתוקקת לצאת, וכן מה שכתבנו שהאדם צריך לצאת להתרענן מהלחץ של היום יום.
ובאמת מדויק מלשון הפוסקים שאסרו שכתבו לאסור מכיון שאין צורך לצאת לטיול שהוא של תענוג, ואם כן טיול שיש בו צורך יש לומר שיתירו, וכדהביאו בקובץ נועם (חלק כד עמוד רמד) שלכמה אנשים טיול מוגדר כצורך למען מנוחתם הגופנית או נפשית, וכן יש בזה משום קיום מצות ושמחת בחגך, ולפעמים גם מצות שלום בית. והגאון ר״מ שטרנבוך כתב: ״לענ״ד נראה דלמה שכתב היראים (תכ״ז) שמקיימים מצוות החג בכל דבר שהיא שמחה וקורת רוח אצלו, אם כן כיון שנהנה מטיול מקיים בזה מצות שמחת יו״ט. ולכן מותר לטייל בחג ולהיפטר מהסוכה, שאין יכול לדחות הטיול לפני החג או לאחריו, אלא זהו צורך לו לטייל בחג דווקא כדי לקיים מצוותו לשמוח ברגל. וכל שכן במה שמצוי שאשתו ובני ביתו הקטנים משתוקקים לטייל עמו, שמצווה שיצא לטייל עמם שזוכה גם לקיים מצוותו לשמח אשתו ובני ביתו, שזהו מעיקר חובת שמחת יום טוב...ועוד י״ל שראיתי מובא שהיה אחד שנהג שלא לצאת כלל מהסוכה, ורבינו החזון אי״ש פקפק על זה דאין זה כעין תדורו, שהרי זה כמו בית הסוהר...ועל דרך זה י״ל שרשאי לצאת מהסוכה כדין הולכי דרכים וכו’״.
אולם יש ליתן את הדעת שלא יבלה את מרבית זמנו מחוץ לסוכה, שאז מאבד את משמעות החג ועושה ימים חשובים אלו כימי חול.
עוד תוכן בשורש
שיעורי תורה
עוד מהרב יניב חניא
עוד בנושא צניעות - בינו לבינה
מוצרים
