סובל נורא מocd

הרב יניב חניאכבשבטתשפא04/02/2021
שאלה:
שלום! אני סובל כבר כמה שנים טובים עם ocd אבל ב"ה זה היה בפרמט קטן ב"ה! אבל בשנה אחרונה זה התרחב וכמעט חצי שנה סבלתי מזה מזה כמעט רוב היום אבל ב"ה זה הטקטן ועכשיו זה רק שעתים או שלש שעות ביום אבל זה יסורים נורואים וצער עצום כבר הלכתי הרבה לטיפול וזה לא עזר הרבה יש לי את זה בעיקר במצות תפילין שאני בודק שוב ושוב אם זה מונח טוב וכו' וכל יום קשה לי לקום בשביל זה ואני מגיע מאוחר לחברותא שלי והוא חושב שאני ישנתי עד השעה עשר כשבאמת קמתי כבר שבע וחצי ואני כבר אחרי סבל של כמה שעות טובות(ואני לא יכול אפילו לקיים דאגה בלב איש ישיחנה שאני מתבייש מהocd שלי) וזה הורס רח"ל כל הצלחתי בלימוד ועוד... אבל ב"ה שאני מאמין שהכל מושגח מהבורא יתברך והכל לטובה אבל אני מחפש עצה וחיזוק לצאת מהבעיה הזו כי קשה לתפקד ולהצליח ככה אנא תעזור לי בס"ד תודה!
תשובה:
זו שאלה קשה וחשובה מאוד והתייחסתי לה כאן כמה פעמים בעבר. בכל פעם במקרה אחר. לא רק תפילין, אלא כניסה לשירותים לשעות ארוכות, ניקיון הגוף, חזרה על פסוקים בתפילה שוב ושוב וכדומה... זו תופעה ידועה שיש בה סבל עצום למי שסובל ממנה.אני יודע שמה שאענה זה קשה ולא פשוט ליישום, אבל מהעבר למדתי שהיטה הזו עובדת. אולי היחידה שעובדת, בלי טיפול פסיכולוגי של ממש...
בעבר זה עבד לי עם אנשים כמה וכמה פעמים. עד שהיתי תקופה שאמהות היו מפנות אלי אחת את השניה... נהייתי קצת מומחה לOCD ברמה החלשה. לא זו שמתריכה טיפול פסיכולוגי. אבל עבר מאז קצת זמן. את השיטה מצאתי בזמנו בתושבה של הסטייפלר כמדומני...
השיטה בגדול בנויה על סמכות של ממש. כלומר- סמכות רבנית. הרעיון שהרב "לוקח על עצמו" את החטא. אתה מקבל על עצמך שאתה מניח תפילין פעם אחת. מכוון פעם אחת נוספת, וזהו!! בשום צורה אתה לא מכוון שוב, או בודק.. או משהו כזה. פעם אחת מניח, פעם אחת בודק. ואז מוריד או ממשיך להתפלל (מבחינתי הלכתית מספיק לומר עם התפילין רק קריאת שמע, דקה וזהו).
אם זה לא היה מונח כמו שצריך, או אם לא יצאת ידי חובה. אז הרב (במקרה הזה אני), לוקח על עצמו את האחריות. כשתבוא לעולם הבא וישאלו אותך למה התפילין לא היו במקום ביום הזה, תשלח "אותם" אל הרב.
וצריך לעמוד בזה- כלומר- אתה ממש מקבל על עצמך שאתה מניח פעם אחת, מכוון פעם אחת. וזהו, לא נוגע יותר בשום פנים ואופן. צהניסיון שלי זה עובד. ראיתי שהרב קנייבסקי (האבא, נדמה לי, לא הרב שליט"א), אמר דברים כאלה לאנשים שנתקעו בשירותים עם ניקיון עצמי. הוא אמר להם לנגב שלוש פעמים, וזהו, לא לבדוק יותר, לא לדעת יותר. וזה עבד להם.
אז זו השיטה-
אתה מניח תפילין פעם אחת, מכוון פעם אחת, ולא בודק יותר. לא נוגע יותר. אם אתה רוצה, תוריד את התפילין אחרי כמה דקות ספורות... ואם יש בעיה- הרב לוקח את זה על עצמו.
מנסיוני- זה עובד בסוף.
בהצלחה רבה
תשובות נוספות בנושא-
הלכות נדה
לא בדיוק הבנתי מה הכוונה "מרגיש שאני נתקל", אבל אני מניח שהכוונה שזה יותר קשה ממשהו אחר.
לפני הכל, כמובן שחשוב להדגיש שלא בכל המצוות אנחנו מרגישים נעימות וכמובן שאנחנו לא שומרים רק מה שמובן או ברור לנו. כמעט להיפך, אם היינו מבינים הכל ויודעים הכל, הרי שזה אומר שהתורה אנושית לגמרי ולא גבוהה משכלנו שלנו, ומה הטעם לשמור משהו שהוא אנושי לחלוטין? כך שאנחנו שומרים הכל, כמובן, אבל לא רק "שומרים" אלא גם מזדהים ומבינים שהכל חכם ואלוקי ועליון גם בלי ההבנה שלנו.
זה נכון שיש מעט הבדל בין דברים שהם מהתורה לבין גזירות חכמים, ששם אנחנו מצפים יותר להבין את הרקע לגזירה, אולם גם כאן ההבנה הבסיסית ביותר היא שחכמי התורה, לדורותם, וקבלת עם ישראל את הגזירות מלמדים על כך שיש כאן חכמה אלוקית גדולה, שבסופו של דבר טובה לנו יותר מכל דבר אחר.
וכפי שכתבתי, דווקא ההבנה שמדובר כאן על משהו גדול יותר מאיתנו מקלה על השמירה, כי לא היינו רוצים לעבוד ולשמור דברים שהם "בני אדם", כמונו.
לגבי עצם העניין- בדיני נידה יש לא מעט חומרות וגזירות שהצטברו, בגלל חומרות העניין והקלות הגדולה שבה אפשר "ליפול" ולחטוא בענין הזה. מדובר, כידוע, על היצר הכי חזק של האדם, על נסיונות יום יומיים ועל משהו שמצריך שמירה מיוחדת. לכן חכמים (ובמקרה מסויים, לא חכמים אלא בנות ישראל לדורותיהן) קבעו גזירות שונות שעניינם להרחיק את החטא בנושא הכל כך חשוב והכל כך קשה לשמירה הזה.
הענין של האמבטיה לא קשור לזה- זה פשוט ענין טכני של איך מתנקים ותיאורטית אם יוכח אחרת, ניתן יהיה להמתין גם פחות... אבל דינים אחרים בנידה קשורים לזה.
אני די חושב שרבים שחשים שהדינים הללו "מרתיעים אותם", מרגישים ככה בגלל שיש להם בעיה עם התערבות הלכתית בדבר שהוא כל כך "אינטימי", ואישי. ושם הדברים שכתבתי בתחילה כן מועילים.
לא בדיוק הבנתי מה הכוונה "מרגיש שאני נתקל", אבל אני מניח שהכוונה שזה יותר קשה ממשהו אחר.
לפני הכל, כמובן שחשוב להדגיש שלא בכל המצוות אנחנו מרגישים נעימות וכמובן שאנחנו לא שומרים רק מה שמובן או ברור לנו. כמעט להיפך, אם היינו מבינים הכל ויודעים הכל, הרי שזה אומר שהתורה אנושית לגמרי ולא גבוהה משכלנו שלנו, ומה הטעם לשמור משהו שהוא אנושי לחלוטין? כך שאנחנו שומרים הכל, כמובן, אבל לא רק "שומרים" אלא גם מזדהים ומבינים שהכל חכם ואלוקי ועליון גם בלי ההבנה שלנו.
זה נכון שיש מעט הבדל בין דברים שהם מהתורה לבין גזירות חכמים, ששם אנחנו מצפים יותר להבין את הרקע לגזירה, אולם גם כאן ההבנה הבסיסית ביותר היא שחכמי התורה, לדורותם, וקבלת עם ישראל את הגזירות מלמדים על כך שיש כאן חכמה אלוקית גדולה, שבסופו של דבר טובה לנו יותר מכל דבר אחר.
וכפי שכתבתי, דווקא ההבנה שמדובר כאן על משהו גדול יותר מאיתנו מקלה על השמירה, כי לא היינו רוצים לעבוד ולשמור דברים שהם "בני אדם", כמונו.
לגבי עצם העניין- בדיני נידה יש לא מעט חומרות וגזירות שהצטברו, בגלל חומרות העניין והקלות הגדולה שבה אפשר "ליפול" ולחטוא בענין הזה. מדובר, כידוע, על היצר הכי חזק של האדם, על נסיונות יום יומיים ועל משהו שמצריך שמירה מיוחדת. לכן חכמים (ובמקרה מסויים, לא חכמים אלא בנות ישראל לדורותיהן) קבעו גזירות שונות שעניינם להרחיק את החטא בנושא הכל כך חשוב והכל כך קשה לשמירה הזה.
הענין של האמבטיה לא קשור לזה- זה פשוט ענין טכני של איך מתנקים ותיאורטית אם יוכח אחרת, ניתן יהיה להמתין גם פחות... אבל דינים אחרים בנידה קשורים לזה.
אני די חושב שרבים שחשים שהדינים הללו "מרתיעים אותם", מרגישים ככה בגלל שיש להם בעיה עם התערבות הלכתית בדבר שהוא כל כך "אינטימי", ואישי. ושם הדברים שכתבתי בתחילה כן מועילים.
כבוד
טוב, זו שאלה קשה שמציקה להרבה אנשים בכל מיני סוגים של בעיות מסוג זה. הרעיון הוא, לענ"ד, לעשות הפרדה במח בין הדברים, לא חייבים לחבב מישהו כדי לכבד אותו. זה כמובן יותר קשה, אולם זה אפשרי.
צריך לנסות להקפיד על הדברים המעשיים של הכבוד ולא חיביים ממש לשנות את הנפש בשביל זה. כלומר- צריך להקפיד על ה"הלכות" המעשיות של הכבוד ופחות לשכנע את עצמך שאת ממש מכבדת וכדומה.
לפעמים במקרים כאלה מועיל גם שמירת מרחק, כלומר לכבד מרחוק אם זה אפשרי.
טוב, זו שאלה קשה שמציקה להרבה אנשים בכל מיני סוגים של בעיות מסוג זה. הרעיון הוא, לענ"ד, לעשות הפרדה במח בין הדברים, לא חייבים לחבב מישהו כדי לכבד אותו. זה כמובן יותר קשה, אולם זה אפשרי.
צריך לנסות להקפיד על הדברים המעשיים של הכבוד ולא חיביים ממש לשנות את הנפש בשביל זה. כלומר- צריך להקפיד על ה"הלכות" המעשיות של הכבוד ופחות לשכנע את עצמך שאת ממש מכבדת וכדומה.
לפעמים במקרים כאלה מועיל גם שמירת מרחק, כלומר לכבד מרחוק אם זה אפשרי.
הלכה
כן, צריך לרוץ. כתוב בהלכה שלא צריך לרוץ בצורה משונה שתגרום לאנשים ללגלג על הרץ\ אבל צריך לרוץ מעט כדי להראות את החביבות של בית הכנסת.
אני לא חושב שמי שהולך בנחת זו עבירה, אבל זו לא הנהגה נכונה. .
כן, צריך לרוץ. כתוב בהלכה שלא צריך לרוץ בצורה משונה שתגרום לאנשים ללגלג על הרץ\ אבל צריך לרוץ מעט כדי להראות את החביבות של בית הכנסת.
אני לא חושב שמי שהולך בנחת זו עבירה, אבל זו לא הנהגה נכונה. .
ריכוז נוער
האם מדובר בנוער דתי או לא?
האם זה ישוב, פנימיה?
למה זה נראה לך חשוב, בגלל אופי הנוער או סתם התפקיד?
האם מדובר בנוער דתי או לא?
האם זה ישוב, פנימיה?
למה זה נראה לך חשוב, בגלל אופי הנוער או סתם התפקיד?
קמח מנופה
לפי התיאור שלך נראה לי בסדר להשתמש בקמח, גם הזמן שחלף הוא לא ממש ארוך, גם אכן היה קריר בתקופה זו וגם הקמח עבר ניפוי בחברה, לדעתי ניתן לאכול את הלחמניות אחרי האפיה.
לפי התיאור שלך נראה לי בסדר להשתמש בקמח, גם הזמן שחלף הוא לא ממש ארוך, גם אכן היה קריר בתקופה זו וגם הקמח עבר ניפוי בחברה, לדעתי ניתן לאכול את הלחמניות אחרי האפיה.
עוד תוכן בשורש
שיעורי תורה
עוד מהרב יניב חניא
עוד בנושא הדרכה
מוצרים








