הסיפור עם הרב יגאל לוונשטיין
הרב יניב חניאידתמוזתשעו20/07/2016
שאלה:
רציתי לשאול לדעת הרב על ההתקפות הקשות על הרב יגאל לווינשטיין. הרב יגאל הקים מכינה, הוא מחנך הרבה אנשים לשרת בצבא ובכל זאת הוא תחת התקפה קשה ביותר. מה לדעת הרב זה אומר על החברה שלנו? או אולי הוא באמת כל כך טעה?
תשובה:
הסיפור שהיה עם הרב יגאל לווינשטיין בימים האחרונים באמת הדהים אותי. דווקא כמי שבדרך כלל לא מסכים עם הגישה של הרב יגאל מצד הממלכתיות (כלומר- שיטת המכינות היא ממש ממלכתית מידי לדעתי), הופתעתי לא רק מעוצמת ההתקפות עליו, לא רק מהעובדה שיש כאן יציאה ברורה ונוראית נגד הזכות לחנך אלא בעיקר מהנקודה שהוזכרה בדבריך.זה נראה שהציבור הליברלי, או אם תרצה החילוני מוכן לחבק את מי שהולך בתלם שלו, את הרבנים הממלכתים, אלה ששולחים את חייליהם למות בקרב. אולם בסטיה הכי קטנה מהתלם, ברגע שמשהו אחד לא מוצא חן בעיניהם- העולם מתמוטט.
אולם הדבר שהכי נזכרתי בו וחשבתי עליו בהקשר הזה רחוק מזה מעט. נדמה לי שהלהט המטורף של ההתקפות על הרב לוינשטיין, שמתטרפות להתקפות על הרב קרים ועל הרב אריאל ועל הרב שמואל בזמנו וכו'... מזכיר הכי הרבה פסקה ברב קוק, שאיננה קשורה ישירות לחינוך, או למדינת ישראל או לצבא, אלא למשהו עמוק הרבה יותר. אני אעתיק כאן את הפיסקה כמו שהיא, ללא הסבר נוסף, כי אני סבור שהיא מדברת בעד עצמה, על העומק של הכעס של הציבור ה"ליברלי" על הציבור הדתי...
"עד תור הגאולה העתידה השפענו על העולם רק לימודי חובות, מוסר וצדק היוצא מדעת אלהים אמת. וחובות אין העולם חפץ לקבל, ואם הוא מקבל נשאר בלב טינא על המעורר הראשי לידיעת החובה, שאינה נותנת להנפש הברברית להתפשט בכל מאוייה. אבל בבא התור של אור העולם להגלות, יודע לעולם, שדרכי החיים של העונג האמיתי אנחנו משפיעים בעולם, את אושר החיים הנותן לו את ערכו, אשר מבלעדו הוא שלול כל ערך. ועונג ואושר זהו דבר השוה לכל, עכ"פ לחשוק בו, ואת המקור המשפיע אושר ועונג מכבדים ומחבבים, וע"כ "יחזיקו עשרה אנשים מכל לשונות הגויים בכנף איש יהודי".
תשובות נוספות בנושא-
זוגיות עם גבר
טוב, כפי שאתה כבר יודע, היחס להומוסקסואליות ביהדות הוא של איסור מוחלט. זה אסור וזה בעייתי וזה נחשב לחטא חמור וצריך למצוא דרך להתמודד עם זה ולנצח את זה. בעניין הזה יש ליהדות מחלוקת גדולה מאוד ורחבה מאוד עם אורח החיים המודרני ועם תרבות המערב. כך שלמרות הקושי הנורא שלך, והמאבק התמידי, אתה בעיקר צריך למצוא דרך להשתחרר ולהתמודד עם זה.
זה נכון שזה מאבק של רבים, אולם לעניות דעתי לא כל כך רבים כמו שחושבים, האחוזים עצמם נמוכים ובכלל, לכל בחור דתי ולבחורה דתייה יש מאבקים בלתי פוסקים בתחום של התמודדות עם עריות, בכל מקום ובכל זמן.
לגבי עצם העניין- האיסור ביהדות הוא על יחסים מלאים, כמובן, וזה מה שנחשב לחטא חמור. אולם גם הוצאת זרע לבטלה זה חטא לא פשוט שצריך להתמודד איתו (גם כאלה שנשמכים לגברים וגם כאלה שנמשכים לנשים), אז כמובן שאם הברירה היא שז"ל או יחסים עדיף שז"ל, אולם הברירה צריכה להיות הנצחון, לאט לאט ובהתקדמות אמיתית שלב אחרי שלב.
אני סבור שהיחסים שלך עם החבר הם יותר בעייתים. כי ברגע שעוד אחד מצטרף זה שובר איזה שהוא מחסום. אינו דומה מי שנופל עמוק לבד, בסתר, ועם בושה, למי שנופל עם עוד מישהו ועוד מישהו שותף, זה מקהה את הרגש ואת ההתמודדות... לכן אני חושב שאת זה צריך להפסיק גם אם אין שם ממש "חדירה". זה לא יכול להוביל לשום דבר טוב, ממש לא.
לכן, עם כל הקושי הנורא והאיום שיש בזה, אתה צריך להתמודד. אולי אתה צריך עזרה מבחוץ (יש כל מיני גופים שמתמחים בעזרה כזו), ואם זה לא כל כך חמור, אולי אתה יכול לבד (אני מבין שיש רמות של נטיה לאותו מין, יש כאלה שממש קשה להם ויש שיותר קל), אבל זה חייב להיות היעד הראשון שלך להתמודדות בדרך ליהדות אמיתית.
בהצלחה!
טוב, כפי שאתה כבר יודע, היחס להומוסקסואליות ביהדות הוא של איסור מוחלט. זה אסור וזה בעייתי וזה נחשב לחטא חמור וצריך למצוא דרך להתמודד עם זה ולנצח את זה. בעניין הזה יש ליהדות מחלוקת גדולה מאוד ורחבה מאוד עם אורח החיים המודרני ועם תרבות המערב. כך שלמרות הקושי הנורא שלך, והמאבק התמידי, אתה בעיקר צריך למצוא דרך להשתחרר ולהתמודד עם זה.
זה נכון שזה מאבק של רבים, אולם לעניות דעתי לא כל כך רבים כמו שחושבים, האחוזים עצמם נמוכים ובכלל, לכל בחור דתי ולבחורה דתייה יש מאבקים בלתי פוסקים בתחום של התמודדות עם עריות, בכל מקום ובכל זמן.
לגבי עצם העניין- האיסור ביהדות הוא על יחסים מלאים, כמובן, וזה מה שנחשב לחטא חמור. אולם גם הוצאת זרע לבטלה זה חטא לא פשוט שצריך להתמודד איתו (גם כאלה שנשמכים לגברים וגם כאלה שנמשכים לנשים), אז כמובן שאם הברירה היא שז"ל או יחסים עדיף שז"ל, אולם הברירה צריכה להיות הנצחון, לאט לאט ובהתקדמות אמיתית שלב אחרי שלב.
אני סבור שהיחסים שלך עם החבר הם יותר בעייתים. כי ברגע שעוד אחד מצטרף זה שובר איזה שהוא מחסום. אינו דומה מי שנופל עמוק לבד, בסתר, ועם בושה, למי שנופל עם עוד מישהו ועוד מישהו שותף, זה מקהה את הרגש ואת ההתמודדות... לכן אני חושב שאת זה צריך להפסיק גם אם אין שם ממש "חדירה". זה לא יכול להוביל לשום דבר טוב, ממש לא.
לכן, עם כל הקושי הנורא והאיום שיש בזה, אתה צריך להתמודד. אולי אתה צריך עזרה מבחוץ (יש כל מיני גופים שמתמחים בעזרה כזו), ואם זה לא כל כך חמור, אולי אתה יכול לבד (אני מבין שיש רמות של נטיה לאותו מין, יש כאלה שממש קשה להם ויש שיותר קל), אבל זה חייב להיות היעד הראשון שלך להתמודדות בדרך ליהדות אמיתית.
בהצלחה!
מוסיקה בספירת העומר של הקורונה
האבילות בספירת העומר ואי שמיעת מוסיקה הם מנהג ולא דין של חכמים, ומכיוון שיש דעות שהאבלות בספירת העומר מתחילה רק בר"ח אייר, נראה שבשנה הזו בודאי אפשר לסמוך על זה ולהתיר לשמוע מוסיקה לפחות עד ראש חודש אייר. גם בגלל הלחץ בבית עם הילדים וגם בגלל המצב העגום גם ככה. ואז יהיה מותר לשמוע מוסיקה ביום העצמאות ומיד מל"ג בעומר (יח באייר), ככה שישארו מעט ימים שבהם ננהג את איסור שמיעת המוסיקה.
האבילות בספירת העומר ואי שמיעת מוסיקה הם מנהג ולא דין של חכמים, ומכיוון שיש דעות שהאבלות בספירת העומר מתחילה רק בר"ח אייר, נראה שבשנה הזו בודאי אפשר לסמוך על זה ולהתיר לשמוע מוסיקה לפחות עד ראש חודש אייר. גם בגלל הלחץ בבית עם הילדים וגם בגלל המצב העגום גם ככה. ואז יהיה מותר לשמוע מוסיקה ביום העצמאות ומיד מל"ג בעומר (יח באייר), ככה שישארו מעט ימים שבהם ננהג את איסור שמיעת המוסיקה.
על מה שלא מדברים...
טוב, כפי שאת מבינה לבד, זו לא בדיוק שאלה שרב אמור לענות עליה ישירות. כלומר- אני בודאי יכול לומר מה דעתי ומה אני חושב, אבל זו לא שאלה שיש בה שחור או לבן או הכרעה הלכתית. הנושא הזה בעייתי, קשה ומורכב לכולם וקל להבין למה הורים ומבוגרים נבוכים.
אם תשאלי אותי השינוי צריך להיות כללי וסוחף ולערב את כולם, החל ממחוקקים ועד מחנכים והורים, אבל נדמה לי שאף אחד לא ממש שואל אותי במובן של להחליט ולהכריע. הדרך כעת, למיטב הבנתי, היא פשוט להתמודד כמה שניתן, לעשות מאמץ, להשתדל ולתקן כל אחד את עצמו ואת המקום שבו הוא נמצא...
טוב, כפי שאת מבינה לבד, זו לא בדיוק שאלה שרב אמור לענות עליה ישירות. כלומר- אני בודאי יכול לומר מה דעתי ומה אני חושב, אבל זו לא שאלה שיש בה שחור או לבן או הכרעה הלכתית. הנושא הזה בעייתי, קשה ומורכב לכולם וקל להבין למה הורים ומבוגרים נבוכים.
אם תשאלי אותי השינוי צריך להיות כללי וסוחף ולערב את כולם, החל ממחוקקים ועד מחנכים והורים, אבל נדמה לי שאף אחד לא ממש שואל אותי במובן של להחליט ולהכריע. הדרך כעת, למיטב הבנתי, היא פשוט להתמודד כמה שניתן, לעשות מאמץ, להשתדל ולתקן כל אחד את עצמו ואת המקום שבו הוא נמצא...
קידוש ליל שבת בפסח
על שתי מצות, המצות מחליפות את הלחם בכל דבר.
הקידוש הוא קידוש של שבת בלבד (בחול המועד, אם החג עצמו חל בשבת, יש קידווש "משותף" לשבת וחג), ולא מתייחסים בקידוש לחול המועד.
ככה שעושים קידוש רגיל ואז את ברכת המוציא על מצות.
הוספתי לכם כאן את נוסח הקידוש ליל פסח (או כל חג, פשוט מחליפים את שם החג), שחל בשבת-
אם החג חל בשבת מתחילים כאן-
מִזְמוֹר לְדָוִד ה' רֹעִי לֹא אֶחְסָר: בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל־מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי׃
נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי־צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ: גַּם כִּי־אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא־אִירָא רָע כִּי־אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי: תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה: אַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל־יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית־ה' לְאֹרֶךְ יָמִים׃
יום הַשִּׁשִּׁי. וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם: וַיְכַל אֱלהִים בַּיּום הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּו אֲשֶׁר עָשָׂה. וַיִּשְׁבּת בַּיּום הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּו אֲשֶׁר עָשָׂה: וַיְבָרֶךְ אֱלהִים אֶת יום הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אתו. כִּי בו שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּו אֲשֶׁר בָּרָא אֱלהִים לַעֲשׂות:
כאן מתחיל הקידוש כשהחג ביום חול-
אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְהוָה מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם בְּמוֹעֲדָם: וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶת מֹעֲדֵי יְהוָה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
סַבְרֵי מָרָנָן, עונים "לְחַיִים"
בָּרוּךְ אַתָּה ייָ. אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן
בָּרוּךְ אַתָּה ייָ, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל עָם, וְרוֹמְמָנוּ מִכָּל לָשוֹן וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָּיו. וַתִּתְֶּן לָנוּ ייָ אֱלוֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה (בשבת- שָׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ) מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה. חָגִּים וּזְמַנִים לְשָׂשוֹן, אֶת יוֹם (בשבת- הַשָּבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם) חַג הַמָצוֹת הַזֶּה. אֶת יוֹם טוֹב מִקְרָא קֹדֶש הַזֶּה. זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ. בְּאַהֲבָה מִקְרָא קוֹדֶש. זֵכֶר לִיצִיאָת מִצְרָיִם. כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְתָּ מִכָּל הַעַמִּים (בשבת- וְשַבָּתוֹת) וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶׁך, (בשבת- בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן) בְּשִׁמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה ייָ מְקַדֵּש (בשבת- הַשַּבָּת וְ) יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.
אם החג חל במוצאי שבת, מוסיפים-
בָּרוּךְ אַתָּה ייָ, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל וּבֵין אור לְחשֶׁךְ וּבֵין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים וּבֵין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה.
בֵּין קְדוּשָּת שַבָּת לִקְדוּשָּת יוֹם טוֹב הִבְדַּלְתָּ, וְאֶת יוֹם הַשְּבִיעִי מִשֵּשֶּת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה קִדַשְתָּ. הִבְדַּלְתָּ וְקִדַּשְתָּ אֶת עַמְּך יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּתָךְ.
בָּרוּךְ אַתָּה ייָ, הַמַּבְדִּיל בֵּין קדֶשׁ לְקדֶשׁ
על שתי מצות, המצות מחליפות את הלחם בכל דבר.
הקידוש הוא קידוש של שבת בלבד (בחול המועד, אם החג עצמו חל בשבת, יש קידווש "משותף" לשבת וחג), ולא מתייחסים בקידוש לחול המועד.
ככה שעושים קידוש רגיל ואז את ברכת המוציא על מצות.
הוספתי לכם כאן את נוסח הקידוש ליל פסח (או כל חג, פשוט מחליפים את שם החג), שחל בשבת-
אם החג חל בשבת מתחילים כאן-
מִזְמוֹר לְדָוִד ה' רֹעִי לֹא אֶחְסָר: בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל־מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי׃
נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי־צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ: גַּם כִּי־אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא־אִירָא רָע כִּי־אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי: תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה: אַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל־יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית־ה' לְאֹרֶךְ יָמִים׃
יום הַשִּׁשִּׁי. וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם: וַיְכַל אֱלהִים בַּיּום הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּו אֲשֶׁר עָשָׂה. וַיִּשְׁבּת בַּיּום הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּו אֲשֶׁר עָשָׂה: וַיְבָרֶךְ אֱלהִים אֶת יום הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אתו. כִּי בו שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּו אֲשֶׁר בָּרָא אֱלהִים לַעֲשׂות:
כאן מתחיל הקידוש כשהחג ביום חול-
אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְהוָה מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם בְּמוֹעֲדָם: וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶת מֹעֲדֵי יְהוָה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
סַבְרֵי מָרָנָן, עונים "לְחַיִים"
בָּרוּךְ אַתָּה ייָ. אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן
בָּרוּךְ אַתָּה ייָ, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל עָם, וְרוֹמְמָנוּ מִכָּל לָשוֹן וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָּיו. וַתִּתְֶּן לָנוּ ייָ אֱלוֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה (בשבת- שָׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ) מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה. חָגִּים וּזְמַנִים לְשָׂשוֹן, אֶת יוֹם (בשבת- הַשָּבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם) חַג הַמָצוֹת הַזֶּה. אֶת יוֹם טוֹב מִקְרָא קֹדֶש הַזֶּה. זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ. בְּאַהֲבָה מִקְרָא קוֹדֶש. זֵכֶר לִיצִיאָת מִצְרָיִם. כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְתָּ מִכָּל הַעַמִּים (בשבת- וְשַבָּתוֹת) וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶׁך, (בשבת- בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן) בְּשִׁמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה ייָ מְקַדֵּש (בשבת- הַשַּבָּת וְ) יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.
אם החג חל במוצאי שבת, מוסיפים-
בָּרוּךְ אַתָּה ייָ, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל וּבֵין אור לְחשֶׁךְ וּבֵין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים וּבֵין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה.
בֵּין קְדוּשָּת שַבָּת לִקְדוּשָּת יוֹם טוֹב הִבְדַּלְתָּ, וְאֶת יוֹם הַשְּבִיעִי מִשֵּשֶּת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה קִדַשְתָּ. הִבְדַּלְתָּ וְקִדַּשְתָּ אֶת עַמְּך יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּתָךְ.
בָּרוּךְ אַתָּה ייָ, הַמַּבְדִּיל בֵּין קדֶשׁ לְקדֶשׁ
תפידנית שבורה
כולנו מכירים, פחות או יותר, את הדינים המיוחדים של גניזה, ויודעים שצריך לגנוז בצורה מכובדת דברים שיש בהם קדושה. אולם צריך לדעת שדיני הקדושה יכולים לחול גם על כלים ואביזרים ששימשו את תשמישי הקדושה עצמה. לדוגמא- התיקים של ספר תורה הם קדושים ואפילו המטפחות של ספרי התורה מקבלות קדושה. יש בחז"ל דיונים לגבי דברים שנועדו לשימוש בקדושה ולא שימשו עדיין בפועל, אולם אם השתמשת בתפידנית, או בכל כלי או שקית אחרת, כבר לתפילין, אז אסור לשים בה דברי חול, תפילין הם דברי קדושה שמקדשים גם את כל התשמישים שלהן
כולנו מכירים, פחות או יותר, את הדינים המיוחדים של גניזה, ויודעים שצריך לגנוז בצורה מכובדת דברים שיש בהם קדושה. אולם צריך לדעת שדיני הקדושה יכולים לחול גם על כלים ואביזרים ששימשו את תשמישי הקדושה עצמה. לדוגמא- התיקים של ספר תורה הם קדושים ואפילו המטפחות של ספרי התורה מקבלות קדושה. יש בחז"ל דיונים לגבי דברים שנועדו לשימוש בקדושה ולא שימשו עדיין בפועל, אולם אם השתמשת בתפידנית, או בכל כלי או שקית אחרת, כבר לתפילין, אז אסור לשים בה דברי חול, תפילין הם דברי קדושה שמקדשים גם את כל התשמישים שלהן
עוד תוכן בשורש
שיעורי תורה
עוד מהרב יניב חניא
עוד בנושא הדרכה
מוצרים
