המשך תפילין של רש"י ור"ת

תשובה:

העניין המרכזי לא היה הרחקת המחלוקת... אלא העובדה שפעם זו היתה מחלוקת עקרונית, שהיו נימוקים לכאן ולכאן.

כלומר, לשיטתי יתכן ומשה רבינו הניח תפילין מסוג אחד, כי כך הוא ראה בשמיים שצריך ("ראה בשמיים" הכוונה היא לראיה רוחנית, כלומר: שיטתו הרוחנית היתה שאלו התפילין שצריך). לעומת זאת, נחשון בן עמינדב, לדוגמא, תפס תפיסה רוחנית שונה... וכל אחד נהג כך או אחרת מתוך הבנה שזוהי דרך האמת.

עברו שנים רבות, ונוצרו שתי אסכולות, שעדיין כל אחת זכרה את הנימוקים הרוחניים של דרכה...

בזמן השופטים, אחרי זמן מלחמה קשה ואחרי גירוש ומצור, נשכחו הסיבות הרוחניות (כבר בימי אבלו של משה נשתכחו 300 הלכות). היו שני תפילין, אף אחד לא זכר איזה הניח משה ואיזה נחשון בן עמינדב, וגם את רוב השיטות הרוחניות שכחו... אולם זכרו שיסוד המחלוקת הוא האם צריך שההוויות יהיו בפנים או כסדר התורה.

וזה עבר דורות. חלק עשו כך וחלק כך. היו כאלה שעשו את שתיהן... ואחרי שנים רבות מאוד (למעלה מאלף), שאו רש"י ורבינו תם והגדירו בדפוס את שתי השיטות....

כך אני מבין שזה קרה, אם כי ישנה מגבלה אחת בדוגמא שנקטתי- לכאורה אם משה היה נוהג כך נחשון בן עמינדב היה מתבטל אליו. כך שצריך לאחר את היווצרות המחלוקת העקרונית קצת אחרי משה. אבל מלבד זאת- הכיוון ברור.