שאל את הרב הרב יניב חניא צניעות - בינו לבינה

עשיתי מעשה נורא איך אכפר עליו?

הרב יניב חניא
כהאבתשסז09/08/2007

שאלה:

בשבוע האחרון נקלעתי לסיטואציה אימונה שבסופה הגעתי לפעולת האינון (מעשה אונן בראשית מ"ו י'ב) אני יודע שזה אסור ושחטא זה חייב מיטה וסקילה אבל נסחפתי לצערי ואני מגנה את עצמי על כך הבעתי חרטה בפני אלוקים ואני מקווה שהוא יסלח לי.
אני בן י'ד שנים ואיני יודע איך לפעול לצום?
לתת צדקה?
עזרה לזולת?
מה אוכל לעשות כדי לכפר על מעשי או שאצטרך להמשיך לסבול ולקחת את החטא הזה איתי לקבר?
מה אוכל לעשות?
תודה על ההקשבה ואני בטוח שאיני ראוי להיות דתי או בכלל יהודי אני מתבייש בעצמי וצריך שכולם יתבשו בי.
תודה
י.מ

תשובה:

שלום רב.

א) לגבי העונש על האוננות- לא מדובר במעשה שחייבים עליו סקילה וגם לא מיתה. אמנם, בעיקר לפי תורת הסוד הפנימית, מדובר במעשה חמור שחייבים להימנע ממנו, אבל לא מדובר במשהו שהוא עונש סקילה. צריך לזכור שיש אפילו ראשונים (מתקופת רש"י והרמב"ם) שסוברים שזה לא חמור עד כדי כך... היחס החמור לזה נובע בעיקר מהזוהר ומהתורה הפנימית.

ב) מכיוון שבהלכה מתייחסים לזה בחומרא מאוד חשוב שתעשה מאמצים שלא לחזור על זה. אני מפנה אותך לתשובה שנתתי באתר שעוסקת בעניין ואני מקווה שהיא תיתן לך כוח להתמודד, זכור כי אחרי הפעם האחת יש יותר גירוי לפעמים נוספות... לחץ כאן למעבר לתשובה ההיא.

ג) לא, אתה לא תלך עם החטא הזה לקבר, כי אתה תתגבר. כמו חטא לשון הרע, כמו חטאים אחרים... כמו שכולנו מתגברים. אמנם כתוב שהכפרה על החטא הזה היא קשה, אבל זה אפשרי.

בראש ובראשונה- לימוד תורה והוספת תורה... זאת הדרך המרכזית לנצח את המאבק הזה.

גם צדקה תעזור, אם כי אני לא יודע כמה צדקה יכול לתת ילד בן 14.
רבי נחמן מברסלב מאוד הדגיש את החשיבות של השמחה... שמחה אמיתית יכולה לעזור במאבק הזה.

עם ישראל לא מתבייש בך כי עם ישראל לא מתבייש בבעלי תשובה, תתחזק, תלמד תורה, תבקש סליחה מה' ובעיקר תשעה הכל כדי לא לחזור על זה.

בהצלחה רבה...

תשובות נוספות בנושא-

בשר וחלב
ממש לא נחשב כבשר מהרבה סיבות- א) האוכל כבר היה קר כשהוא נפל ולכן הוא לא הופך את הברז לבשרי. ב) משחת השניים אינה ראויה למאכל כלב ולכן היא לא מעבירה את הבשר. ג) כבר עברו הרבה מים מהברז ולכן הבשר כבר נשטף עשרות פעמים. לכן אין בכלל מה לחשוש.

מזוזות
על פי ההלכה על שבע שנים, בזמן האחרון מקובל כל שלוש שנים.

תפילה
זה לא עבר זה הווה מתמשך, הווה שתמיד קיים... יש די הרבה ביטויים כאלה בעברית ובתפילה...

למה בכלל להתחתן
אני לא בטוח שהשאלה הזו היא אמיתי, היא נראית לי יותר כשאלת מחאה.

האם אתה שואל באמת או כדי לנגח קצת את השמאל?

צניעות
א. זאת בהחלט בעיה, הכלל ההלכתי הוא כפול- הראשון הוא שאסור לראות חלק שהוא לא השוק (מה שאתה כותב "שוק" הכוונה לירך שאותה אסור לראות). והשני הוא שאסור משהו שמושך תשומת לב, גם אם היינו אומרים שגרביונים פותרים את החלק הראשון (וזה לא מוכח), הרי שאת החלק השני זה לא פותר. ללא ספק אשה שיושבת והחצאית מתרוממת לירך, זו בעיה.
ב. זו בהחלט בעיה, שים לב לסעיף השני.
כל מה שציינתי זו הלכה, לא הנהגה ולא חומרה, לגבי המקור- המקורות רבים מספור, זה שאסור להבליט את צורת הגוף, שאסור צמוד וכו'. מה ההגדרה של צמוד זה קצת משהו אחר, אבל גם אתה מסכים שמה שתיארת נקרא צמוד.

למה יש שוני בראש חודש באפליקציות שונות
כפי שוודאי ידוע לך, בחודשים העבריים יש לעיתים יומיים ראש חודש ולעיתים יום אחד. הסיבה לכך היא שלירח לוקח להקיף את כדור הארץ 29 יום וחצי... ומכיוון שכך, הרי שלא ניתן לקבוע חצי יום כראש חודש. אז בלוח העברי זה הולך לסירוגין (מלבד חריג אחד), שבו חודש אחד מלא וחודש אחד חסר. או במילים אחרות- חודש אחד עם 29 ימים ואחד עם 30. ככה מכסים את החצי יום פעם כך ופעם כך. (מכיוון שזה לא בדיוק 29 וחצי, כלומר לא בדיוק בדיוק 29 ו12 שעות, הרי שיש חריג אחד- החודשים כסלו וחשוון שבהם לעיתים חסר ומלא ולעיתים חסר בשניהם ולעיתם מלא בשניהם... ככה מכסים על הפער בין החצי לזמן האמיתי).

כאשר החודש מלא (30 יום), הרי שיש לחודש שאחריו יומיים ראש חודש. יום ל של החודש הקודם ויום א של החודש הבא.
כאשר החודש חסר (29 יום), הרי שרק יום א בחודש הבא הוא ראש חודש.

אני מניח שמה שקרה זה שאחת האפליקציות מסמנת את שני הימים כראש חודש... ויודעת שאם יש ל, הוא מכונה ראש חודש... ואילו השניה באופן אוטומטי מסמנת רק את א בחודש כראש חודש.

ממילא באחת ראש חודש יהיה כתוב ביום שלישי ורביעי (ל וא)
ואילו בשניה ראש חודש יהיה כתוב רק בא... מה שלדעתי זה קצת טעות או חוסר ידע של המתכנת... כי מבחינתו שני הימים הם ראש חודש.

עוד תוכן בשורש