close
 
הוסף למועדפים|
 
תכנים|שו"ת ברשת|מוצרים 
 
 
התחברות-שלום אורח
 
 
  
 
הלכה | אמונה | שונות | מצוות | מידות | הדרכה | דיני ממונות | צניעות - בינו לבינה | תפילה | הלכות שבת | כשרות | תורה/ פרשת שבוע | 
.......................

הרב ישי סמואל | הרב אייל גריינר | צוות הר ברכה | דני ארגמן | הרב ברוך אפרתי | 
 
 
 
עוד מהרב יניב חניא
מותר למורה להחרים חפצים?
גזל?
"בפני עור לא תתן מכשול"
מה הכוונה ב"מלך מלכי המלכים"
המשך החלום על אימי
חלמתי חלום על אמא שלי
קיום מצוות בשמחה אל מול לפום צערא אגרא
חתונה בני דודים
כל מיני שאלות
שאלה על "עשה לך רב"
 
עוד בנושא אמונה
מה הכוונה ב"מלך מלכי המלכים"
על הבורא
שאלה לגבי מספר דברים שכתובים בתנ"ך והשוואה לסיפורים מיתולוגים
בריאת העולם
לרב אייל גריינר:-)...
ויכוח עם אתאיסט:-(
לכבוד הרב אייל גריינר
לכבוד הרב אייל גריינר
התמודדות עם השקפות שמאלניות
זוגיות
 
 
מה יחס התורה למדע

הרב יניב חניא  טו חשוון, תשפ  11/13/2019

.......................

שאלה:

כבוד הרב איך התורה היהדות מתייחסת למדע

תשובה:


השאלה היא שאלה קשה ומורכבת,

אבל אני אעתיק בו מעט מהפרק העוסק בעניין בספר שכתבתי- "ואני, מה אני?"

למרות מה שהיה מקובל לחשוב בעבר הרי שישנה התקרבות גדולה בין תיאוריות מדעיות חדשניות לבין התפיסות האמוניות. השאלה אם להאמין או לא כבר איננה שאלה של קבלת העובדות המדעיות אלא שאלה של דרך ההתייחסות אליהן ומידת הקבלה של סמכות חיצונית.

את הסדק הראשון בחומה הבצורה של האמונה במדע בקע אלברט איינשטיין. איינשטיין ניסה להסביר שתי תופעות קטנות ולא מוסברות במחקרים המדעיים של תקופתו, ובנה מתוכן תורה מדעית חדשה לחלוטין. הוא סתר בדבריו בעיקר את התורות המדעיות של ניוטון, שנחשבו עד זמנו לעובדות בלתי מעורערות, והפך את הקערה המדעית על פיה. לא ניכנס כאן לתיאוריות המדעיות עצמן ולמשמעותן אלא להשפעה שהיתה להן על התפיסה של המדע את עצמו. פתאום הבינו המדענים שכמעט ואין שום דבר מוחלט במדע ושכל מסקנה ניתן יהיה לפרוך במסקנה נגדית ושונה. המדענים עברו לדבר על "תיאוריות" ועל "הנחות מדעיות", ולא על "חקר האמת" כפי שהיה מקובל עד אז. המדע למד שהוא מנסה להסביר תופעות ולא ללמוד אותן, ושכל ניסוי מוגבל לַזמן, לַמקום ולתנאים בהם הוא בוצע. כיום נותרו שאלות רבות מאוד הניצבות בפני המדע, שאלות מרכזיות הנוגעות לתהליכים המניעים את העולם, והמדע בהחלט יודע את מגבלותיו בהבנתן. מאז ימי איינשטיין ועד היום התפרסמו שוב ושוב תיאוריות מדעיות שונות המציבות קשיים ובעיות בהבנת הטבע, והמניחות שיכולה תמיד לצוץ תיאוריה מדעית שתסתור אותן עצמן.
אולם קרה כאן תהליך מעט מוזר- האנשים ה"פשוטים", בניגוד למדענים, לא עברו עדיין את התהליך במלואו. רבים מאוד עדיין מאמינים בבלעדיותו של המדע כתפיסת חיים ובכך שישנה סתירה בסיסית בינו לבין האמונה. רבים מאיתנו משוכנעים באמת ובתמים שהמדע מצא את כל הפתרונות לשאלות הטבע, ושממילא אין כבר שום הזדקקות לאמונה בבורא עולם. המוזר הוא, שאמונתנו העיוורת במדע עדיין קיימת בעוד שהמדע עצמו השתחרר מאמונה זו לפני זמן רב.
אולם יותר מזה ניתן להיאמר, האמת היא, שדווקא המדע והתיאוריות החדשות הולכות ומתקרבות לאמונות בסיסיות ביהדות ודרכם של האמונה והמדע נפגשת פעמים רבות. ניקח לדוגמא הנחה מדעית בסיסית, שהיתה אחת מאבני היסוד של הבנת המדע את העולם במשך אלפי שנים, ושהיום הופרכה לחלוטין (מבחינה מדעית), והיא האמונה המדעית שהעולם היה קיים תמיד. במשך כמעט כל ההיסטוריה המדעית טענו אנשי מדע ופילוסופיה שהעולם תמיד היה ותמיד יהיה (המונח הפילוסופי הוא: "עולם קדמון"). מכיוון שההנחה הבסיסית היתה שאין בורא לעולם, הרי שהמדענים חיפשו ומצאו הוכחות רבות לכך שהעולם (בעצם מדובר כאן על ה"יקום" על כל מרכיביו ולא רק על העולם שלנו) אף פעם לא נברא אלא היה קיים במשך כל הזמן, ללא הפסקה. הנחה מדעית זו סתרה כמובן את האמונה שאלוקים ברא את העולם בששה ימים.
בשנת 1946 הציע מדען בשם ג'ורג' גמוב תיאוריה מדעית שונה וחדשנית, הנקראת היום תיאורית ה"מפץ הגדול", על פי התיאוריה הזו העולם נברא בזמן מסויים בעבר (לפני 15 מיליארד שנים). לפני כן לא היה כלום ופתאום נוצר יקום! תיאורית המפץ הגדול היא היום עובדה מדעית (כמעט) מוגמרת והוכחה על ידי ניסויים רבים מספור, ולמעשה אין היום אף מדען שממשיך לטעון שהעולם הוא נצחי והיה קיים תמיד. תיאוריה זו תומכת באופן חד משמעי בטענה היהודית העתיקה שהעולם נברא (למרות שהיהדות מייחסת לעולם גיל צעיר בהרבה). הסתירה שהיתה בין התפיסה המדעית לתפיסה הדתית נעלמה, סתירה שהיתה קיימת במשך אלפי שנים.

הרב צבי יהודה הכהן קוק הסביר פעם, שרוב ה"סתירות" בין מדע לתורה נובעות מהבנה שגויה של אחד משני הצדדים, צד המדע או הצד של התורה, ושלמעשה הסתירות האמיתיות הן מועטות מאוד.
ניתן לומר שככל שהמדע מתפתח וככל שלימוד התורה מעמיק יותר כך הקרבה בין השניים גדלה. תיאוריות מדעיות מודרניות כמו "תורת היחסות", ה"מפץ הגדול", ה"כאוס", ה"התפתחות האינפלציונית" ודומותיהן מתקרבות באופיין ובאופן ההסברה שלהן לתורות אמוניות.
לדעתי, הבעיה הבסיסית יותר אינה קושיה או הבנה מדעית כזו או אחרת, השאלה שמציקה לנו באמת היא עניין התבטלות השכל האנושי בפני משהו גדול ממנו! קשה לנו מאוד לקבל שיש בעולם (ביקום) איזו שהיא יישות שהיא יותר חכמה, לאין ערוך, מאיתנו ושישנה איזו יישות שמסוגלת לנהל את העניינים יותר טוב מהאדם עצמו. האדם הוא יצור גאוותן ואפילו אגוצנטרי, ולכן הוא מתקשה לקבל הנחיות ומרות מלמעלה.
החינוך הזה, לקבלת מרותו של אלוקים, הוא מעניינן של מצוות רבות ומרכזיות מאוד ביהדות. זהו גם מרכז עניינה של התפילה – ההבנה שהדברים מנוהלים מלמעלה, ובקשה מבורא עולם להיענות ולסייע לנו כאן. לא בחינם הדור שלנו מתקשה כל כך במצוות התפילה – מכיוון שקשה לנו לקבל את העובדה שלא הכל בידינו ואנחנו צריכים לבקש עזרה בניהול ענייננו. ההבנה הזו היא בהחלט בסיס מרכזי בדת, ואחרי שאנחנו מבינים את מגבלותינו הרי שיש מקום לכל מחקר מדעי ולבחינת כל דרך שהיא, בתנאי שהיא לא תסתור את ההבנה הבסיסית הזו. המדע והשאלות שהציב בפני התורה התבססו על השכל האנושי, ולכן היה נוח ומתאים לקבל את גישתו, בעוד שהאמונה מבוססת על היתלות בגורם גבוה יותר – דבר שלוקח זמן להתרגל אליו.

 
.......................

שלח שאלההדפסהמלץ לחברשמורגודל אות:+-
.......................

 
 
 
תכנים
מגזין
כתבות
ערוצים
מאמרים
דעות
שירותים
המרת תאריך עברי ללועזי
מילון עברי/ אנגלי
ייעוץ ובניית אתרים
תיבת דואר שורש
הנצחות וברכות
כיף
סאטירה
משחקי פלאש
כרטיסי ברכה ממוחשבים
עוד בשורש
אמירת קדיש לע"נ
סדנאות למורים בנושאי אמונה
פסוקים ומשניות לפי השם
חנות ספרי יהדות
שותפים לדרך
אלבום תמונות יהודי חינמי
seo-tip בניית אתרים
השתלת שיניים בהרדמה מלאה
אמירת משניות לעילוי נשמת
מיחזור משכנתא
הובלה בישראל
מרכז האשראי לעסקים
קשר
צור קשר
אי מייל ישיר