שלום וברכה,
במשפחתי ישנו קרוב, אשר הוא ואני מגיעים לויכוחים בענייני דת לעיתים קרובות.
מצדי, אינה קיימת כל כוונה להיכנס איתו לויכוחים, אך כאשר אני שומע דברים שצועקים חמס - אני חייב לצאת חוצץ.
ברור לי מעבר לכל צל של ספק, שאני לא ראוי כלל להוכיח כל אדם באשר הוא ואף ברור לי שלי עצמי יש המון דברים לשפר. אציין שקיימים מקרים בהם אני פשוט מתרחק מאותו מקום שבו נאמרים הדברים, אך לעיתים ישנם אזניים ששומעות ומקבלות את הדברים האלו, וצריך אולי לקום מנגד.
אשמח אם תעזרו לי בנושא זה, האם לענות ומה לענות, כי בסופו של דבר חשוב לי שלא ליצור מצב עכור בינינו, ונדמה לי לפעמים שאני עונה לו אולי תשובה שהיא מעבר למה שאני, הווה אומר - מתנשאת.
תודה רבה.