close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

ויכוחים משפחתיים

הרב יניב חניא  ב חשוון, תשעא  10/10/2010

.......................

שאלה:

שלום וברכה,
במשפחתי ישנו קרוב, אשר הוא ואני מגיעים לויכוחים בענייני דת לעיתים קרובות.
מצדי, אינה קיימת כל כוונה להיכנס איתו לויכוחים, אך כאשר אני שומע דברים שצועקים חמס - אני חייב לצאת חוצץ.
ברור לי מעבר לכל צל של ספק, שאני לא ראוי כלל להוכיח כל אדם באשר הוא ואף ברור לי שלי עצמי יש המון דברים לשפר. אציין שקיימים מקרים בהם אני פשוט מתרחק מאותו מקום שבו נאמרים הדברים, אך לעיתים ישנם אזניים ששומעות ומקבלות את הדברים האלו, וצריך אולי לקום מנגד.
אשמח אם תעזרו לי בנושא זה, האם לענות ומה לענות, כי בסופו של דבר חשוב לי שלא ליצור מצב עכור בינינו, ונדמה לי לפעמים שאני עונה לו אולי תשובה שהיא מעבר למה שאני, הווה אומר - מתנשאת.
                                                                           תודה רבה.

תשובה:

זו התלבטות אמיתית וקשה שיש להרבה אנשים- מצד אחד אף אחד לא רוצה להתווכח סתם עם אנשים, מצד שני לחעיתים שומעים דברים שקשה להישאר אדיש אליהם.
אני חושב שצריך לעשות כמה דברים-
א) לבדוק תמיד מה המקור לטענות שדלך, להיות מאוד אמיתי עם עצמך.
ב) להימנע מהיגגרות לפרובוקציות, יכול להיות שהבחור סתם מנסה להרגיז אותך.
ג) לבדוק שמה שאתה אומר זו אמת, אוביקטיבית ולא רק טענות בויכוח.
ד) אני לא סבור שצריך להיות מושלמים כדי לענות על ויכוחים, מצד שני אסור להגיד שקרים. כלומר- מותר לענות בטענה שאתה מרגיש היא לא לגמרי "אורח חייך" עדיין, בתנאי שאתה שלם איתה באמת ולא סתם מעלה אותה.
ה) אם אתה רואה שזה הופך להיות "סתם" ויכוח לשם ויכוח, אז באמת אין טעם.