הוסף למועדפים|
 
תכנים|שו"ת ברשת|מוצרים 
 
 
התחברות-שלום אורח
 
 
  
 
האם ניתן להקים בית המשלב לימוד תורה ועבודה במציאות המודרנית?
 
עוד מתחרות המאמרים
עיסוק בשאלות אמונה בדור של תהיות- כיצד?
הדור - ואנחנו
כיצד ניתן לקשור את הציבור ללימוד גמרא
האם הגמרא רלוונטית
לימוד התלמוד והרוולנטיות שלו לימינו, האם הגמרא רלוונטית?
לימוד תורה בדורנו- דרכים ומשמעויות
תענית
לימוד תורה- בכלים שאנו אוחזים
 
 
 
עוד בנושא מחשבה
כיצד ניתן לקשור את הציבור ללימוד גמרא
האם הגמרא רלוונטית
לימוד התלמוד והרוולנטיות שלו לימינו, האם הגמרא רלוונטית?
לימוד תורה בדורנו- דרכים ומשמעויות
התורה שבעל פה כתורת חיים
תענית
לימוד תורה- בכלים שאנו אוחזים
התירו את המותר
זהבה ושלושת הדובים- גרסה למבוגרים, יוני אלטמן
סוס או חמור
 
 
האם ניתן להקים בית המשלב לימוד תורה ועבודה במציאות המודרנית?

תחרות המאמרים  י חשוון, תשסד  11/5/2003

מאמר שהגיע לתחרות המאמרים שלנו, נשמח לראות את תגובותיכם.
.......................

המציאות המודרנית הצליחה להפוך סדרי בראשית. לדוגמא, בעזרת פנסים רבי עוצמה ניתן להפוך לילה חשוך לאור יום ובעזרת מנוע ניתן להרים גוף מעל פני האדמה, בניגוד לכוח הכבידה. מהפך זה שינה סדרי עדיפויות של דברים. הדבר המרכזי ביותר בחיי האדם היהודי- "ותלמוד תורה כנגד כולם", הפך להיות דבר משני בחייהם של אנשים רבים. מעטות כיום האימהות בציבור הדתי לאומי ששואפות שבנם יהיה תלמיד חכם. אימהות (וגם אבות ובנים) רבות בציבור זה שואפות שבנן יהיה רופא, עו"ד, איש הייטק, וכד'.. נכון שבדרך ליעד זה עוברים דרך ישיבת הסדר או ישיבה גבוהה לכמה שנים, אך היעד הסופי הוא לא תורה אלא המקצוע. וכך אנו מקבלים את המשפט: "הוא עורך דין שקובע עיתים לתורה", או "הוא עובד בהייטק אבל קובע עיתים לתורה". המקצוע עיקר והתורה שולית. עולם הפוך! בתוך שאר דברי ההספד הרבים שנאמרו על הרב דר' דוד אפלבוים הי"ד שנהרג בפיגוע בירושלים נאמר המשפט הבא: " הוא היה רב שקבע עיתים לרפואה" . איזה מבט ישר. איזו ראיה ישרה ונכונה. סביר להניח שמבחינת מספר שעות, הרב דר' אפלבוים הקדיש הרבה יותר שעות ביום לעיסוקו כרופא מאשר ללימוד התורה, אבל היה זה עיסוק "שולי" . העיקר היא התורה, והרפואה שאין מי שחולק על חשיבותה העצומה היא במקום השני. כשבאים לדון בשאלה המצויה בכותרת מאמר זה "האם ניתן להקים בית המשלב לימוד תורה ועבודה במציאות המודרנית", צריך להיות מודעים למהפך בסדרי העדיפות כפי שתואר לעיל. כדי לדעת איך להפוך את הסדר וליישרו, צריך לנסות ולהבין מה קרה... בעבר, בתקופה הקדם-מודרנית, העבודה נועדה לצורכי פרנסה בלבד. לא היה אידיאל בלהיות נגר או סנדלר. הדבר היה ניכר גם בחינוך. לא התחילו להכין ילד לבחינת הבגרות במתימטיקה ופיסיקה כבר בכיתה ח', אלא למדו תורה. ומקצוע? מי שרצה להתפרנס הלך ללמוד מקצוע ולעבוד בו. בעלי מקצוע אלו הקפידו גם על תפילות בביה"כ ושיעור כזה או אחר. נראה שהתורה נחשבה כעיקר והעבודה כתפל, ורק מציאות החיים שחייבה פרנסה אילצה אותם לצאת לעבוד. מעמדם של האנשים העובדים היה נחות יותר מאשר לומדי התורה. והיום? בעידן המודרני העבודה הפכה במידה רבה לשליחות. השליחות היא לקדם את העולם. לקדם את הרפואה, לקדם את הכלכלה, לקדם את התקשורת ועוד. לקדם לקראת מה? ברור שכל זה בא לקדם את העולם לקראת הגאולה. איך בדיוק? קשה לדעת. אך ברור שיש לזה תפקיד, כמו שגם לכפירה המצויה כיום יש תפקיד במהלך הגאולה, כפי שמסביר הרב קוק זצ"ל. לכוחות אלו הבאים לקדם את העולם יש גם כוחות קלקול והרס. גם לחשמל יש כוחות יצירה אדירים, אבל הנזק שיכול להיגרם ממנו גדול הוא. ואותם כוחות שתפקידם לקדם את העולם, אותם כוחות שהפכו אותו לעולם מודרני, יצרו גם קלקולים ועיוותים, הפכו את היוצרות והקטינו מאד את ערכה של התורה ולומדיה. היכולת לבנות בית המשלב תורה ועבודה תלויה קודם כל בנקודת מבט ישרה על התורה ועל העבודה. (מנקודת מבט זו יגזרו אח"כ המעשים וימצאו פתרונות לבעיות המתעוררות). מהו למעשה השילוב בין תורה ועבודה? ישנם אנשים רבים העובדים כל היום ובערב משתתפים בשיעור דף יומי או שיעור אחר. האם זהו השילוב של תורה ועבודה עליו אנו מדברים? נראה שלא. זהו המודל של "רופא המקדיש עיתים לתורה" ולא של "רב המקדיש עיתים לרפואה". אלו אנשים שהעבודה היא העיקר בעבורם והתורה היא הטפל. הכרתי רופא מפורסם ומבוקש שהחליט להקדיש חצי יום ללימוד תורה, לפיכך הוא צמצם את שעות הפעילות של מרפאתו לחצי יום. אין ספק שהכנסתו הכספית הצטמצמה בכ- 50%, אולם לדבריו הוא מסוגל לחיות בכבוד גם עם הכנסה כזו. האם רופאים אחרים, העובדים יום שלם באמת זקוקים לכל אותה הכנסה? יתכן שיש כאלו שכן, אבל סביר להניח שיש רבים שהיו יכולים להסתפק בעבודה חלקית ואת שאר הזמן להקדיש לתורה. זהו שילוב בין תורה לעבודה. אין ספק שבימינו יש חשיבות מרובה לכך שיהיו אנשי מדע, אנשי הייטק, אנשי תקשורת ואנשי צבא משורות הציבור הדתי. אנשים שינווטו את העגלה הלאומית בכיוון הרצוי. אך אסור שהגולם יקום על יוצרו. אסור שכל ההתפתחות הטכנולוגית שבאה לשרת את האדם כדי שיוכל לעסוק בדברים שלשמם הוא נברא בעולם תהפוך להיות המטרה. בעבר כדי לשתות מים היה צריך לרדת לבאר, דבר שלקח זמן. היום צריך רק לגשת לברז. השאלה מה עושים עם הזמן שנחסך? יושבים מול הטלוויזיה, רואים עיתון או עובדים מול המחשב? פעם היו רוכבים על חמור ולקח זמן רב להגיע ממקום למקום. היום ניתן להגיע בזמן קצר למקום העבודה. האם כתוצאה מזה מרוויחים זמן ללימוד תורה? נראה שלא. נראה שהזמן המורווח מנוצל לעוד עבודה. זהו שורש העניין- התורה לא נמצאת במקום הראשון. כדי לבנות בית המשלב תורה ועבודה צריך לשים את הדברים בסדר הנכון. ואז גם כל מציאות החיים צריכה ויכולה להשתנות. כיום, כמעט כל הלימודים האקדמאים נעשים בגיל צעיר. אדם שיתחיל ללמוד רפואה בגיל 40 ויסיים בגיל 47, סביר להניח שיתקשה להשתלב בעבודה. אדם שבגיל 45 יתחיל לנסות לעבוד בהייטק, סיכוייו להשתלב אפסיים. ובעצם למה? במה הוא פחות טוב מבחור בן 25? צריך לשנות את הגישה! בעלי מפעלים דתיים, דתיים מנהלי בית חולים דתיים, בעלי משרדים דתיים, כל אלה צריכים להירתם למהפך ולעודד קליטת עובדים בגיל מבוגר יותר, עובדים שאת שנות העשרים והשלושים הקדישו לתורה, צריך להיות מהפך גם אצל הנשים. כיום יותר ויותר נשים מפתחות קריירה עצמית. זה מבורך שתהיינה רופאות דתיות, פסיכולוגיות דתיות, מנהלות בתי ספר דתיות ועוד... אבל כל זה יכול להתחיל בגיל מאוחר יותר. ראוי שאישה תלמד בצעירותה מקצוע כדי שתוכל לפרנס בזמן שבעלה ילמד תורה. את הקריירה היא תדחה לגיל 40+. (אז גם לא יתעורר הדיון האם לדחות הבאת ילדים לעולם בגלל הקריירה או לא. גידול ילדים בשילוב עם עבודה בכדי לפרנס זה אפשרי. לגדל ילדים במקביל לקריירה זה כמעט בלתי אפשרי). בבית כזה שבו את שנות ה-20 וה-30 מקדישים ללמוד תורה ובגיל 40 מתחילים את העבודה, סדר הדברים יהיה תמיד נכון: תורה עבודה. שהרי כך נבנו יסודות הבית. קודם שנות תורה ואח"כ שנות עבודה. יושבי בית זה יהיו בבחינת "רב ורבנית הקובעים עיתים לקריירה " ולא " קרייריסטים הקובעים עיתים לתורה". נכון שבגיל 40+ יש כבר ילדים הדורשים תשומת לב מרובה, וגם צרכי הכלכלה מרובים יותר מאשר זוג צעיר וזה לא פשוט. כאן צריך להכניס אמונה, להאמין שמי ששם את התורה במקום ראשון, הקב"ה יסייע. כמובן שהחברה הדתית לאומית אם תשים מול עניה את המהפך הנ"ל ותרתם, תסייע רבות. בציבור החרדי מאד מפותחת התודעה של הצורך להתמודד עם הקשיים הכלכליים- החל מצרכניות זולות, דרך גמחי"ם ועד מטפלות זולות.ניתן לחקות מודל זה. האמצעים הטכנולוגיים הקיימים כיום יכולים לסייע בשילוב התורה והעבודה: האינטרנט המביא מידע תורני ללא הגבלה, לימוד דרך שיעורים, קלטות ושיעורי לווין, כל אלו יהיו אז כלי עזר לשילוב התורה והעבודה. כך הם ימלאו את תפקידם כאמצעי ולא כמטרה. וכל זמן שלא יתבצע מהפך מחשבתי זה, ערכם כל הדרכים המתוחכמות כמסייעים לימוד תורה, יהיה נמוך מאד. כיצד עושים מהפך זה? זה תפקידם של מנהיגי הציבור הדתי. רבני קהילות צריכים לדרוש שוב ושוב בקהילה ולהעמיד את התורה במקומה הראוי. מנהיגים פוליטיים של ציבור זה צריכים למצוא פתרונות כדי שהמודל המתואר לעיל גם יכנס לתודעת הציבור ויהיה מעשי. אם הציבור הדתי לאומי יצליח ליצור מודל זה של שילוב אמיתי בין תורה ועבודה, גם הציבור המכונה "חילוני" שכיום מצדד רק בעבודה, ילמד שאפשר גם עם תורה. והציבור החרדי שמצדד ב"תורה" ילמד שאפשר גם בעבודה. ובא לציון גואל.
 


הוסף תגובה
הדפס
המלץ לחבר
שמור
+
-
גודל אות
הוסף תגובה-
שם מלא:
כותרת:
תוכן:
סגור


 
תגובות
 
 
 
תכנים
מגזין
כתבות
ערוצים
מאמרים
דעות
שירותים
המרת תאריך עברי ללועזי
מילון עברי/ אנגלי
ייעוץ ובניית אתרים
תיבת דואר שורש
הנצחות וברכות
כיף
סאטירה
משחקי פלאש
כרטיסי ברכה ממוחשבים
עוד בשורש
אמירת קדיש לע"נ
למורים, בעין חינוכית
סדנאות למורים בנושאי אמונה
שותפים לדרך
אמירת משניות לעילוי נשמת
אמירת תהילים לעילוי נשמת
הובלות דירה
מרכז האשראי לעסקים
פסוקים ומשניות לפי השם
חנות ספרי יהדות
קשר
צור קשר
אי מייל ישיר