הוסף למועדפים|
 
תכנים|שו"ת ברשת|מוצרים 
 
 
התחברות-שלום אורח
 
 
  
 
האם הגמרא רלוונטית
 
עוד מתחרות המאמרים
לימוד התלמוד והרוולנטיות שלו לימינו, האם הגמרא רלוונטית?
לימוד תורה בדורנו- דרכים ומשמעויות
תענית
לימוד תורה- בכלים שאנו אוחזים
 
 
 
 
 
 
 
עוד בנושא מחשבה
לימוד התלמוד והרוולנטיות שלו לימינו, האם הגמרא רלוונטית?
לימוד תורה בדורנו- דרכים ומשמעויות
התורה שבעל פה כתורת חיים
תענית
לימוד תורה- בכלים שאנו אוחזים
התירו את המותר
זהבה ושלושת הדובים- גרסה למבוגרים, יוני אלטמן
סוס או חמור
מן תחושה כזאת של חוסר נעימות
פשעים וחטאים קטנים
 
 
האם הגמרא רלוונטית

תחרות המאמרים  ח חשוון, תשסד  11/3/2003

מאמר שהגיע לתחרות המאמרים שלנו, נשמח לשמוע את הערותיכם.
.......................

• פתיחה. • האם הגמרא רלוונטית? או: מה הטעם בלימוד גמרא? • הלימוד ההלכתי. • הלימוד האמוני / אגדתי. • מצב הלימוד כיום. • שינויים פרקטיים. • סיכום • פתיחה. נושא המאמר הינו נושא המעסיק רבים מאיתנו כתלמידים צעירים במסגרות שונות (בי"ס, ישיבה תיכונית, ישיבה / מכינה) ואף מעבר. מאמר זה ינסה לתת נקודת מבט מסוימת על רלוונטיות הגמרא הנובעת מהתיחסותנו את הגמרא, ומה אנו מנסים "להשיג" מלימודה. תחושה נפוצה אצל בני נוער מתלבטים וציבור שאינו "דתי" (אם כי אין צורך בכיפה על הראש כדי להיות "דתי", לדעתי), כי התורה "קטנה עלינו", ו"לא מענינת". המאמר ינסה לבחון כיצד הגמרא אכן רלוונטית כבר אלפיים שנה, והכל תלוי בנקודת המבט של המתבונן. • האם הגמרא רלוונטית? או: מה הטעם בלימוד הגמרא? שאלה מאד נפוצה בקרב בני נוער בתיכון דתי או ישיבה תיכונית הלומדים גמרא, היא: מדוע לומדים את כל הגמרא? האם לא עדיף פשוט ללמוד את הרי"ף (רבינו יצחק אלפסי, תמצת את הדיון בגמרא להלכות), ובכלל לדלג על כל הסיפורים המוגזמים והתלושים מהמציאות? התשובה לשאלה זו, לבני הנוער, היא לפי דעתי, המפתח לתשובה גם לבוגרים, ולשאר האוכלוסיה. ובכן מה באמת הטעם של לימוד התלמוד? התשובה ראשונה אפשרית – הגרסה ה"בועטת" – אין טעם! זה בזבוז זמן! התשובה שניה אפשרית – הגרסה ה"שמרנית" – ככה למדו כל הזמן. (זו בד"כ גם הגישה השוללת לימוד באופן 'קל' יותר כמו תלמוד מבואר וכו') לעניות דעתי, שתי התשובות אינן תשובה באותה מידה, ואינן נותנות מענה לא לנוער ולא למבוגרים. אז מה באמת הטעם??? את התלמוד ניתן לחלק בגדול לשתי חטיבות: חטיבת ההלכה וחטיבת האגדה/אמונה. • הלימוד ההלכתי: מטרת הלימוד ההלכתי, כשמו כן הוא, להגיע למסקנה הלכתית פשוטה של מותר או אסור, טמא או טהור. כל השאר – זה בונוס. הדבר ברור ומובן מאד מכתבי הראי"ה קוק זצ"ל: 1. "ובדרך דרישת ההלכה, ראוי ג"כ לסול כעת מסילה עתיקה- ישנה, דהיינו שלא להתגדר בפלפולים, כי אם לכתוב ערכים בצורתם של הערכים אשר בספרי הכללים...ואפילו אם לא יהיו שם חידושים" (אגרות הראי"ה א' עמ' שלז) 2. "במשך הדורות והזמנים הלכה השפעת הפוסקים ונתרחקה אצל רבים מהמקור היסודי מהתלמודים עצמם במקורם, ומזה באה מגרעת וקטנות בארחות הלימוד וההוראה... (נשמע מוכר?) בהמון הלומדים ואף בהחשובים שבהם נעשו התלמוד והפוסקים לשני דברים שרק מגע קלוש יאחדם יחד...אכן כעת עומדת לפנינו מלאכת מחשבת אחת גדולה לתקן את הפרוד הזה, להרגיל את המון הלומדים שלנו בסדר לימוד מיושר, סדר המעמיד את הפוסקים והתלמודים במערכה אחת מחוברת ומאוגדת יחד..." (מאמרי הראי"ה, עמ' 50, בדומה גם ב"הרצאת הרב") הדבר בא לידי ביטוי במפעלו הענק של הרב "הלכה ברורה", שבה השקיע זמן עצום, על מנת לחבר את ההלכה והתלמוד לאחד. אם כן עדיין נשאלנו – למה לא ללמוד רק את ההלכה? הלימוד ההלכתי מעניק לנו עומק להלכה. הוא מקנה לנו אפשרות להבין מה עומד ביסוד הדין, ומדוע נפסק כך ולא אחרת, כך שכאשר יבוא לידנו ענין דומה נוכל לדונו על פי הכללים והעקרונות שכבר נידונו. כך נוכל להבין מדוע אנו עושים כך או אחרת, וכך נוכל להכריע בסוגיות חדשות, שנתחדשו עם המציאות החדשה. (עיין אורות התורה פ"ט) • הלימוד האמוני/אגדתי: הלימוד האגדתי היה אוצר בלום עד להוצאה לאור של חיבור 'עין אי"ה': ביאור על אגדות הש"ס לראי"ה. ברוב הישיבות החרדיות והתיכוניות האגדה נראית כהפוגה בלימוד, חלק 'קל' המאפשר התקדמות מהירה ללא עיכוב. בחיבורו המדהים על האגדות במסכת ברכות ושבת הראה לנו הרב זצ"ל כי לא כך פני הדברים. יסודות המוסר והחיים הישראליים מונחים בעומק האגדות האלו, ומעשי האבות הינם סימן לבנים. הרב יובל שרלו (ראש ישיבת פתח תקווה) אף מביע את דעתו כי זהו החיבור המרכזי של הרב זצ"ל. (עיין מאמר 'איה עין אי"ה', בספר 'וארשתיך לי לעולם'). מעניין הדבר שדווקא בחברה החילונית אנחנו מוצאים את התובנה הזו (עיין השוק, הבית, הלב. / רות קלדרון, הוצאת כתר), אם כי המסקנות הנובעות מהדיון החילוני אינן מכוונות בדרך כלל למקור הקודש. אבל התובנה שמאחורי הסיפורים עומד מוסר ומשמעות, הינה קריטית ללימוד והבנת החלק האגדי שבגמרא, ובזה באמת יש לנו מה ללמוד. נכון, ישנן סוגיות בתורה שענינן קבלת שכר על לימודן בלבד ("בן סורר ומורה לא היה ולא עתיד להיות...") אך זו לא כל התורה כולה. התורה נועדה למעשה. גם הפן ההלכתי וגם בפן האמוני/אגדתי. תלמיד ומבוגר הלומדים ומסיימים מסכת מגילה ולא הבינו מה יצא להם מזה, ובמה הם שונים עתה מלפני לימודם – לא יבינו לעולם מה מטרת לימוד הגמרא. לעומתם, תלמיד היוצא מלימוד מסכת מגילה עם הבנה בהלכות מגילה, כך שבהיותו בצבא לדוגמה, הוא אף ידע להבדיל בין הטפל לעיקר ולקיים את ההלכה, ויחד עם זאת בלומדו את האגדה שבמסכת, יבין ויחקור מה המעשה בא ללמדנו, מה ההבדל למעשה בין מעשיו של זה למעשיו של זה, באופן אמוני, לא ישאל לעולם מדוע הוא לומד גמרא, כי הגמרא מחוברת אליו. ישאל השואל: לא כל המסכתות הן מסכת מגילה! אכן כך, אך כל המסכתות הן הלכה למעשה: ברכות, עירובין, נזיקין, נדה. אמנם אין לנו שור שנוגח פרה, אך נזקי תאונת דרכים, ונזקי רכוש דינם נובע ממסכתות אלו! לשולחן ערוך יש ארבעה חלקים לא רק אורח חיים! • מצב הלימוד כיום: 1. בבית הספר היסודי מכירים את הגמרא באופן ראשוני: ארמית בסיסית, מושגי יסוד, מי הם רש"י ותוספות. 2. בחטיבת הביניים לומדים "על הסדר" גמרא + רש"י, עם נגיעה מסוימת לבעלי התוספות, לפי ראות עיני הר"מ. 3. בישיבה תיכונית הלימוד הוא גמרא + רש"י + תוספות (גפ"ת) על הסדר, לפי הרמה (בכיתה ובבי"ס), כאשר כל ר"מ מביא ראשונים/אחרונים כפי ראות עיניו, בד"כ רק דברים חריגים, כאנקדוטות יוצאות מן הכלל. ה"אגדתא" נלמדת מהר, ומנוצלת על מנת להגביר את ההספק בדפים. 4. ישיבות גבוהות על סוגיהן – משתנה בהתאם לישיבה ולראשיה. נע בין גמ' + רש"י במכינות, ועד עיון מעמיק ופלפול בקוצו של יו"ד בישיבות מסוימות. • שינויים פרקטיים: 1. בתוכנית הלימוד: א. לימוד גמרא בבית ספר יסודי: תוך כדי לימוד גמרא כחלק מלימוד היסודות לומדים את המהות והקשר להלכה. סקירה על הפוסקים ונושאי הכלים על הש"ס, מיקומם, זמנם וחיבוריהם. לימוד סוגיות פרקטיות (ציצית, תפילין, ברכות) כסוגיות ראשוניות, ובהן להגיע אל ההלכה הפסוקה בענינים הנידונים (גמרא – רש"י – מסורת הש"ס – שו"ע – משנ"ב). ב. לימוד גמרא בישיבה תיכונית: המשך הלימוד ההלכתי הנ"ל, כאשר הוא מתפרס לתוך מסכתות שונות (מועד, נזיקין, נשים). הכרה של עין אי"ה (לא להיכנס לסעיפים עצמם). לימוד ספרים כגון "ארץ ושמים" של הרב י. פילבר, המדברים בשפה ברורה לעם אך במהות עמוקה יותר. לימוד אגדתות שאין עליהם עין אי"ה בצורה רצינית ולא "שטיפה" (חידושי אגדות מהרש"א, סברות). כמובן שהדבר דורש ר"מים מתאימים בעלי ראיה רחבה ועמוקה (עיין להלן). ג. בישיבות גבוהות על סוגיהן: 1) לימוד מסכתות על הש"ס בעיון עד ההלכה. כלומר: הלומד יודע את דעת הפוסקים בסוגיה, מדוע הוא פסק ככה, ומה הסברא התלמודית לכל פסיקה. סוגיה אינה נגמרת עד שרואים את ההלכה בשו"ע. פלפולים נוספים – לא על חשבון ההלכה. 2) לימוד גמרא ב"עיון" – לימוד עין אי"ה ברכות ושבת על הסדר, בתוכנית שנתית / רב שנתית מסודרת, עם שיעור מסודר כמו כל לימוד "עיון" אחר. להבנת מהות המחשבה והעקרונות היוצאים מן הסוגיה. 3) בשיעורים גבוהים יותר – לנתח את המשך האגדה בש"ס לאור עקרונות נלמדים, ע"פ הנחיה של ר"מ. 2. בתפיסה ובספרות: א. שינוי תפיסה מהותי במהות לימוד הגמרא, הן ההלכתי והן האמוני. השינוי טעון אצל הלומדים והמלמדים גם יחד. רק אנשי אמונה עם חזון ועומק יוכלו ללמוד וללמד את האמונה שבגמרא. ב. חיבור מאמרים הלכתיים מהגמרא, לא רק פלפולים. ג. חיבור מאמרים / ספרים אמוניים מהגמרא ומהתנ"ך. חיבור הגמרא והסוגיות לנושאים אמוניים, הבנה מה עומד מאחורי תפיסתו המעשית של כל תנא ואמורא, בראיה רחבה לאור מעשיו והגותו הכללית. • סיכום אין ספק כי צריך לחבר את הציבור הלומד, בכל גיל שהוא לגמרא. הדבר חשוב לנו הן בפן ההלכתי, כי הרי התורה רלוונטית תמיד ("הסתכל באורייתא וברא עלמא"), ולכן הסברות שנפסקו עדיין שייכות לנו ומשפיעות על חיינו. הדבר נכון לא פחות בהיבט האמוני. ראייתם של גדולי עולם בכל היבטי החיים הינה ראיה של "צופה למרחוק" הרואה מסוף העולם ועד סופו. סברות כאלה בענינים הנוגעים גם לנו בייחוד בדור הגאולה אכן יכולים להוציא רבים מדרך מבולבלת ולהובילם בדרך ישרה בה ניתן לראות את שייכותנו והרלוונטיות של הגמרא בכל דור.
 


הוסף תגובה
הדפס
המלץ לחבר
שמור
+
-
גודל אות
הוסף תגובה-
שם מלא:
כותרת:
תוכן:
סגור


 
תגובות
 
 
 
תכנים
מגזין
כתבות
ערוצים
מאמרים
דעות
שירותים
המרת תאריך עברי ללועזי
מילון עברי/ אנגלי
ייעוץ ובניית אתרים
תיבת דואר שורש
הנצחות וברכות
כיף
סאטירה
משחקי פלאש
כרטיסי ברכה ממוחשבים
עוד בשורש
אמירת קדיש לע"נ
למורים, בעין חינוכית
סדנאות למורים בנושאי אמונה
שותפים לדרך
אמירת משניות לעילוי נשמת
אמירת תהילים לעילוי נשמת
הובלות דירה
מרכז האשראי לעסקים
פסוקים ומשניות לפי השם
חנות ספרי יהדות
קשר
צור קשר
אי מייל ישיר