מתוך אתר "שורש, גולשים לתוכן": www.shoresh.org.il

חשש לקידושין המשך

שאלה:

לכבוד הרב שלום,

לשאלתך אנחנו חילוניים אני הייתי אז בערך בת 17.
אני לא זוכרת מי היו העדים אבל ביקשנו מהם להיות העדים שלנו.  הם היו לידנו וצחקו.
יש לציין שהכל נעשה " ברוח צחוק" שכזה....
לגבי זה שהוא קורה לי אישתי אף פעם לא מחיתי כי לא יחחסתי לכך חשיבות  אפילו הייתי משיבה לו בצחוק "בעלי". רק לאחרונה (לאחר שקיימנו יחסים) , הבנתי את חומרת המצב.

יש לציין כי אני רווקה  ומתקשה למצוא את הזיווג.


בתודה מראש
יפעת



תשובה:
שלום יפעת.

הופתעתי קצת לשמוע שאתם חילונים, בגלל המושגים שבהם את משתמשת, כמו "קידושין", "זיווג" וכדומה...

תראי, הדברים מורכבים.

התיעצתי היום עם רב פוסק שאמר לי כדלהלן:
מצד החיוב, את לא אסורה על אף אחד... ישנו דין שנקרא "הפה שאסר הוא הפה שהתיר" ומכיוון שאת זאת שאוסרת את עצמך (כי את זאת שאומרת שהיה בכלל את המקרה הזה), הרי שאת יכולה גם להתיר את עצמך (ולהגיד שזה היה בצחוק). אומנם, בדרך הזו ישנה סכנה מסויימת שאחרי שתתחתני בעזרת ה' מישהו מהעדים שלך יבוא ויגיד שאת נשואה... זה אולי תיאורטי, אבל זה מציג את הצד הבעייתי של העניין.

אם את מרגישה גם רצון דתי בעניין, כלומר: צורך נפשי לסדר את זה גם מבחינה דתית, זה יותר מורכב ואז את צריכה ללכת לבית דין, שישבו עם שניכם, שניכם תצהירו שזה היה בצחוק (ואם גם העדים זמינים, זה יותר טוב) ואז הבית דין יפסוק בצורה רשמית שאת לא נשואה ולא היית כזאת.

כלומר: אם את רוצה להיות מסודרת מבחינה מעשית, את לא אסורה, אם את רוצה לפתור גם בעיה דתית פנימית, הדרך השניה היא יותר מורכבת אבל יותר נכונה.

אני לא יודע אם זה קשור לעניין שאת רווקה עדיין. אני פחות מכיר את העולם החילוני בעניין הזה (של חתונות) ואני מניח שהיו לך כמה חברים... מבחינה רוחנית יכול להיות שאחרי שתשתחררי רשמית מהעניין הזה תזכי להתחתן בקרוב ממש.

ממש בהצלחה,
אם תחליטי ללכת על הדרך המסובכת, אולי נוכל לעזור.

יניב

התשובה נתקבלה מהרב יניב חניא



מאגר גדול של שאלות ותשובות באתר שורש, בקרו אותנו