close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

בין פסח לקאוצ'ינג

רפאל כהןטז ניסן, תשסח21/04/2008

רפאל כהן, מאמן קאוצ'ינג מוסמך על בסיס יהדות, מציע השוואות בין פסח והשחרור שהוא מציע לעקרונות הקאוצ'ינג. מעניין.

אם אנחנו רגילים לחשוב בצורה מאד מסוימת ותבניתית – איך אפשר לצאת מ"התבנית" ולעשות משהו אחר? התשובה: על –ידי טריקים ותחבולות, פרובוקציות ואילוצים שונים שיכריחו ויאלצו אותנו "לצאת החוצה" ובכך יקלו עלינו ליצור רעיונות יצירתיים ומוצלחים.
יחד עם שינוי הרגלי החשיבה שלנו, כדאי לדעת כי יש זמנים מסוימים שבהם יש גם סיוע מלמעלה.
יש זמנים טובים שעדיף לעשות דבר מסוים, וישנם זמנים אחרים שעדיף לעשות משהו אחר.

יש חשיבות לזמן. לעיתוי. לטיימינג.

אם נמשיל את מסע החיים שלנו לסרט טלוויזיה, הרי שזמן החגים הוא זמן שבו "משדרים" תוכניות

מוצלחות במיוחד. אם נדע מתי משודרת "התוכנית" וכיצד להתחבר נכונה, כי אז גם נוכל לקלוט ולהפיק מכך תועלת אישית. המילה "חג" משמעותה לחוג ולנוע. ימי השנה חגים במעגליות מסודרת והרמונית, ובכל שנה במועד מסוים חוזרת ו"משודרת" אותה "התוכנית" שוב ושוב.
הבחירה בידנו האם לנסות להכין "צלחת לווין", להתחבר ולקלוט את השידור, או לא לעשות דבר.

איזו "תוכנית" משודרת בחג הפסח, ואיזו תועלת אישית אנחנו יכולים להפיק מכך היום?
"השידור" הראשון התרחש לפני כ -3400 שנה בארץ מצרים. בני ישראל היו משועבדים לתרבות המצרית, משועבדים לחומר גשמי ולתכתיבים מקומיים.
היום ה"עבדות" - היא העבדות שלנו לכסף/ לטלוויזיה/ לדעות של הסביבה/ להרגלים ולשגרה/ לעצלנות/ לספקות ולפחדים/ לאגו שלנו.
"מצרים" - הם המגבלות, המייצרים והמעצורים שקיימים בכולנו. עלינו ללמוד ליזום בכל יום מחדש "יציאת מצרים" ולאפשר לנשמתנו הרוחנית להתבטא על פי שאיפותיה האמיתיות.

פרעה ומצרים הם סמל האגו השלילי שחומד לשאוב אליו כל דבר חומרי. האגו השלילי של האדם גורם לו בעיות רבות ובראשן הוא מאבד את יכולת הראייה הרוחנית.
האגו גורם לאדם עיוורון רוחני. האדם לא יראה את התמונה הרחבה והוא יקבל החלטות מוטעות .
האגו הוא האוייב של חשיבה יצירתית ששואפת לראות את התמונה הרחבה מתוך כיוונים שונים!
כפי ש"בתוכנית" הפסח הראשונה ש"שודרה" – בני ישראל יצאו ממצרים, כך אנחנו היום יכולים בזמן פסח לתת מכה חזקה לאגו השלילי שלנו ולצאת מ"המצריים" שלנו.

הלחם (החמץ) מסמל את האגו האנושי, את הרצון האגואיסטי של האדם לקחת לעצמו בלבד.
הלחם הוא בצק (קמח +מים) שתפח, ואילו המצה היא בצק שנאפה בטרם הספיק לתפוח.
הלחם המנופח מסמל את האגו הנפוח ואילו המצה היא בעצם לחם מצומצם מאגו.
המצה היא לחם עוני ("הא לחמא עניא").
המצה משמשת אפוא כמו תרופה נגד אגו !
אם כך מדוע לא לאכול מצות כל השנה? האגו האנושי כידוע הוא מקור לצרות רבות.
התשובה: רק בפסח התוכנית "משודרת"...
רק בזמן פסח, ובמיוחד בליל הסדר, אנו יכולים לאכול את המצה, לקלוט את "השידור" ולשאוב כוחות חיוביים שישמשו אותנו כל השנה נגד האגו השלילי שלנו.

למעשה, כל ההכנות לפסח נערכות במיוחד לכבוד ליל הסדר: מי שמנקה את ביתו צריך להרגיש שהוא מנקה את החמץ הפנימי שבתוכו. מי ששורף את החמץ כדאי שירגיש כיצד הוא שורף את החמץ האישי שלו. מדובר על אותם חסרונות אישיים שמפריעים לנו וחוסמים אותנו ברגעי היום יום.
מי שניקה את פנימיותו יכול להגיע בשמחה לליל הסדר ולקלוט את "השידור" המיוחד הזה.

הקערה של הסדר וכל מרכיביה משמשים למעשה כמו "צלחת לוויין" משוכללת שקולטת את השידור ("החומרה"), ואילו ההגדה עצמה משמשת כמו "תוכנה" מתוחכמת ( התוכנה מורכבת מ – 15 קודים: "קדש" "ורחץ" "כרפס" "יחץ" "מגיד" ועוד). לכל פריט בקערת הסדר יש תפקיד בעל "תדר" רוחני מסוים שמסייע לנו לקלוט היטב את השידור. המילים שנאמרות בהגדה (מלשון להגיד) הם "התוכנה" שמחברת אותנו לקליטת השידור. פסח = פה - סח , כלומר דרך הפה והמילים אנו יכולים להתחבר לאנרגיית החיים המיוחדת שמשודרת בליל הסדר ( "סח" בגימטרייה = 68 = "חיים").

"פסח" הוא מלשון "דילוג", כלומר אנו מקבלים כוחות שמאפשרים לנו לעשות קפיצת מדרגה, ולדלג על מחסומים ועל קשיים במהירות ולא בהכרח לפי סדר הגיוני.
יש לנו הזדמנות לקבל כוח מיוחד שיאפשר לנו בחיינו האישיים לדלג ולקפוץ בבת אחת ממצב אחד למצב שונה, בדיוק כפי שקרה לבני ישראל במצרים.
בחג הפסח יש לנו הזדמנות לשאוב כוח מיוחד שעוזר לצאת מן המצרים (המייצרים) האישיים שלנו,
ואולי הפעם, בזמן שנשמע את השאלה "מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות", נדע את התשובה הפנימית ונפיק ממנה תועלת אישית.

בהצלחה וחג שמח לכולנו ! רפאל כהן.
לאתר של רפאל כהן:
www.raphael-cohen.com
הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה