close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

הסוכה היא מקום שכינה

שמואל בן חמו/ מהגולשים  יג תשרי, תשסח  9/25/2007

למה הקב"ה מצווה אותנו לצאת מבתינו, כאשר המזג אוויר לא מתאים לכך? האם הסוכה משמשת כעין בית מקדש?

מטרת חג הסוכות, היא להכניס את ישראל תחת כנפי השכינה, תחת ההשגחה האלוקית. אחרי ראש השנה ויום כיפור, אנחנו מוכנים לשמוח עם הקב"ה. ה"משך חכמה" בפירושו על התורה מסביר את מהות חג הסוכות והניגוד שבו. בתקופת האסיף האדם נמצא בשדהו, ומצפה לחזור לביתו לאחר סיום כל עבודות השדה. נגד רצון האדם, הקב"ה מצווה אותו לצאת מדירת קבע ולשבת בדירת ארעי- בסוכה. מצוות בניית הסוכה באה נגד טבע האדם. הניגוד גורם לכך, שמצוות סוכה מאופיינת בקדושה מיוחדת. אם היינו בונים סוכה בחודש ניסן, היה מקום לומר, שאנחנו מנצלים את מזג אוויר הנעים שבאביב כדי לצאת מבתינו. לכן התורה מכנה את חג סוכות, חג לה'; המילים "חג לה'", חוזרות שלוש פעמים בפרשת אמור, כמו שכתוב: " ... חַג הַסֻּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים, לַידוָד ... " ... " בְּאָסְפְּכֶם אֶת-תְּבוּאַת הָאָרֶץ, תָּחֹגּוּ אֶת-חַג ידוָד, שִׁבְעַת יָמִים.." " וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַידוָד, שִׁבְעַת יָמִים בַּשָּׁנָה: " (ויקרא כג, פסוקים לד,לט,מא).

שם שמים חל על הסוכה והיא מתקדשת, כמו קרבן חגיגה. לכן אסור ליהנות מעצי הסוכה במשך החג כי הם הוקצו לה' לצורך קיום מצוות סוכה. היות ומצוות סוכה נוגדת את הטבע של האדם, הקב"ה דורש הכנות רבות ומוסיף דברי חיזק. כמו שכתוב בספר דברים:" חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ, שִׁבְעַת יָמִים: " דברים טז,יג) .
חז"ל לומדים מכאן שעלינו לעשות מעשה, ולבנות סוכה. לכן אי אפשר להשתמש בסוכה ישנה או שלא נבנתה לשם מצוות סוכה. ככל שמצווה נתפשת בציבור כקשה לביצוע אז הקב"ה דורש מאיתנו יותר הכנות ויותר מעשים. (עיין המשך חכמה בספר ויקרא כג,מג- מצורף בהמשך)

נראה לומר שתהליך דומה מתרחש לנגד עינינו בנוגע לבנין בית המקדש. כאשר העם אינו מגלה התעניינות גדולה במה שקורה בהר הבית. הן בנוגע לחילול מקום המקדש על ידי הגויים, הן ביחס לבניית מזבח כדי לחדש את עבודת הקרבנות.

בדומה לסוכה עלינו לעשות מעשים כדי להשכין את השכינה במקום המקדש. אין מה לפחד מאומות העולם או מאיומי סרק על מלחמת עולם. בחג הסוכות עלינו לקחת אחריות ולקיים את דברי ה' ולא לחשוש מהגויים. בע"ה נעלה להר הבית בזמן החג ונתגעגע לבית המקדש, מתוך כוונה לבנות אותו בקרוב בב"א.


המקור:
משך חכמה על ויקרא פרק כג פסוק מב
(מב) בסוכות תשבו כו' - התורה האלקית יש בה מצות שהם מדריכים האדם נגד הטבע, ויש מצות שהם כפי הטבע, רק שהם מטהרים את הטבע ומזככים אותה. וזה מצות סוכה, אחרי שהאדם הוא עמל בשדה כל הקיץ יחרוש, יזרע, ויעדור, ויקצור, ויעמר, ועמל בשדה, ויאסוף את גרנו, ואסמיו מלאו בר ולבו שמח בפרי עמלו מה מתוקה לו מנוחתו להסתופף בצל ביתו, אז באה התורה ואמרה צא מדירת קבע ושב בדירת עראי, (סוכה ב) וזה נגד הטבע לקדש כחות האדם והרגשותיו מגבול החמרי. ולכן אמרו (שם ט) חג הסוכות תעשה לה' שיהא שם שמים חל על הסוכה כעל החגיגה, והוא ענין קדושה ועצי סוכה אסורין מן התורה. אמנם יש מצות שהן כפי חוקי הטבע, רק שהוא עפ"י חוקי החכמה העליונה בפרטים מצוינים לפי טעמי החכמה האלוקית, וע"ז אמרו (בבא מציעא סא: וע' רש"י) המעלה מעלה שעשיתי להם שהבדלום מהשרצים. והנה מחק הטבעי לשמוח בעת האסיף בזרעונים ובעטרות של שבלים, כנהוג בין העמים ע"ז באה התורה והגבילה ד' מינים ידועים בקבלה ואמרה ושמחתם לפני ה' ז' ימים. לכן גבי אתרוג לא נזכר רק הוקצה למצותו, אבל שיהא חל ש"ש לא הוזכר בגמ' [רק ברש"י ל"ז (ע"ב ד"ה אסור להריח) יעו"ש]. ומפני זה מצות שהן נגד הטבע צריכין הכנה רבה וחיזוק, לכן כתיב תעשה בסוכה (דברים טז, יז), [ולב"ש בעי שיהא לשם חג] (סוכה ב) ותעשה ולא מן העשוי (סוכה יא:), לא כן בד' מינים שהן כפי הטבע אינו צריך הכנה רבה, ואף שאינו אגוד כשר (סוכה יא:) וליכא עשייה גביה, ולא שייך תעשה ולא מן העשוי, וליקט ענבים ביו"ט כשר (סוכה יא:) ודו"ק.
הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה