close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

לבכיינים אין תקווה

עמיאל/ מהגולשיםג טבת, תשסט30/12/2008

עמיאל כועס, מאוד, על אנשי האיחוד הלאומי שפרשו מהבית היהודי. האם בכל מקרה שמשהו לא ימצא חן בעיני מישהו הוא צריך לפרוש?

נמאס מהבכיינות וממחלת הפלגת, כפי שקרא לה חגי סגל. אנשי האיחוד הלאומי בחרו, באופן מודע, באנשי המועצה הציבורית ולכן ממש לא מובן איך הם אחר כך חזרו בהם מכל הסיכומים. אי אפשר לעבוד ככה וזה לא משחק, אי אפשר להגיד היום אנחנו בוחרים אנשים שיהיו המועצה הציבורית ויחליטו, לבחור אנשים רציניים כל כך

ובסוף להגיד- הם לא עשו מה שרציתי ולכן אני פורש.
אני מאוד מקווה שהבוחרים יענישו את אנשי האיחוד הלאומי (שצריך לקרוא לו ה"פילוג הלאומי") ולא יתנו לאנשי הפלגת לנצח או אפילו מנדט אחד.
איזו מין צורה זו? להגיד לכל העם שהולכים על איחוד,להשקיע כסף, פליירים, לוגואים... ובסוף לברוח כי לא מתאים לי. אם החלטתם שאנשי המועצה הציבורית הם אלה שמחליטים, הרי שהיו חייבים לקבל את דעתם... למה בחרו אותם אם לא בשביל להחליט? בחרו אותם כדי שחברי הכנסת ימשיכו לשלוט. זבולון אורלב אמר בפירוש הוא התאכזב שלא בחרו אותו ליו"ר המפלגה- אז מה, הוא פרש בגלל זה? צריך גם לחשוב על הרשקוביץ, בן אדם כזה רציני שעזב קריירה מוצלחת בטכניון בשביל הביזיון הנוראי שעושים לו... תהרגו אותי איך אנשים כאלה רוצים להיות מנהיגים. הרב ליאור יושב במועצה הציבורית, ואחר כך הולך כי לא מתאים לו מי שנבחר, זה ממש מדהים.

אני מקווה מאוד שאנשי הפילוג הלאומי יפסידו הכל בקלפי וכך כולם ילמדו כמה רע להתפלג.


כהמשך לדברים, אנו מביאים את תשובתו של הרב יהושע וייצמן, אחד מחברי המועצה וראש ישיבת ההסדר במעלות על התנהלות המועצה-

שאלה:

שמעתי שמועות שהחלטות המועצה היו מוטות לצד אחד מלכתחילה. אומרים, למשל, שתוצאות האינטרנט לא התפרסמו, כיון שהן לא תואמות את התוצאות שחברי המועצה רצו להגיע אליהן, ולכן לא התייחסו אליהן.

בנוסף, הרשימה שהמועצה הרכיבה לא נראית טובה כל כך, ומדברים על כך שהיה ניתן להרכיב רשימה טובה הרבה יותר.

אשמח לשמוע את תגובת הרב לענין.


תשובה:

לו בידינו הדבר, היינו בודאי בוראים עולם מתוקן יותר. בעולם שאנו היינו בוראים לא היה מקום להתנתקות, וגם לכמה יצורים שלא מוצאים חן בעינינו...

גם את מעמד הר סיני היינו עושים יותר טוב. כל מנהל עמותה או פרוייקט, לוּ נתת לוֹ תקציבים אינסופיים, היה מצליח להחזיר את העולם כולו בתשובה, והיה מפיץ את האמת במעמד מרשים יותר.

ידוע שאלוף העולם בשחמט הוא תמיד הצופה מן הצד... הוא יודע לעשות את המהלכים הטובים ביותר. רק כשהוא משחק בעצמו, במקרה תפס אותו יום לא טוב.

לענייננו, התחננתי לפני הפרופסור למתמטיקה, יו"ר הבית היהודי, שימצא את הנוסחה שעל פיה נצליח להכניס 20 מועמדים לעשיריה הראשונה. בסוף הוא ענה לי שהוא לא יכול לברוא אבן שהוא לא יכול להרים אותה.

מורי ורבותי, השאלה היסודית היא האמון. האם יש אמון בחברי המועצה או לא.

המועצה מורכבת מרבנים, פרופסורים, אנשי ציבור וראשי מוסדות, שעשו כמה דברים בחייהם בישרות ובאמון.

כל ההחלטות התקבלו על ידי רוב חברי המועצה או כולם, בכל השאלות התקיימו הצבעות, חלקן חשאיות.

חברי הכנסת שבחרו במועצה נתנו את אמונם באנשים, בכתב ובעל פה. הם קיבלו על עצמם לקבל כל תוצאה ואפילו מכאיבה ביותר. לפרוש או לאיים בפרישה זה שקר שעוד לא פגשתי גדול ממנו, ה' ירחם.

כחבר מועצה, וכל שכן אם הייתי מהצד, הייתי עושה כמה דברים בדרך אחרת. אז מה? כל מה שאינו כדעתי פסול?! שמעתי מהרב גרוסמן שליט"א, ביאור למאמר חז"ל "כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות" - למה חז"ל הביאו את הפרצופים במאמר? וכי אי אפשר לומר "דעותיהם של בני אדם שונות"? אלא, כך אומרים חכמים: אם פרצופו של חברי לא מוצא חן בעיני, אני לא מנסה לשנות את פרצופו שיתאים לחוש האסתטיקה שלי. באותה מידה גם את דעתו של האדם איננו צריכים לנסות לשנות, אם איננה מתאימה לחוש האמת שלנו.

אני שב לענין האמון.

אם אין אמון - חבל על הזמן.

ואם יש אמון - חבל"ז.

לי יש אמון שכל ההחלטות התקבלו ביושר, וכל מי שהחליט חשב שהחלטתו היא הטובה ביותר לבית היהודי. גם התוצאות טובות ומרשימות.
כולנו צריכים לשלב ידיים בשמחה ובטוב לבב, מרוב קול...
האחדות היא ערך כשלעצמו, היא חשובה ביותר לשמירתה של ארץ ישראל ולזהותה היהודית של מדינת ישראל.

בברכת התורה, העם והארץ,
יהושע ויצמן
הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה