close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

לעשרה בטבת

חיים גלבוע/ הפתגם היומי  י טבת, תשסה  12/22/2004

כאשר אני מתבצר בחומות "הדיל" שלי עם בורא עולם, אני מסתגר מפני האמת, ואז קשה לי לפעול , קשה להתקדם ובלתי אפשרי לתקן את מעשי.

תגיות:
יום התחלת המצור על ירושלים
יום התחלת המצור על ירושלים על ידי נבוכדנצר מלך בבל בתקופת בית שני יום התחלת המצור על ירושלים על ידי נבוכדנצר מלך בבל בתקופת בית ראשון , המצור נמשך עד שחומות העיר נבקעו ובית המקדש נשרף ועם ישראל יצא לגלות הראשונה יום זה נקבע כתענית ציבור לאבל ולצער על חורבן בית המקדש וגלות ישראל
'מדרש פסיקתא רבתי, כו
ובניהן יונקי חלבן היו מהלכים על ידיהם ועל רגליהם, כל אחד ואחד מכיר את אמו, והוא עולה ונוטל את דדה ונותנו בפיו, שמא ימשוך לו חלב תיאור מעט מן הסבל שהיה בין כתלי ירושלים במצור ותבוא העיר במצור...ויחזק הרעב בעיר". והיו בנות ציון מתחברות" בשווקים והיו רואות אלו את אלו. זאת אומרת לחברתה: למה יצאת לשוק, שלא יצאת לשוק מימיך? והיא עונה ואומרת לה: מכסה אני ממך? קשה היא מכת הרעב, איני יכולה לסבול. והן אוחזות זו בזו וחוזרות ומבקשות [אוכל] בתוך העיר ואינן מוצאות. והיו מגפפות את העמודים ומתות עליהם בראש כל פינה. ובניהן יונקי חלבן היו מהלכים על ידיהם ועל רגליהם, כל אחד ואחד מכיר את אמו, והוא עולה ונוטל את דדה ונותנו בפיו, שמא ימשוך לו חלב, והוא אינו מושך, ונפשו .מטרפת, והוא מת אל חיק אמו
שורש הבעיה
בנוסף לצער על חורבן הבית, עיקר האבלות זה על המעשים שגרמו לחורבן לאחר שנחרב בית המקדש הראשון תקנו הנביאים צומות זכר למאורעות הרעים של חורבן הבית וגלות ישראל. וזאת כדי לעורר את העם להצטער ולהתאבל על החורבן והגלות, ומתוך כך לחזור בתשובה ולתקן את המעשים הרעים שגרמו לכל הצרות שפקדו את ישראל מאז ועד היום. כל עוד לא נבנה בית המקדש, עדיין הגורמים המעכבים את תקומתו הם מעשינו הרעים
נבואת סיר הבשר
הנבואה שניבא הנביא יחזקאל ממשילה את מצב העם הקב"ה אומר לנביא לקחת סיר ולמלאותו בבשר, להרתיחו עד שהסיר יישרף
הנמשל
העם מרגיש שחורבן בפתח אך אינו מאמין שהקב"ה יחריב את בית המקדש העם מרגיש שחורבן בפתח אך אינו מאמין שהקב"ה יחריב את בית המקדש לכן היתה נהירה המונית לתוך העיר כל יהודי הסביבה חשו מהר לתוך חומות. הם חשבו ששם בטוח יותר מכל הארץ. התחושה היא שזה לא נתפס שבית המקדש, ששם משכן השכינה יוחרב בגלל מעשיו הרעים של העם. "זה לא יקרה" סובר העם, "לא ייתכן" בא הנביא ומושל להם את משל הסיר, להראת להם שהינה הקב"ה הולך להחריב אפילו את בית מקדשו, לא יעזור לכם לברוח אל תוך החומות, גם שם תדרשו לשלם על מעללכם כשם שנישרף סיר הבשר, כך ירושלים עומדת להיות מרקחת העולה באש
"לי זה לא יקרה" - הטעות
למי לא יוצא לומר לליבו, פנימה "לי זה לא יקרה" לפעמים, כאשר עומדים במצבים של התמודדות אל מול האמת הכואבת, מתעוררת התחושה של: "לי זה לא יקרה" מן תחושה של הבטחה אלוהית (שאין לה אחיזה במציאות, אבל היא פרי הדמיון) מן תחושה שיש לי "דיל" עם בורא עולם, את תפקידי אני משתדל לעשות נאמנה והוא ישמור עלי ש "לי זה לא יראה". ועל ידי שאני סמוך ובטוח ב"דיל" הזה, מיד ההתמודדות עם המציאות והאמת הופכת לחסרת טעם, . וכאן באה הנפילה הגדולה, במסווה של תחושת בטחון (דמיונית) התעלמתי מלהיישיר מבט אל האמת, כי מישהו לחש לי באוזן שלא יכול להיות שהאמת כלכך מכאיבה ולכן אני מפסיק להתעסק איתה. בא הנביא לומר לנו "הכל יכול לקרות" אין "דילים". הכל תלוי במעשיך לא בדמיוניך
לא לפחד מהאמת
השגיאה - ההתבצרות. המחיר - האמת מוסתרת כאשר אני מתבצר בחומות "הדיל" שלי עם בורא עולם, אני מסתגר מפני האמת, ואז קשה לי לפעול , קשה להתקדם ובלתי אפשרי לתקן את מעשי. נראה לי לעניות דעתי, שנבואה זו יכולה ללמד אותנו, לקחת את הכלל הזה של ההתמודדות אל מול האמת אל כל תחומי החיים ושם לחפש את מצוות ה', מה תפקידי, מה רצון ה' באותו עניין וכו', באמונה שלימה ללא "דילים"
הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה