close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

נשיא בית הכנסת "החורבה"

אור האורותכה אדר, תשע11/03/2010

לכבוד חנוכת בית הכנסת "בית יעקב" המכונה "חורבת ר' יהודה החסיד", שתיערך בערב ר"ח ניסן בעיר העתיקה ירושלים. מתוך חוברת מקיפה מאת אור האורות. חלק א

צביונו המיוחד של בית הכנסת 'החורבה'
על עניינו המיוחד של בית הכנסת 'בית יעקב' שבחורבת ריה"ח, כתב החוקר רבי פנחס גרייבסקי זצ"ל:
"בית הכנסת הגדול "בית יעקב" בחורבת רבי יהודה החסיד זיע"א, ידוע בשם "ביהכנ"ס של החורבה". הוא ביהכנ"ס הכי גדול והרשמי של עדת היהודים בירושלים. חצר חורבת ר' יהודה החסיד הוא רכוש היהודים מזה דורות רבים ונחשב למקום הסתורי. את הבנין הגדול והנהדר של ביהכנ"ס הגדול בנו גדולי וגאוני הדור שעבר במסירות יוצאת מהכלל ובהתלהבות עצומה. הארכיטקטורה היפה של הבנין, ביחוד גבהו הבלתי שכיח, מפליאה את העין ביחס למצב הבנינים

בימים ההם, ומכריחה את כל הבא אליו לכבד ולהעריץ את בוניו שהעיזו בזמן ההוא להקים בנין שכזה בירושלים העתיקה.
ביהכנ"ס הגדול שמש כל הזמן לא רק בתור מקום תפילה אלא גם מרכז הקדושה והדת ליהודי ירושלים, בו התפללו בקביעות גאוני ירושלים וגדוליה, בו התכנסו המוני היהודים שבעיר לערוך תפילות לאלוקי השמים בהזדמנות של שמחות צבוריות או ח"ו במקרים של שעת צרה.
ביכהנ"ס הגדול שמש ליושבי ירושלים גם למרכז מדיני, בו נערכו קבלות פנים למלכים, שרים ורוזנים שבקרו את עיר הקודש בהזדמנויות שונות.
מאז הכבוש הבריטי והצהרת בלפור נערכו בביהכנ"ס הרבה טקסים רשמיים ויחודיים, כמו מסירת הדגל של הגדוד העברי בצבא בריטניה, חגיגות ביום כבוש ירושלים, יום הולדת מלך אנגליה, יום ההכתרה, וכו' וכו'. אחינו הגדול סיר הרברט סמואל, הנציב הראשון בא"י מטעם ממשלת אנגליה, היה מתפלל בביהכנ"ס הזה בכל ימי חג ומועד ובכל יומא דפגרא. בביהכנ"ס נערכה גם חגיגת המלואים של חברי הרבנות הראשית לא"י.
ראש רבני א"י הגאון הגדול מרן רבי אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א מכהן בתור נשיא ביהכנ"ס, ובו הוא נושא את מדברותיו הקדושים בימי חג ומועד ובכל חגיגה ציבורית ורשמית.
['זכרון לחובבים ראשונים', ה', עמ' 48].

אחד הדברים המושכים אותו לירושלים
מרן הראי"ה חיבב מאוד את בית הכנסת 'החורבה', וכך מספר תלמידו הרב יעקב משה חרל"פ זצ"ל:
"הוא היה אומר, שמלבד עצם קדושת ירושלים, ביחוד לפנים מן החומה, כמבואר בפ"א דכלים בעשר קדושות, יש עוד שלושה דברים הממשיכים אותו לירושלים, ואלו הן: הכותל המערבי, ובית הכנסת הגדול דחורבת רבי יהודה החסיד ז"ל, והתלמוד תורה ד'עץ חיים'".
[מכת"י הגרי"מ חרל"פ זצ"ל, מאבני המקום חלק י"א].

להרבות המתפללים ב'חורבה'
כאשר התמעטו המתפללים בבית הכנסת, הצטרף מרן הראי"ה להשתדלות לתקן הדבר. בכרוז מיוחד שהתפרסם באותם ימים (תר"צ) מתאוננים גבאי ביהכ"נ על המצב ומבקשים מהציבור להשתתף יותר בתפילות:
"ביהכנ"ס הגדול "בית יעקב" בחורבת ר' יהודה החסיד זיע"א פעה"ק ירושלם ת"ו
ב"ה שבט תרצ"ה
תושב ירושלם הנכבד!
ממרכז הקודש של בירתנו העתיקה – החדשה, ממרומי הר ציון אנו קוראים אליך את הקריאה הגדולה: הצל את בית-מקדשנו-המעט בית-הכנסת הגדול בחורבת ר' יהודה החסיד, מחרפתו!
ביהכנ"ס הגדול שנבנה ע"י אבות הישוב הירושלמי במסירות נפש היה תמיד בכל שנות קיומו מרכז היהדות הירושלמית, בו התפללו גאוני העדה, ראשיה, מנהיגיה ונכבדיה. הוא היה גם כמרכז פוליטי לעדה ובו חגגה חגיגות דתיות ולאומיות ונערכו קבלת פנים למלכים שרים ורוזנים שעלו לבקר את עיה"ק.
עם הרחבת הישוב היהודי מחוץ לחומת העיר העתיקה מספר המתפללים בביהכנ"ס הגדול הולך ופוחת מפעם לפעם עד כי בזמן האחרון קשה כבר לאסוף מנין בשבתות, רק מספר מצומצם של אידיאליסטים חובבי ביהכנ"ס מחזיקים בו בבואם להתפלל מידי שבת בשבתו. אבל כמה עלוב הוא קיום שכזה! חרפה תכסה פנינו ותשבור לבנו בראותנו את היכל הקודש הזה ריק ממתפללים בשבתות ובמועדים [...]".
בתחתית הכרוז, מופיע מכתב מרן הראי"ה, ממנו נוכל ללמוד על חשיבותו הרבה של ביהכנ"ס 'החורבה':
"אחינו החביבים יושבי עיר קדשנו ותפארתנו ירושלם עיה"ק תובב"א
אחים יקרים!
בית-יעקב הגדול "בית יעקב" חורבת רבי יהודה החסיד ז"ל אשר בעיר העתיקה, ששם הוא מקום בית חיינו כסא כבוד מכון מקדשנו ושריד קודש יקרנו הכותל המערבי, זה הבית הגדול שהיה שנים רבות מרכז הקודש של ישובנו מקודש בירושלם – נעזב כעת לצערנו הגדול, כמו שנעזבה בכלל עיר הקודש העיקרית העתיקה מאז הוחל רוב ישובנו להתפשט בפרוורי העיר ושכונותיה. אמנם אין לשער כמה גדול הוא הכאב מעצם העזיבה שנעזבה עיר הקודש הפנימית מאתנו ע"י הסבות אשר דללו והמעיטו את הישוב היהודי בקרבה. בכ"ז עלינו לדעת כי קיומו של ביהכנ"ס הגדול שמה בעיר העתיקה הוא גורם גדול לקשר את הריכוז שלנו עם עיר הקודש העיקרית, העיר העתיקה.
ומאוד נצטער אם הקשר הזה ירופף ע"י הסגירה המוחלטת של ביהכנ"ס אם יהיה לגמרי נעזב ח"ו מבלי מתפללים בו.
וע"כ הנני תומך בזה בכל לבבי את בקשת ההנהלה הנכבדה של ביהכ"נ הגדול לבקש מאחינו היקרים שיתנדבו לבוא להתפלל לביהכנ"ס הגדול לא רק בימי החגים לבדם אלא גם בימי השבתות שבכל השנה מספר ידוע של שבתות כל אחד לפי כוחו ואפשרותו ולא נעזוב את המרכז העתיק המקודש בקדושת הדורות אשר הנחילו לנו אבותינו הטובים והקדושים מיסדי הישוב הק' בעיה"ק אשר ממנו תוצאות לכל ישוב ארצנו הק' ובנינה ההולך ופורח בחסדי השי"ת אשר יצמיח לנו קרן ישועה לגאולה שלמה במהרה בימינו אמן.
והנני חותם בזה בברכה נאמנה מקודש,
הק' אברהם יצחק הכהן קוק".
[מובא בספר 'מלאכים כבני אדם']
הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה