close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

שבועות - "יום שאין לו שיעור"

ערן כאהןה סיוון, תשע18/05/2010

לכשנבדוק נגלה ששבועות הוא החג היחיד שהתורה לא נותנת לו תאריך קבוע - מדוע? ננסה עמוד על העניין דרך משנה ידועה

לכשנבדוק נגלה ששבועות הוא החג היחיד שהתורה לא נותנת לו תאריך קבוע - מדוע? ננסה עמוד על העניין דרך משנה ידועה (פאה א, א): "אלו הם דברים שאין להם שיעור: הפאה והביכורים והראיון וגמילות חסדים ותלמוד תורה" - המשנה מונה חמש מצוות ש"אין להם שיעור", ואדם יוצא בהן ידי חובתו מן התורה בכל שהוא. ראשית, מה מיוחד דווקא בחמש המצוות הללו שאין להן שיעור? ומדוע הקריטריון של "אין להם שיעור" מצדיק אזכור במשנה? לכאורה סתם פרט טכני?! ולבסוף, האם יש כאן מבנה מסוים, או שמא אלו חמש מצוות שבמקרה נזדמנו לפונדק אחד?

נתחיל מהשאלה האחרונה, וננסה להראות שיש כאן מבנה

מאוד מדויק. המשנה במסכת חגיגה אומרת (ב, א): "כל המסתכל בארבעה דברים ראוי לו כאילו לא בא לעולם: מה למעלה מה למטה מה לפנים ומה לאחור" - אדם לא מסוגל להשיג את הקב"ה מעבר לגבולות המרחב והזמן של העולם הזה. במהותו העולם הזה הוא תחום, ומה למעלה למטה לפנים ולאחור כבר משיק לאין סוף שאיננו מסוגלים להבין. כנגד זה באות ארבע מצוות שמבטאות את היות הקב"ה אין סופי בארבעת הכיוונים הללו: הפאה מתייחסת לאחור, לסוף: "לא תכלה פאת שדך". אדם משאיר פאה בסוף שדהו, ומבטא ש"עד ולא עד בכלל". יש נקודה אליה הוא כבר לא מסוגל להגיע, שמבטאת את היות הקב"ה נצחי (על פי מהר"ל נצח ישראל, כ). הביכורים מתייחסים לראשית: "ראשית בכורי אדמתך". אדם מביא לקב"ה את פירות שדהו הראשונים, ומבטא בכך את היותו ראשון וקדמון לכל. הראיון מתייחס לצד מעלה, כפי שנאמר: "בעלתך לראות את פני ה' אלקיך". ההבנה שבית המקדש מבחינתנו הוא המקום הגבוה ביותר - "ארץ ישראל גבוהה מכל הארצות, ירושלים גבוהה מכל ארץ ישראל והר הבית גבוה מכל ירושלים" - מבטאת את היותו קדוש ונעלה מכל המציאות. גמילות החסדים מתייחסת לצד מטה: "ויט אליו חסד", "ועלי הטה חסד". גמילות חסדים מבטאת את טובו האין סופי של הקב"ה, ההולכת ומשתפלת עדי ארץ. אלו הן ארבע מצוות שמכוונות כנגד ארבעת כיווני המציאות. אמנם, על גביהם ישנה מצוה נוספת, שמכוונת לכל הכיוונים יחד - תלמוד תורה. התורה, שהיא מקור העולם וחיותו, שקדמה לו והוא נברא ממנה, מבטאת את היות הקב"ה אין סופי מכל הכיוונים כולם - "תלמוד תורה כנגד כולם". נראה שחמש מצוות אלו לא במקרה "אין להן שיעור" - אלו מצוות שמבטאות צדדים שונים באין סוף, ממילא, לא שייך לקצוב בהן מידה.

נראה שלשבועות - חג מתן תורה - אין תאריך קבוע, משום שהתורה במהותה לא שייכת ליום מסוים - התורה נמצאת מעל לגבולות הזמן של המציאות, וכביכול לא ניתן 'להבריג' אותה לתאריך מסוים. במילים אחרות: ראויה התורה ש"אין לה שיעור", להינתן בחג ש"אין לו שיעור". אמנם, לפי זה, ראוי היה שאף שאר המצוות שאין להן שיעור, יתגלו בחג זה?! ובאמת, אנחנו יודעים שלחג השבועות עוד שמות: הוא נקרא בתורה "יום ביכורים" על שממנו מתחילים להביא ביכורים למקדש! אבל הוא נקרא גם "חג הקציר" ובהקשר הזה - ובאופן מפתיע - התורה מפרטת בפסוקי החג את מצות פאה: "לא תכלה פאת שדך" (ויקרא כג, כב)! מצד שני, שבועות הוא רגל משלושת הרגלים, בהם נוהגת מצות עליה לרגל שנקראת "ראיון"! ולבסוף, כשהגמרא שואלת מדוע נכתבה מגילת רות היא עונה: "ללמדך כמה שכר טוב לגומלי חסדים" - מדהים! שנזכה מתוך הדברים הללו להיכנס בהתאם לאותו יום קדוש ש"אין לו שיעור", לקבל בו מחדש את אותה תורה קדושה, וממנו להמשיך קדושה לשנה כולה (על פי דברים של הרב אביב זגלמן).

חג שמח!
הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה