close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

ליל הסדר – הרובד הנעלם

נדב כהןיג ניסן, תשע28/03/2010

עוד לפני ליל הסדר עורכים בדיקת חמץ, לפני כן מנקים את הבית מכל החמץ. כבכל חלק אחר בתורה, לרובד הגלוי ולמעשה יש משמעות רוחנית. מהי המשמעות של ניקוי ובדיקת החמץ?

עוד לפני ליל הסדר עורכים בדיקת חמץ, לפני כן מנקים את הבית מכל החמץ. כבכל חלק אחר בתורה, לרובד הגלוי ולמעשה יש משמעות רוחנית. מהי המשמעות של ניקוי ובדיקת החמץ?

החמץ מסמל התנשאות. כשם שהחמץ הינו בצק התופח ומתרומם, כך בעל גאווה חש עליונות ביחס לסובבים אותו. אדם שחש עליונות על הסובבים אותו לא יכול להשתנות, הוא כל הזמן בטוח שהוא יודע יותר מכולם, ולכן אף אחד לא יכול ללמד אותו שום דבר. זו הסיבה שבמילים חמץ ומצה יש שתי אותיות זהות "מ" ו"צ" ורק ה"ה" וה"ח" הן שונות. מי שהוא "חמץ" הוא כמו האות "ח" סגור מלמעלה ואינו מוכן לקבל ביקורת ולהשתנות, לעומת

זאת המצה יש לה את האות "ה" , המסמלת על פתיחות כלפי ביקורת ונכונות לעשות שינוי ולקבל מאחרים.
כבר לפני פסח אנחנו מתחילים בניקוי החמץ, במקביל לניקוי הבית מהמץ הגשמי, אנחנו מנקים את הנפש שלנו מהחמץ הרוחני ומחפשים היכן אנחנו מתנשאים, היכן אנחנו סגורים ולא פתוחים לשינויים.
בערב פסח , יום לפני ליל הסדר, עורכים בדיקת חמץ בבית, מחפשים חיפוש אחרון בנפש אם יש טיפת "חמץ", התנשאות, בסיום הבדיקה אנחנו מכריזים כי גם אם נשאר טיפת חמץ, אנחנו מפקירים אותו והוא אינו שייך לנו כלל, וכך נכנסים לחג נקיים מכל חמץ.

ליל הסדר
מעבר לחלק הפרקטי והטכני של כל המצוות שצריך לקים בליל הסדר, ישנו גם תהליך רוחני שאנחנו צריכים לעבור. לפעמים מרוב עצים לא רואים את היער ומרוב פרטים טכניים שוכחים על הפן הרוחני.
מצד שני, אמנם התהליך הרוחני הוא העיקר, אך לא יוכל להתקיים ללא החלק הטכני ולכן צריך שילוב של שניהם, גם הצד המעשי וגם הצד הרעיוני-מחשבתי.
העבודה הרוחנית של ליל הסדר
החגים ביהדות אינם רק זכר למה שהיה בעבר אלא בכל שנה אותו "אור" שהאיר בחג מאיר מחדש גם היום, לכן אנחנו צריכים להתכוונן לקלוט את האור מצד אחד, ולבצע את העבודה הרוחנית המתאימה לאותו חג מצד שני. בעצם נפתח לנו חלון הזדמנויות למשך זמן החג לתפוס את אור מיוחד שהאיר בעולם בפעם הראשונה שהחג קרה, ולחוות מחדש את מה שקרה באותו חג.
בפסח כידוע יצאנו ממצרים. לכן האור שמאיר בחג הוא האור של יציאת מצרים, וחלון ההזדמנויות שנפתח לנו הוא החלון לצאת ממצרים.
 
מהי יציאת מצרים?
בשנה של יציאת מצרים, עם ישראל היו עבדים לפרעה מלך מצרים, אבל גם ברוחניות היו עבדים והלכו אחרי עבודה זרה, זה היה כתוצאה מכך שלא ראו ולא הרגישו קדושה. כאשר בליל ט"ו בניסן, נגלה להם מלך מלכי המלים הקב"ה וגאלם הם הרגישו גילוי כזה נעלה שברגע אחד כל ה"מיצרים" הרוחניים שלהם, כל מה שהפריע להם להרגיש קדושה ולזכות באמונה תמימה נפרצו, כתוצאה מכך גם כל ה"מיצרים" הגשמיים נפרצו והם יצאו ממצרים גם בגשמיות וגם ברוחניות. גם היום אנחנו רוצים לפרוץ את כל המיצרים הרוחניים שלנו, החסימות שיש לנו ומונעות מאיתנו את אותה הרגשת קדושה וטהרה. מעבר ליציאת המצרים והגאולה הפרטית שלנו, אנחנו מעוניינים, וזהו העיקר, לגאולה האמיתית והשלימה שלכל בני ישראל ואף כל אומות העולם ירגישו את אותה קדושה מדוברת, וכפי שהנביא מתאר – ויראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דיבר.
בלילה הזה, כולנו מקבלים הזדמנות לצאת מהמיצרים. הן אמת שצריך כל יום לצאת ממצרים והמצווה היא לא רק בפסח, אך עיקר העניין הוא דווקא בליל הסדר והוא גם יתן לנו כח להצליח בכך כל השנה.
לכן בליל הסדר אנחנו אוכלים מצה. כפי שהסברנו קודם, המצה מסמלת את הביטול, לעומת היישות של החמץ. השלב הראשון בדרך ליציאת מצרים הוא הביטול, רק מתוך ענווה אפשר לפרוץ קדימה, רק כשאדם מוכן להודות שיש משהו מעליו והוא לא "הכי" בכל דבר יכול לבוא שינוי.
זו הסיבה שהמצה נקראת מאכל האמונה, המצה שהיא ביטול (הבצק לא תפח) מזינה אותנו באנרגיה של ביטול ועוזרת לנו להרגיש ביטול לקב"ה. בגמרא כתוב שתינוק , עד שלא טעם טעם דגן עוד לא אומר אבא, ואחרי שאומר זה לא מתוך הבנה. כך לגבי המצה אחרי שאוכלים אותה בליל פסח אפשר להתחיל לקרוא אבא לאבינו שבשמיים, אעפ"י שלא מבינים בשכל איפה נמצא אבינו שבשמיים.

את המצה אנחנו אוכלים בהסיבה – אנחנו מראים שאנחנו בני חורין, לכאורה אנחנו עדיין לא בני חורין ועדיין יש עניים בעם ישראל שמזמינים אותם להצטרף לסדר בתחילת הערב (כל דכפין..כל דצריך..), אלא וזה ה"סוד" הגדול שכשרוצים להגיע לגאולה, צריך להתנהג כאילו אנחנו כבר שם, כשיש ביטחון בהשם שאפילו שכרגע אנחנו עוד לא בגאולה, אבל אנחנו בטוחים שנגיע לשם, ממילא הגאולה מגיע אלינו.

כך גם היה בפסח הראשון שעם שלם יצא ממצרים לעבר הלא נודע, מתוך הסתמכות וביטחון מוחלט בנבואת משה רבנו.
הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה