close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

השבת וכיפור כיום של מחילה כפולה

ד"ר מרדכי גולןח תשרי, תשעא16/09/2010

מי ייתן ובכל שנה ושנה, יום הכיפור יחול ביום שבת קודש היות ואז נוצרות שתי מהויות של סליחה, מחילה וכפרת עוונות: הן מצד יום הכיפור והן מצד יום השבת.

ידידי ורעי המלומד, מר ניר אביעד הי"ו, איש הביטוח הספר וההגות פותח את מאמרו המחכים ליום הכיפורים, כדלקמן: "יום כיפור הוא היום החשוב ביותר בשנה. ביום זה נחתם גורל העם היהודי ודינו של כל אדם, כמו גם גורלו ודינו של העולם כולו לשנה הקרובה...בזכות הקדושה העצומה המאירה בו, מתכפרים חטאיו של האדם. אנו, מצידנו, מקבלים את קדושת היום על ידי תשובה, צום, תפילות ובקשות הסליחה איש את רעהו...".
וגם אומנה, יום הכיפורים שהשנה יחול ביום שבת קודש [התשע"א ואשר סימנו, בעזר ה' יהיה: השנה תהיה שנת עקירת אוייבנו] נתקבע ונצרב בתודעה היהודית כיום מחילה, סליחה וכפרת עוונות

וכבר תורתנו הקדושה קובעת נחרצות ובצורה שאינה משתמעת לשתי פנים ב"פרק המועדים" [ויקרא ט"ז, ל']: "כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר עליכם אתכם, מכל חטאתיכם לפני י-ה-ו-ה תטהרו". כלומר: עצם מהותו של היום הקדוש, החשוב והנורא מכפרת. וחז"ל ע"ה אף הטיבו להגדיר זאת בלשונם היפה והטהורה, כמאמרם בכמה דוכתי: "עצמיותו של היום – מכפרת".
קדושה, חשיבות ונוראות יום זה, השנה תקבל "משנה תוקף" היות ויום הכיפור יחול, כפי שצויין לעיל, ביום שבת קודש, יום שהקב"ה בעצמו ובכבודו ברכו וקידשו מכל הימים, מכל ימות השנה, "עוד מששת ימי בראשית", שנאמר [בראשית ב', ב' – ג']: "ויכל אלוהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה, וישבות ביום השביעי...ויברך אלוהים את יום השביעי ויקדש אותו...".
וזאת למודעי: כל בר בי רב יודע שקדושתו של יום השבת היא קדושה נצחית וגדולה יותר מכל ימות השנה ואף מיום כיפור עצמו. ואם כן, יבוא השואל ויתמה: מדוע אם יחול יום כיפור ביום שבת לא נדחה את הצום ליום הראשון של ימות השבוע?!. ואם ינסה מאן דהוא לתרץ ולומר: משום שנאמר על יום הכיפור "שבת שבתון", נשיב אמרינו ונדחה תירוצו בהאיי לישנא: גם על יום השבת נאמר "שבת שבתון". ולא זאת בלבד. אלא, גם על השנה השביעית שהיא "שנת השמיטה" נאמר בתורתנו הביטוי "שבת שבתון". אשר על כן, הדרא קושיא לדוכתא: מדוע לא נדחה את צום יום הכיפורים? או ליתר דיוק נבוא בקול גדול ונשאל: מדוע ראשוני התנאים ובראשם הלל הזקן אשר ישבו בבית הדין וקבעו לתמיד את עקרונות הלוח העברי לא "דאגו" מראש שיום הכיפור לא יחול בשבת כפי שקבעו הם חוקים/כללים תמידיים ונצחיים כדי ליצור "התאמה של הלוח העברי", כמו למשל: "לא אד"ו – ראש", "לא בד"ו – פסח" וכיוצ"ב?!. אתמהה.
על מדוכה זו כבר ישבו פרשנים והוגי דעות בעבר הרחוק והקרוב. איש איש ותירוצו איש איש ופתרונו. ואכמ"ל. ולנו נראה להוסיף תירוץ מדידינו ולטעון כהאיי לישנא [ונקווה שימצא חן בעיני אלוהים ואדם]: לא רק שאין צורך ואין נחיצות לדחות את צום יום הכיפור ליום ראשון בשבוע באם יום הכיפור יחול ו"ייפול" ביום שבת קודש. אלא, אדרבא! מי ייתן ובכל שנה ושנה, יום הכיפור יחול ביום שבת קודש היות ואז נוצרות שתי מהויות של סליחה, מחילה וכפרת עוונות: הן מצד יום הכיפור והן מצד יום השבת. מצד יוה"כ – פשיטא. ומצד יום השבת, טענתנו היא: יום השבת, מלבד מעלותיו, סגולותיו ויתרונותיו הרבים, הוא גם יכול לשמש כיום של מחילה, סליחה וכפרת עוונות מעצם מהותו. מספר הוכחות יש לטענה זו ולצערנו, לא נוכל להרחיב ולפרט משום "גזירת אורך ועורך" ודי באם נזכיר את דברי קודשם של חז"ל ע"ה [בבלי, שבת קי"ח.] שכל מי שמשמר את השבת כהלכתה "אפילו היה עובד כדור אנוש" עוונותיו וחטאיו נמחלים לו. חז"ל אף מסמיכים רעיון זה לפסוקים מן הנביא ישעיהו [פרק נ"ו, פסוק ב' ופסוק ו']: "אשרי אנוש יעשה זאת...שומר שבת מחללו...אשר ישמרו את שבתותיי...כל שומר שבת מחללו...". אל תקרי: "מחללו", אלא – "מחול לו".
הבה נישא תפילה לבורא עולם שיזכנו לחזור בתשובה שלמה בימים טרופים אלה ובצוק העיתים אשר פוקד את עמנו, בית ישראל. מי ייתן ויום הכיפורים הלזה אשר יחול ביום שבת קודש ישמש אותנו לא רק כיום של מחילה וסליחה בודדת, אלא כיום של מחילה וסליחה כפולה, אמן!.
הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה