close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

גשם גשם במעגל

רפאל מלכהט חשוון, תשעא17/10/2010

הילדים הקטנים אינם הראשונים שעושים זאת. משך דורות נהגו יהודים, ואף לא יהודים, לעלות לכפר פרעם ולהתפלל במערת חוני.

מבלי לעגל פינות, וכדי שלא ללכת סחור סחור, אומר זאת בפשטות: אני אוהב את החורף, ובעניין הזה, כמו גם בעניין ההוא, אין לי שום בעיה להצהיר נאמנות. ירד היורה וכבר מתעוררים בי נימים דקים של חדווה, כמו ילד קטן אני מבקש לרוץ ולקפץ ברחובות, לנשום מלוא חזה מן האוויר השטוף והמבושם בריחם של עשבי קיץ מצהיבים שנתלחלחו, בריחם של מחטי האורן המבהיקים שנשטפו מאבק, ובריח האדמה, שכמוני נסדקו שפתיה מצימאון – צימאון לנוזל החיים הזה שיורד לברכה.

אני עולה בדרך בין עצי האורנים אל כרם הזיתים והתאנים. כאן במערה ליד העיירה הגלילית חצור ציונו של חוני המעגל. לכאן מגיעים,

בשנים בהן מתמהמה הגשם מלרדת, תלמידי תלמודי התורה ובתי הספר של העיירה כדי לשטוח תחינה במקום המסוגל לכך. הילדים הקטנים אינם הראשונים שעושים זאת. משך דורות נהגו יהודים, ואף לא יהודים, לעלות לכפר פרעם ולהתפלל במערת חוני.

הגמרא במסכת תענית (יט, א') מספרת את סיפורו: 'מעשה שאמרו לו לחוני המעגל התפלל שירדו גשמים אמר להם צאו והכניסו תנורי פסחים בשביל שלא ימוקו התפלל ולא ירדו גשמים מה עשה עג עוגה ועמד בתוכה ואמר לפניו רבש"ע בניך שמו פניהם עלי שאני כבן בית לפניך התחילו גשמים מנטפין אמר לא כך שאלתי אלא גשמי בורות שיחין ומערות התחילו לירד בזעף אמר לא כך שאלתי אלא גשמי רצון ברכה ונדבה ירדו כתיקונן עד שיצאו ישראל מירושלים להר הבית מפני הגשמים באו ואמרו לו כשם שהתפללת עליהם שירדו כך התפלל שילכו להן אמר להם צאו וראו אם נמחית אבן הטועין שלח לו שמעון בן שטח אלמלא חוני אתה גוזרני עליך נידוי אבל מה אעשה לך שאתה מתחטא לפני המקום ועושה לך רצונך כבן שהוא מתחטא על אביו ועושה לו רצונו ועליך הכתוב אומר (משלי כג) ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך:'


לא רבות מספרים לנו רבותינו על האיש חוני, הוא היה תנא שכל רז לא אניס ליה עד שאמרו 'ברורה לנו שמועה זו כבימיו של חוני', הוא היה אהוב לפני המקום 'כבן שהוא מתחטא על אביו ועושה לו רצונו'. אך נדמה כי מה שהופך אותו לבעל הזכות הגדולה שתפילתו תפתח אוצר של גשמים הוא היותו חסיד תמים שכל מעשיו בענווה ובאמונה שלימה. אנו מוצאים שהקדוש ברוך הוא אומר לאברם 'והיה תמים', ופירשוהו שלא יהרהר אחר מעשיו וציווייו של הקב"ה – מי שעושה רצונו של מקום כרצונו ממש, מבלי לבקש טעם לדבר. אדם כזה, בניגוד גמור לפירוש המילה בימינו, הוא השלם במידותיו ההולך במעגלי צדק. ואכן פירושה הפשוט של המילה הוא שלם.

ידוע שאין השכינה שורה על אתר פגים, כך גם כדי ששכינה תשרה במעשיו והליכותיו של אדם עליו להיות שלם. אני מרשה לעצמי לומר שכאשר פונים העם אל חוני שיתפלל עליהם, קשה הדבר לפני חוני והוא אומר 'בניך שמו פניהם עלי שאני כבן בית לפניך'. מדוע קשה? מפני שיש בכך להוציאו מתמימותו, שהרי התמים אינו מהרהר אחר מעשיו של הקב"ה – ירצה יוריד גשמים, לא ירצה יכלא שמיו. זאת הסיבה שחוני לא חשב קודם לבקשת העם להתפלל על הגשמים.

כאשר ניגש חוני לתפילתו מה הוא עושה? ' עג עוגה ועמד בתוכה' – מן הסתם מקל היה בידיו של חוני, והוא השתמש בו כבמחוגה וצייר באדמה מעגל סביבו, אותו המעגל שנתן לו את הכינוי חוני המעגל. יש שאמרו כי במעשה זה ביקש חוני לייחד לו מקום תפילה, תרצו מעין צינור הנמשך מן המעגל כלפי שמיים. האגדה רומזת לפירוש אחר. בהיותו בתוך המעגל אומר חוני: 'נשבע אני בשמך הגדול שאיני זז מכאן עד שתרחם על בניך', מכאן' משמע מתוך המעגל. גזירה גוזר חוני על עצמו בשבועה בשם ה' ומטיל חייו מנגד.

למה מעגל? מכל הצורות הגיאומטריות אין לך צורה שמבטאת יותר את השלימות, תשאלו כל מתמטיקאי ויאמר לכם. חייו של האדם, מן הלידה ועד למוות הם שלימות ועל כן אנו מכנים אותם מעגל החיים. גם נדודיהם של המים בעולם הבריאה נקראים מחזור המים בטבע, ומהו מחזור אם לא מעגל? לכן כאשר לא יורדים גשמים כאילו נפגמה שלימות הבריאה כולה, ובמעשהו של חוני יש משום נסיון להחזיר לה לבריאה את שלימותה. היושבים במעגל (בפעולה בבני עקיבא, או בקומזיץ) מצהירים על מפגש שיש בו שלימות של שוויון, אין בישיבה כזו מקום מועדף, מורם מעם, שלא כמו הישיבה בכיתה או בהצגה, בהם נבדלים המורה או השחקן מקהלם. המעגל הוא אם כן גם ההצהרה של חוני – כולנו שווים.

ובכל זאת יש שוני – חוני עומד במרכזו של המעגל והעם סביב. ההגדרה המתימטית של מעגל 'המקום הגאומטרי של כל הנקודות במישור שמרחקן מנקודה מסויימת, המרכז, קבוע'.
שלימותו של ציבור הוא בזה שיש בו צדיקים בינוניים ורשעים, ונכון הוא שיהא היחס ביניהם כזה שפניהם של בינוניים ורשעים יהא מופנה אל הצדיק העומד במרכז. לפי ההגדרה המתימטית נקודת המרכז היא זו המגדירה מעגל, כך גם בציבור, הצדיק הוא המרכז – דרכו עולה תפילתם, דרכו יורד להם השפע, כמו שכתוב: 'אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה' (תהילים צז).

אם גם אתכם מעצבן התשדיר ההוא של 'ישראל מתייבשת' ואתם מבקשים לעשות מעשה שיש בו גם להקדים תרופה למכה וגם ליהנות מטיול סתווי בנוף גלילי יפהפה (עוד מעט גם תפרחנה הסתווניות בחורשת האורנים הסמוכה) מוזמן למערת חוני ולמערותיהם של צאצאיו, אבא חלקיה וחנן הנחבא, שגם עליהם מסופר שהורידו גשמים. תפילה במקום יש בה להבטיח שנה שבה יורדים ה'טל ומטר לברכה'.
הוסף תגובה
הדפס את המאמר
המלץ לחבר
הגדל /הקטן טקסט
שמור קישור
שם השולח
תוכן ההודעה