close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

חיים שכאלה?

הרב אלעזר שנקר  יח חשוון, תשעא  10/26/2010

לאדם יש תמונה מאד ספציפית, ברורה ומאד אישית מה הם צרכיו וכשתחושותיו מהעולם אינן תואמות לאוסף התמונות הרגשיות שלו הוא מרגיש צער ונוקט בפעולה

האמרה החסידית שצריך לחיות עם הזמן = עם פרשת השבוע מקבלת משנה תוקף השבוע בפרשת "חיי שרה". הקושי הוא שכאן מדובר על פטירתה של אמנו שרה שהוא חסרון ולא רק למראה עיניים ואם כי שרה הייתה צדקת עד כדי כך ששלמותה הרוחני (למעלה מהזמן) התבטאה גם ביופייה הגופני, וכל שנותיה היו שווים לטובה, וצדיקים(ות) במיתתם נקראים חיים. אבל עדיין מה השם אומר לי (גרגיר אנוש הנאבק על חייו) כשאומר בתורתו החיים זה... חסרון?

כדאי רבי צדוק זצ"ל לסמוך עליו וזה לשונו בצדקת הצדיק אות ק"ע....והתחלת כל פעולה הוא מצד הכרח הפועל שחסר לאותה פעולה אם כן ההתחלה מצד החיסרון שהוא חסר ודחוק לכך... (שם הוא אומר את זה כבדרך אגב בהסבירו עניין נפלא אחר)

להבנת הדברים כדאי שנסביר את אופייה של החיים לפי תיאורית הבחירה של ויליאם גלסר (מייסד תרפיה מציאותית ותיאורית הבחירה) וזה תוכן דבריו: כל מה שהאדם עושה מהעת שהוא נולד עד מותו הוא להתנהג, וכל התנהגות היא כדי למלא צורך אנושי אחד לפחות (כנזכר במאמר "הכלל והפרט..." שהם 5: קיום, אהבה והשתייכות, יכולת ומסוגלות, חופש ושחוק). לאדם יש תמונה (יותר נכון אלבום של תמונות נעימות) מאד ספציפית, ברורה ומאד אישית מה הם צרכיו (לפי תכונותיו המולדות, חוויותיו מהעבר וכו'...). וכשמה שהוא חש כרגע מהעולם איננו תואם לאוסף התמונות הרגשיות שלו הוא מרגיש צער ונוקט בפעולה (כפסל הזה שמעבד את החומר ע"מ לקבל את הצורה הרצויה לו, כך פעולותיו מעבדים את העולם שיתאים לצרכיו (ר.וובולדינג)) ע"מ להחזיר את האיזון שהופר כנ"ל זאת אומרת, להרגיש טוב. זה נכון לגבי פעולותינו הכי טריוויאליות כמו לפתוח את הברז, לשתות כוס מים או לפנות לשדכן ולהתייגע קשות למצוא בן או בת זוג, ששניהם פעולות למלא את צורך הקיום. אמנם חלק מהצרכים הפסיכולוגים נעשים בשותפות עם לפחות מישהו אחד (אחת) במיוחד אהבה והשתייכות שלפי גלסר 99% של הקשיים הרגשיים הם סביב צורך זה (ויש לו הרבה שנות ניסיון והצלחות רבות ומרשימות ומאד מגוונות בתחום הפסיכיאטריה עד חינוך בבית ספר ובמשפחה ועוד). בריאותי הנפשית תהיה איתנה רק כשאני אממש את צרכי באופן אחראי (ולא הרסני) ומתחשב (שהזולת יוכל לממש את צרכיו הוא) עד כאן לתפקודנו כאדם. לענייננו הנדבך הראשון של מערת המכפלה בו נקברו עד כה אדם וחווה (אבות כל האומות). הרבי מליובאוויטש מסביר את דברי רש"י על המילה:המכפלה: "בית ועליה על גביו" לפי דברי הזהר: המכפלה:ה כפולה, ה העליון = תשובה עליונה, ה התחתון = תשובה תחתונה. מערת המכפלה היא מקום השיא של תשובת האבות וממילא שלנו. אבל בזה יש סדר: קודם תשובה תחתונה ולאחר מכן תשובה עליונה, בית ועליה על גביו (עיין שם לקוטי שיחות חלק ה המתורגם).
למערה יש נדבך נוסף השייך לאברהם ושרה(אבות היהודים) עליה. כיהודים (שנשמתם חצובה מתחת כסא הכבוד (בינה = ה העליון) יש לנו חסרונות אחרים (נוספים) שצריכים להוציא אותנו מהאיזון ולנקוט בפעולה למלא את החסר (באופן בריא כנ"ל) (האלבום של תמונות שלנו איננו מסתיים בחומר (גם הדברים הגשמיים שלנו קשורים במידה זו או אחרת עם קדושה (קידושין בין בני זוג)) מה עם אלקים בחיי היום-יומיים? מה עם הנשמה שלי? חלק א-לוקא (קביעות עיתים לתורה,תפילה בציבור): האם אני מתייחס לאשתי וילדיי כבעלי נשמה א-לוקית? כפי שאברהם עשה זאת עם שרה ויצחק בפרשתנו (שנתן את הכול לקבור את זו (כל שכן בחייה) ולהשיא את זה (יצחק)) ומה עם היהודי(ה) ברחוב? גם אם נדמה לי שהוא (היא) דומה ללוט (ליט- קללה בארמית) שהלך לסדום ביוזמתו, האם אני עושה משהו להוציא אותו מהשבי בידי כדאילחומר? האם אני חי כאן בארץ עם תחושה של הוקרה אין סופית שזכיתי לחיות בפלטין של מלך- מלכו של עולם ופועל לשלמותה. ומה עם הגאולה והמשיח (שכפי פסיקתו של הרמב"ם בהלכות מלכים צריך לצפות לביאתו). אי אפשר לשום כוח להכניס או להחליף תמונות מהאוסף הרגשי שלי מלבדי. דרך הלימוד, החוויה אוכל לעדן את רצונותיי ולפעול בהתאם. וגם אם אני עדיין לא שם הרי אני בן (בת) של אברהם ושרה, ובהתבונני "בחיי שרה" אוכל לרצות לרצות לחיות חיים שכאלה.
א-לעזר שנקר יועץ רגשי ותרפיסט מציאותי מוסמך ומרצה: 054-84-54-205
Elazar613@hotmail.fr
הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה